תכנית חירום לשיקום שוק העבודה לאחר הקורונה

שירות התעסוקה גיבש תכנית חירום בת ארבעה מסלולים לשיקום שוק התעסוקה לאחר תום משבר הקורונה • להערכת שירות התעסוקה: אם המשבר יימשך עד אמצע אפריל, כ-20% מהמוצאים לחל"ת לא ישובו למקום עבודתם הקודם

מובטלים בעקבות הקורונה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

שיעור האבטלה ממשיך לטפס ועומד היום על 22.15%, מכלל כוח העבודה במשק. בעקבות כך, גיבש שירות התעסוקה, תוכנית חירום לצמצם את ממדי האבטלה בישראל. על פי הנחת העבודה של שירות התעסוקה, ההתאוששות מהמשבר תהיה תהליך ארוך, קשה וכואב.

הניסיון ממשברים קודמים, ובמיוחד ממשבר 2008 (על אף שהמשבר בישראל, הינו בעצימות נמוכה יותר, מאשר במדינות מערביות רבות), מוכיח כי למשק נדרשות מספר שנים, לחזור למצב התעסוקתי של טרום המשבר. לכן, ההתמודדות עמו דורשת נקיטת אמצעים מידיים, למזעור הנזקים המתפתחים, מתוך הבנה שבתום המשבר, העולם בכלל ושוק העבודה בפרט ייראו שונה מאוד מהעולם טרום המשבר.

בסוף השבוע נוספו עוד כ-32.5 אלף דורשי עבודה. אלה הצטרפו ל-764,165 נרשמים חדשים מתחילת מרס – 90% מהם בחל"ת. המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל, מתקרב למיליון, ועומד על 922,016 (יחד עם חלק מהמתייצבים הפעילים, מהתקופה שקדמה למשבר הקורונה – כ-160 אלף).

עוד קודם לתוכנית החירום, שירות התעסוקה הגביר הילוך והשלים את העברת הפרטים של כלל דורשי העבודה, למוסד לביטוח לאומי. זאת על מנת שכולם יקבלו את דמי האבטלה להם הם זכאים, עוד לפני פסח. כמו כן, שירות התעסוקה האריך את שמירת זכויות הנרשמים עד לסוף החודש, כך שתוכר זכאות של כל מי שיגיש בקשה עד 31.3.2020 כאילו נרשם ב-15.3 (או בהתאם למועד שבו פוטר או הוצא לחל"ת מאז תאריך זה).

על פי הערכת שירות התעסוקה, אם המשבר יימשך מעבר למחצית אפריל, 20% מכלל העובדים, שנפלטו במהלכו משוק העבודה, לא יחזרו למקום עבודתם הקודם, בנוסף לעוד עשרות אלפים שצפויים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

כדי להביא לפתרון ארוך טווח למשבר בתעסוקה, סקר מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, גל זהר, את הנעשה בתחום בעולם ואת הפתרונות המוצעים. זהר, חוקר בכיר בתחום שוק העבודה ומדיניות ציבורית, עסק רבות בתוכניות תעסוקה ובמדיניות חברתית-כלכלית, במדינות מפותחות, ועבד כעמית מחקר בארגון ה-OECD. המחקר של זהר נכתב על ידי יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה.

זהר טוען במחקרו, כי את ההתמודדות וההתאוששות הארוכה בתחום התעסוקה, "ניתן למצוא בשיעורי האבטלה במדינות ה-OECD ובאיחוד האירופאי, לאחר המשבר הכלכלי של 2008 – גם שש שנים (2014) לאחר תום המשבר הכלכלי הגלובלי, שיעורי האבטלה לא חזרו לממדים שהיו לפני פרוץ המשבר, ובממוצע אף נותרו גבוהים בכ-50%, בהשוואה לרמתם בטרום המשבר.

"אין זה מפתיע כי לאור המסקנות ההיסטוריות, מרבית המדינות שנסקרו בסקירה זו", כותב זהר, "נקטו בכל מאמץ אפשרי לשמר את האנשים במקום עבודתם. במרבית המודלים, שירותי התעסוקה הציבוריים, מהווים את נקודת המפגש הראשונה של האזרח עם המשבר".

