גיוס המונים: העמלות, המס וההצהרה של הנגיד החרדי

התקנות החדשות שיאפשרו גם למגזר העסקי לעסוק בגיוס מימון המונים, האחוזים שלוקחים המתרימים ואתרי הגיוס וכמובן: ההיבט המיסויי שלא נעדר מהתרמות שונות • גיוס המונים, הפרק השני בסדרה

צילום מסך מתוך הקמפיין של חצר מודז'יץ

איך קראתם לזה, "שנור"? אז זהו, שלא ממש… אמנם הקמפיינים המדוברים ביותר והמוצלחים ביותר הם בדרך כלל כאלה הנמצאים בז'אנר של מיזמים חברתיים, התרמות צדקה, סיוע לנזקקים וכדו', אך אלה עלו לכותרות אך ורק בגלל הרגש שבידיעה על טוב הלב של התורמים המסייעים.

בשלהי חודש מרץ 2017, אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות חדשות שיאפשרו לחברות פרטיות לגייס הון או חוב דרך פלטפורמות מימון המונים אינטרנטיות.

התקנות, שמיועדות לחברות פרטיות בלבד, כאלו שטרם הציעו ניירות ערך לציבור באמצעות תשקיף, צפויות להיכנס לתוקפן בחודשים הקרובים, אך אין הוכחה טובה מזו למגמה ההולכת ומואצת – גם בחברות הסטארט-אפ ובמגזר העסקי. זאת כמובן, בהשוואה לתקנות אחרות שמעגל הבירוקרטיה ההזויה בארץ לא מאפשרת את חקיקתן לפני שקרו כמה אסונות קטלניות.

אז זהו, שלא מדובר רק בגיוס תרומות או ב"שנור", אלא גיוס לשם גיוס. לפעמים מדובר בהשקעה במוצר הנמצא בפיתוח, לפעמים מדובר במכירה מוקדמת של מוצר ולפעמים גם ב… שנור!

לגיוס ההמונים בישראל כמה וכמה פלטפורמות ואתרים, כאשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משל עצמה. בעצם, לכל מטרה -פלטפורמה משלה. כך למשל, אם אינכם עמותה רשומה לא תוכלו לגייס כספים באמצעות פלטפורמת "jgive" ו"ישראל תורמת". אגב, האחרונה, פיתחה גם תוסף מיוחד לאתרי האינטרנט ה"תורמים" והם מציעים לכל גולש המשתמש בחוסם הפרסומות לנטרל את החוסם באתר זה, מאחר ושני אחוזים או יותר מהכנסות הפרסומות מועברות למטרות צדקה.

בנוסף, קיימות פלטפורמות נוספות כדוגמת "מימונה", "הדסטארט" ו"ג'אמפסטארטר", כאשר לכל אחת מהן אפשרויות שונות ומגוונות, כמו גם מסלולים שונים לניהול הפרויקט והעמלות הכרוכות בכך.

אולי יעניין אותך גם:
• כיצד מגייסים כספים: 'ביזנעס' עושה סדר בקמפיינים
• גיוס המונים: כמה כדאיים הקמפיינים בדיגיטל?
• גיוס המונים: כך תצאו לדרך מוכנים ומתוזמנים
• "להכאיב לאנשים בוואטסאפ זה לא דיגיטל" | ראיון 'ביזנעס'

"העמלות הכרוכות בכך"? הרי מדובר בכספי מעשרות לצדקה!

כן. יש עמלות! וזה כמובן החלק הרווחי של אתר הגיוס, ולא מדובר כאן בקצת כסף. על העמלות, העומדות בדרך כלל בין שבעה לאחד עשר אחוזים מהסכום שגויס, תוסיפו גם את עלות הקמפיין, שבדרך כלל, אם אתם רוצים שיצליח, נדרשים לשלם עליה מינימום עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים ותגלו שאתם כ"שנוררים" כמעט ולא יכולים להרוויח את ה"אחוזים" שלכם… אם במקרה לא ידעתם, תחום השנור מלא בשכר 'שמן' הכולל שכר בסיס ובונוסים די משכנעים… עד לרגע שתצאו להזיע בשטח כמובן.

