התמ"ג ירד בכ-30% ברבעון השני של 2020

זהו נתון המשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2020 • האזרחים הוציאו פחות כסף ביום-יום וההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-47.9% בחישוב שנתי • הוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה ירדה ב-44.3% ברבעון השני בהמשך לירידה של 23.8% ברבעון הראשון

הצריכה ותמ"ג | אילוסטרציה. צילום: Serghei Starus, שאטרסטוק

על פי אומדן שני של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020 – התוצר המקומי הגולמי ירד ב-29.0% בחישוב שנתי. בלמ"ס מסבירים כי התכווצות המשק ברבעון השני של שנת 2020 נגרמה ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף. צעדים אלו כללו בין היתר: במהלך חודש אפריל את הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לעשרה עובדים, או 30% מכלל העובדים למעט מקומות עבודה חיוניים, סגירת מוסדות החינוך וכל מקומות הבילוי והפנאי.

רק בחודש מאי החלו במתן ההקלות ובעקבות זו בחזרה חלקית לשגרה בכפוף לעמידה בתנאי 'התו הסגול'. בנוסף לאורך כל התקופה נמשכה מדיניות של הגבלת כניסות ויציאות של תיירים מהמדינה. הרבעון השני של שנת 2020 מאופיין בשורה של ירידה כמעט בכל הסעיפים לעומת הרבעון הראשון של שנת 2020 כך למשל נצפתה ירידה של 33.7% בתמ"ג העסקי; ירידה של 44.3% בהוצאה לצריכה פרטית; ירידה של 30.3% בהשקעות בנכסים קבועים; ירידה של 27.8% ביצוא הסחורות ושירותים וירידה של 39.5% ביבוא הסחורות והשירותים. מנגד חלה עלייה של 26.0% בהוצאה לצריכה ציבורית.

בלמ"ס מסבירים עוד כי הנתונים מנוכי העונתיות הינם בעלי מהימנות מוגבלת. בהסבר לדברים כותבים בלמ"ס כי הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבו על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של שנת 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה. נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. חשוב לציין שהלמ"ס לא פועל בחלל ריק. אופן חישוב הנתונים מנוכי העונתיות על ידי הלמ"ס הינו אחת השיטות שהומלצו ע"י הOECD  והיורסטאט.

הירידה של התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, בא בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2020. כאשר בוחנים את המחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה (ההשפעה ניכרת בעיקר החל מחודש מרץ), ניתן לראות ירידה בתוצר המקומי הגולמי של 10.2% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, זאת לאחר עליה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019. כך עולה מסיכום  האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020 .

יוצאים פחות – קונים פחות

עיון בנתונים מעלה כי ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה ירדה ב-44.3% ברבעון השני של שנת 2020 בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 23.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון, כך שבמחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה הצריכה הפרטית ב 22.5% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.

גם הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב- 45.2% בחישוב שנתי. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השני של 2020 משקפת ירידה של 45.1%  בחישוב שנתי בצריכה הפרטית השוטפת לנפש הכוללת את: ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת.

ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש נפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי שנכפו בתקופה זו. צריכת השירותים צנחה בחדות ב-79.7% בחישוב שנתי, כאשר השפעות משמעותיות במיוחד  היו הירידות  בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות.

האזרחים גם הוציאו פחות כסף ביום יום. הוצאה לצריכת מזון משקאות וטבק לנפש ירדה ב 9.7% ברבעון השני של שנת 2020 בחישוב שנתי. ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) התכווצה בחצי וירדה ברבעון השני של 2020 ב-55.7% בחישוב שנתי כאשר ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-57.1%.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-47.9% בחישוב שנתי. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-84.9% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה דומה ברבעון הקודם, אך ברבעון הראשון של השנה הירידה ברכישת מכוניות נוסעים נגרמה מהקדמת הקניות לרבעון הרביעי בשל שינוי במדיניות המיסוי. גם ההוצאות לריהוט ולתכשיטים ירדו ב-56.4% בחישוב שנתי. מנגד, ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה ב-47.8% בחישוב שנתי.

דרום קוריאה בראש, אנגליה במאסף

בהשוואה בין-לאומית – ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע, מתחת לממוצע העומד על ירידה של כ-33.6% בתמ"ג. בלמ"ס כותבים כי משבר הקורונה הינו משבר בינלאומי שהשפיע על הכלכלה העולמית וגרם לירידות חדות של התמ"ג ברבעון השני במדינות השונות. מידת השפעתו תלויה בין היתר במועד שבו הטילו הממשלות את ההגבלות וקצב החזרה לשגרה של המשק.

את הירידה החדה ביותר סופגת אנגליה שהתמ"ג שלה הצטמצם ברבעון השני של 2020 בכ-60%, ספרד ירדה בכ-55%, צרפת איטליה ובלגיה בטווח של 40%-44%. אוסטרליה ודנמרק נמצאות בטבלה מתחת למדינת ישראל עם כ-25% ירידה בתמ"ג. כלכלות נורבגיה וליטא ירדו בשיעורים זהים סביב ל-20% ואילו כלכלת קוריאה הדרומית ירדה ב-12% בלבד.

כתיבת תגובה