במחקר אף מובאת הערכה דרמטית של ארגון העבודה הבינלאומי, כי מספר המובטלים החדשים בעולם, צפוי להאמיר עד ל-25 מיליון מכלל העובדים במשק, זאת לצד עלייה משמעותית במספר העובדים הנמצאים בתת-תעסוקה. העלייה בשיעור האנשים הנמצאים בתת-תעסוקה, עלול להגיע עד ל-35 מיליון בעולם, מתוכם כ-14.5 מיליון במדינות המפותחות.

במצב המשבר הנוכחי, מרבית מדינות העולם, כבר מיישמות צעדים שונים, שמטרתם להימנע מגידול באבטלה ולסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם, באמצעות 3 מסלולי פעולה עיקריים:

א. סיוע דרך מקום העבודה באמצעים הבאים: סיוע דרך חופשת מחלה (צרפת, סין וקנדה באופן חלקי); הסדרים ייחודיים במימון המדינה, לשימור עובדים אצל המעסיקים (קנדה, דנמרק, בריטניה), וסיוע במסגרת הסדרים ייחודיים במימון פרטי (דרום קוריאה).

ב. סיוע באמצעות מערכות אבטלה באמצעים הבאים: הוראה על קצבה ייחודית (אירלנד); סיוע באמצעות קצבה קיימת (בריטניה, הפיליפינים) והפניית עובדים לקצבה מבוססת חל"ת (ישראל).

ג. סיוע במענקים ישירים למשקי בית (אוסטרליה ונראה שגם ארה"ב צועדת בכיוון).

לאחר בחינת האפשרויות לעומקם, חקירת התנהגות המדינות בעולם במשברים הקודמים והערכת המצב בישראל, גיבש שירות התעסוקה הישראלי תוכנית חירום לשוק העבודה, הן לתקופת משבר הקורונה והן לימים שאחריו. במסגרת התוכנית, מוצעים ארבעה מסלולי סיוע, המבוססים על הנעשה בעולם ומתוך ראיית עומק של המצב.

המסלול הראשון – עבודה עם המעסיקים להשבת עובדי החל"ת: מיועד להגדלת סיכויי החזרה לעבודה אצל המעסיק הקודם ולקליטת העובדים מחדש. ככל שהמשבר יימשך, יידרשו התאמות משמעותיות של סביבת העבודה ויהיה צורך להפנות משאבים לסיוע לעובדים, ובעיקר לבעלי שכר נמוך.

המסלול השני – השמה ישירה: מיועד לדורשי עבודה בעלי סיכויי השמה מהירה גבוהים וכולל התאמה בין דורש עבודה למשרה מתאימה, תוך שימוש בכלים דיגיטאליים מתקדמים וסדנאות לחיפוש עבודה.

המסלול השלישי – מסלול חיזוק כישורים ומיומנויות: מיועד לאנשים שלצורך שילובם במקום עבודה הולם, נדרש סיוע לשכתי קצר וממוקד, לחיזוק יכולת ההתמדה, הקידום ופריון העבודה שלהם.

והמסלול הרביעי – מסלול הכשרה מקצועית (VT): מיועד לאנשים בעלי פוטנציאל גבוה להידרדר לאבטלה ממושכת, או לאלה שזהו אינו המקרה הראשון שבו הם מקבלים קצבה. מסלול זה כולל הפנייה להכשרה במכללה או אצל המעסיק, תוך ביצוע ליווי לשכתי ממוקד.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אמר לאחר הצגת הפתרונות, כי "נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי, כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה. אם מנסים לחפש אור במצב הקשה הזה, הרי שזו הזדמנות שבאה מכורח המציאות, לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה, כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני.

"בנוסף, עלינו להתאים את הטיפול אישית ככל הניתן, לכל דורש עבודה, על מנת שיוכל לחזור לעבודה המתאימה לו. כדי להתמודד עם המשבר, יש להתגייס למאמץ לאומי, המכוון להשבת העובדים למקום עבודתם, בעיקר כדי שהמצב הזמני שאליו נקלענו, לא יהפוך לקבוע – זו מטרתנו הגדולה והחשובה בתקופה הקרובה".

כתיבת תגובה