אם תהיתם מה הבעיה בעמלות, הרי אף אחד לא מצפה שעובדי עמותות החסד יעבדו בחינם ולא יתפרנסו, אז הנה ההסבר ושתי הסיבות המובילות: הסיבה הראשונה, הינה כמובן ההלכתית. על פי ההלכה יכולה עמותה להשתמש עד לארבעים ותשעה (ועד עשירית האחוז פחות מחמישים) אחוזים מכספי התרומה לצורך גיוס התרומות, אך לא מעבר לכך. הסיבה לכך, לשיטת הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, נעוצה בעובדה כי זו טובתם של העניים. שהרי אם לא יקבל המתרים שכר טרחה, לא נמצא מי שיעסוק בהתרמה ולכן ניחא לאלו שנאסף הכסף בעבורם שחלקו יינתן למתרים.

עם זאת, עדיין נשאלת השאלה לגבי דעת התורם. זאת אומרת, העני אכן הסכים "להפריש" למתרים, אך כיצד אנו עוברים על דעת המתרים שביקש לתת "מאה אחוז צדקה"?. תשובה לכך ניתן למצוא בדברי הגאון רבי יצחק זילברשטיין, הסובר שאפשר להחשיב את כל הסכום שניתן למשולח שהולך וטורח ואוסף כספים בעבור הישיבה בכלל הנדר שנדר הנותן לתת, כי אין זה שונה משכר האומנין שבהקשרו נאמר בגמרא (שבועות י' ע"ב): 'מותר הקטורת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האומנין', ומכיוון שהמשולח טורח ויגע על התרומה, מגיע לו שכר על עבודתו.

"אם כן ניתן להפריש חלק מהסכום שנתרם כשכר למתרים, ואין בכך גזל מצד העניים שהכסף יועד להם, שכן הם מוחלים כדי שתרימו בעבורם סכום גדול יותר, ומצד התורם אין בכך גזל שכן ברור שהמתרים ראוי לשכר תמורת טרחתו בהשגת התרומה, ולנותן הצדקה ברור שהארגון נותן שכר למתרים מכסף התרומה", מסביר הרב דני שוורץ ממכון 'משפט לעם' שהוציא לאור קונטרס בנושא.

הרב שוורץ אף מציין כי פוסקים רבים אסרו על קבלת עמלה של למעלה מ-50% והסבירו שפשוט שאין בדעתו של התורם לתת את התרומה אם ידע שיותר ממחצית מהסכום מקבל המתרים, ולכן זהו הרף העליון שאם עוברים אותו הרי זה גזל.

בשורה התחתונה כותב הרב שוורץ כי נראה שלעולם שכר האיסוף יקבע לפי השקעתו וטרחתו של המתרים, והמוניטין הקיימים למוסד שלשמו הוא אוסף, אך כמובן לא יקבל המתרים יותר מ-49.9 אחוזים.

במילים אחרות, אחרי כל עלויות הקמפיין בדיגיטל והאחוזים היורדים עבור הפלטפורמה המקוונת כמעט ולא נשארו אחוזים למתרים האנושי, מאחר והמתרים הדיגיטלי, דהיינו אתר גיוס ההמונים, כבר לקח את כמעט-חמישים האחוזים (בשקלול הכולל גם את תקציבי הפרסום, מנהלי הדיגיטל ואנשי המקצוע השונים המלווים את הקמפיין).

עם זאת, אנו רואים לא מעט עמותות וארגוני צדקה חרדיים הפועלים לגיוס גם באמצעות אתרי גיוס ההמונים, כמו לדוגמה 'קופת העיר'.

"האחוזים, זה מה שימנע ממני לתרום? לפחות הוא עובד בעבודה של חסד!"

הסיבה השנייה לבעיית העמלות, מעבר לזו ההלכתית שהארכנו עליה למעלה, הינה צד התורם.

