עלות הידוק הסגר: 3-3.5 מיליארד שקל בשבוע

עלות החמרת המגבלות בסגר שלישי מוערכת ב- 3.0 עד 3.5 מיליארד ש"ח לשבוע • בין היתר, בשקלול הנתונים, נלקחה בחשבון העובדה שהעסקים כבר נערכו לפעילות בתקופת סגר • החישוב אינו כולל עלויות מתמשכות, כמו פשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת

שוק מחנה יהודה בסגר הראשון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בעקבות החלטת הממשלה אמש אודות מעבר לסגר מלא החל בחצות יום ה' הקרוב, ולמשך שבועיים לפחות מעדכן בנק ישראל את הערכתו לעלותו למשק.

במסגרת הסגר המעודכן שאושר אמש: תצומצם הנוכחות במקומות עבודה, יסגרו מקומות עבודה שמקבלים קהל, ובראשם המסחר, השירותים האישיים מקרוב והמלונות באיים הירוקים. בנוסף, כעת, הפעילות הפרונטאלית בכלל מערכת החינוך, למעט החינוך המיוחד, תיסגר (מעבר ללמידה מרחוק). היציאה מהבית לצרכים שאינם חיוניים תוגבל לק"מ אחד, והופחת הסף המותר להתקהלות לחמישה אנשים בחלל סגור ולעשרה בחלל פתוח.

עוד נקבע כי, המסעדות, הסגורות לישיבה עוד מהסגר השני, תוכלנה לפעול רק במשלוחים. נציין, כי מרבית החינוך הלא-פורמאלי (חוגים), פעילות התרבות ואולמות האירועים סגורים עוד מהסגר השני וצפויים להישאר כך. מכלול ההגבלות (כפי שמסתמן כעת, דומות בעיקרן לאלה שהיו בסגר השני). כלכלני הבנק מעריכים אפוא מה תהיה עלות הכניסה לסגר הדוק זה, על בסיס ניסיון העבר.

על סמך נתוני החשבונאות הלאומית (לשלושת הרביעים הראשונים) ואינדיקטורים נוספים, ביצע בנק ישראל הערכה לגבי שיעור הפעילות במשק בכל אחד מהחודשים ינואר-אוקטובר. כלכלני הבנק מעריכים, כי שיעור הפעילות הממוצע שהיה בחודש אפריל, בו חל הסגר הראשון, עמד על 80%. יש לציין כי זה הממוצע לאפריל, כאשר בסוף החודש כבר החלו הקלות ובתחילת החודש חל חול המועד פסח בו הפעילות ממילא נמוכה. לכן, לדבריהם, ניתן להעריך שבשיאו של הסגר הראשון, לפני חג הפסח, שיעור הפעילות היה נמוך יותר.

אחרי הסגר הראשון, כאשר נפתח המשק, הפעילות זינקה מהר כך ששיעור הפעילות הממוצע בחודשי הקיץ (לפני הסגר השני) עמד על 95%. הסגר השני, שהחל בסוף ספטמבר, גרר פחות פגיעה בפעילות על אף שההוראות בו היו מחמירות ביחס לסגר הראשון. הפגיעה הפחותה בפעילות נבעה, ככל הנראה, מהיערכות של העסקים לעבודה מרחוק וקיום חלקי של ההנחיות. "אנו מעריכים שבממוצע חודש אוקטובר, שיעור הפעילות עמד לכל הפחות על 88%. משמעותו של כל שבוע בו הפעילות ברמה זו, להבדיל מפעילות מלאה, הוא הפסד תוצר של 3.2 מיליארד ש"ח", העריכו כלכלני הבנק.

הגורמים שבגינם העלות השבועית של הסגר הנוכחי צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה באוקטובר (3.2 מיליארד ש"ח) הם בשל האומדן לאוקטובר שהינו ממוצע חודשי, כאשר בסוף החודש (החל מה-19.10), החלו הקלות בסגר. בנוסף, הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה יחסית וכן מערכת החינוך סגורה. לעומת זאת, כעת הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית וחינוכית רגילה (ללא חגים).

אולם יש גם גורם שבגינו העלות השבועית של הסגר צפויה להיות נמוכה מזו שהייתה באוקטובר (3.2 מיליארד ש"ח), כיוון שסביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר.

בשקלול מכלול אלו, מעריכים כלכלני הבנק, כי העלות השבועית של הסגר שיחל בשבוע הבא היא כ-3.0 עד 3.5 מיליארד ש"ח לשבוע (עלות תוספתית של 1.7 עד 2.2 מיליארד ש"ח ביחס לשגרת קורונה שהתקיימה בקיץ).

המדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר. היא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספר באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, היא אינה כוללת פגיעות כגון פגיעה בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים, פגיעה חינוכית בילדים ועוד.

כתיבת תגובה