בדרך לאישור: לא תידרש הסכמת כל הדיירים למערכת סולארית

מערכת סולארית | צילום: חן לאופולד, פלאש 90

שכנים יקרים שימו לב: הגג שלכם עומד לייצר חשמל והרווח ממכירתו ייכנס אליכם לכיס, גם אם אתם לא מסכימים לתת יד למהלך או מתנגדים לחלוטין. הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הפנים והגנת הסביבה החלה השבוע להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להתקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגית השמש בבית משותף.

הצעת החוק הממשלתית, אליה מוזגה הצעת החוק הפרטית של ח"כ בועז טופורובסקי, נועדה לקבוע הסדרים מיוחדים לעניין התקנת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית ברכוש המשותף בבית משותף. זאת, בין בדרך של התקנת מתקן פוטו–וולטאי, לבד או יחד עם מתקן אגירה, בידי בעל דירה מסוים, המיועדים לשמש את בעל הדירה בלבד ובין בדרך של התקנתו לשימוש כל בעלי הדירות בבית המשותף.

על פי הצעת החוק, שני שליש מבעלי הדירות יוכלו להתקין מתקן שכזה על כל גג הבית המשותף. בשלב הראשון ינותבו ההכנסות מהמתקן, לטובת כיסוי ההוצאות של בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה. לאחר שהוצאות ההתקנה כוסו, ההכנסות וההוצאות הנוגעות למתקן יתחלקו בין כל בעלי הדירות. הסדר נוסף יאפשר לכל בעל דירה או למספר בעלי דירות להקים מתקן פוטו-וולטאי על פי חלקם היחסי ברכוש המשותף כאשר במקרה זה ההכנסות ייזקפו לטובתם בלבד.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה שניהל את הישיבה אמר, כי "זו הצעת חוק חשובה שנועדה להרחיב את השימוש באמצעים סולאריים ככל הניתן. בדרך למטרה יש למנוע נזק קנייני או מלחמות שכנים". הוא קרא "לא לחשוש מלהביא את הסדר הרווחים, אך להיזהר שלא תצא תקלה שרבים יברחו מלהיכלל ב-2/3  הדיירים בגלל ההסדר הזה". בנוסף, דרש לדעת אם המפקח על הבתים המשותפים ערוך להליך ואמר כי "התחלה של דבר כזה, תציף סכסוכים ויש לתת לכך מענה". עוד הזהיר מרגולציה מכבידה עקב החשש ממאכערים ואמר כי יש למנוע תופעות אלו מראש.

הצלת השטחים הפתוחים

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) אמרה, כי "להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות יש השלכה סביבתית מכרעת. רק לאחרונה הממשלה קיבלה החלטה על יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030, ראש הממשלה יצא בהצהרות מחייבות להגיע ל-100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. ישראל לא תוכל לעשות את זה אם לא נפתח חסמים שנמצאים בשוק. בתים משותפים הוא אחד החסמים הגדולים ביותר. נושא נוסף חשוב הוא קידום אנרגיה מתחדשת תוך מיצוי פוטנציאל השטחים המופרים או הדו-שימושיים לא על חשבון שטחים פתוחים.

"ישראל היא מדינה קטנה, הטבע שלנו יקר, אין לנו שטחים פתוחים ואנחנו לא יכולים להקריב אותם לטובת הנושא ולכן חשוב למצות כל שטח מופר, כל גג, מאגר מים, חניונים ציבוריים, ועלינו כמחוקקים לפשט את התהליכים האלה ככל שאפשר". דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע טען בדיון. כי "לפי נתוני רשות החשמל הפוטנציאל של גגות משותפים הוא 50,000 דונם שהוא פוטנציאל אדיר ויש לפתור במהרה את החסמים".

במהלך הדיון על הסדר הרווחים בין השכנים, טען ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד תל"ם), כי "הבעיה היחידה שיש לטפל בה היא ההכנסות מהמתקן למי שלא הסכים להתקנתו". מי שענה לו היה ח"כ רם בן ברק: "כדי להתקין מתקן סולארי מקבלים הלוואה של 100%. לכן, ברגע שוועד בית מחליט, זה לא עולה לאף אחד כלום ואז כולם יכולים לחלוק רווחים. המטרה היא ש-2/3 יוכלו לחייב את ה-1/3 הנוסף להסכים ואז הוא יוכל גם להרוויח".

עו"ד כרמית יוליס ממשרד המשפטים טענה לגבי הסדר הרווחים, כי "המציאות הזו יכולה להוביל לתופעת הטרמפיסט". לטענתה, החזר ההוצאות עלול לקחת מספר שנים כאשר בזמן הזה שכנים משתמשים בקניין של שכניהם". עידו מור מאגף התקציבים באוצר התערב בנושא וטען כי "במתקן מלא, סביר שיזם ייקח על עצמו את המימון וזה יפתור את בעיית הטרמפיסט כי ה-2/3 לא יצטרכו לקחת על עצמם את הסיכון".

אמצעי להגדלת הכנסות

בהתייחסו לזווית הכלכלית אמר מור, כי "כיום ההסדרים הצרכניים שרשות החשמל מאפשרת הם כי כסף ממתקן בבית משותף יילך לוועד הבית והאופציה השנייה, כשמדובר על מונה לאדם אחד או קבוצת אנשים, הכסף ילך לאדם ישירות". הבעיה של השימוש בגגות משותפים, נמצאת בנקודה הבאה: "אין הסדרה המאפשרת מונה לשלושה אנשים וצריך יהיה לתת לכך מענה. הדבר הסביר הוא לקבוע רק ייצור ולא קיזוז צריכה שיוצר מחלוקות בין אנשים".