אם תרמתם כמה שקלים, קשה להאמין שלא תפרגנו למתרים את השקל או שניים שירוויח מזה, אך כשמדובר בהתרמות ענקיות, יש לכך משמעות רבה מאוד עבור התורם.

על מנת להבין את ההרגשה מצד התורם, שוחחנו עם אחד מאנשי העסקים הגדולים והמוכרים במגזר, שנמנה בין גדולי הנגידים ושמו נמצא בראש ה"רשימות" של המתרימים.

שאלנו אותו מדוע אינו מעדיף להעביר את התרומות ישירות לנזקקים, "אתה לא חושב שזו טעות לחתום על שיק של מאה אלף שקל כשאתה יודע שחצי מזה כלל לא יילך לצדקה?", תהינו. אך נענינו בשלילה.

לדבריו, "אם אותו מתרים לא יקבל את האחוזים המגיעים לו, סביר להניח שלא יעבוד בתחום. אז לפחות הוא עובד בעבודה של חסד", השיב לנו הנגיד החרדי, שהעדיף להישאר בעילום שם.

מאחורי הדברים עומד היגיון די פשוט. אם המתרים הצליח לפתוח את כיסיהם של אנשים שתרמו סכומי עתק – ללא קבלת תמורה, כמובן שבמידה ויתקבל לעבודה במוקדי גיוס ושימור הלקוחות הגדולים בארץ, תמורת עמלות מכובדות מאוד, אז למה לו להיות פראייר?. איך אמר הנגיד? "לפחות שיעבוד בעבודה של חסד!".

ומה לגבי תשלומי המסים?

אם מטרת גיוס הכספים איננה מסוג הגיוס המיועד למכירה מוקדמת או קבלת תמורה כלשהי אזי לא חלה עליכם חובת הדיווח ותשלומי המסים לרשויות המס, מאחר והתורם כלל לא שילם עבור תמורה כלשהי.

עם זאת, על ארגוני החסד כדוגמת 'קופת העיר' כן חלה חובת דיווח ותשלומי מסים. זאת, כמובן בהתאם לחוקים הנוגעים לעמותות ללא מטרות רווח כדוגמתם.

הסיבה לכך נעוצה בכך שמגייסי תרומות מהסוג הזה כן מציעים תמורה לכסף. מבחינת רשות המסים, גם אם התמורה המוצעת הינה ברכה של רב או סגולה מסוימת, הרי מדובר במוצר שהוצע לבנאדם כתמורה לתרומתו ועל כן דין התמורה כדין כל עסקה ומכירה – וחלה עליה חובת דיווח ותשלומי מסים.

2 תגובות ל: "גיוס המונים: העמלות, המס וההצהרה של הנגיד החרדי"

  1. נראה לכם ???

    עם כל הכבוד לפוסקי ההלכה אין דעתי ואני מניח שדעתם של רוב התורמים שכמעט 50% ילכו למתרים.
    הכי הרבה אולי 10% מעבר לכך אין סיכוי שאתרום. אעדיף להעביר תרומה למי שאני מכיר ויודע שבד"כ כל הכסף יגיע לנזקקים בלי גוזרי קופונים בדרך.

  2. הדיון נוגע לצד הידוע של תורם מתאים אבל לא נוגע בתכלס , מתרים שעובד רק בזה וזה משכורת שלו אז בסדר אפשר שיקח אבל הבעיה בעמותות שמגלגלות מליונים האם אפשר לקחת חצי מליון לכיס ? לא להתייחס לזה כמו לטמון ראש באדמה , זה לא כוונת הראבד כלל ומי שלוקח במצב כזה הוא גנב מהסוג השפל ביותר ולא איש צדקה ! מלבד זה מעניין שפתרום כולם מצטטים רק את הפוסקים המתירים לקחת אחוזים ושלא נדבר על זה שגם את האוסרים אתם לא מסוגלים לפרש לפי דעת תורה אלא לפי דעת ראש באדמה

כתיבת תגובה