אובדן מזון במיליארד ש': המלחמה מחריפה את המשבר התזונתי

שדות בדרום | צילום: משה שי, פלאש 90

פרק מיוחד של דוח אובדן המזון שנכתב בשיתוף BDO, העוסק בהשפעות של מלחמת "חרבות ברזל" על בעיית הביטחון התזונתי בישראל ומשמעויות המלחמה על ענף החקלאות, נחשף בימים אלה, על ידי לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי יחד עם המשרד להגנת הסביבה.

ההחמרה באובדן המזון נבעה כתוצאה מצמצום הגישה לשטחים חקלאיים ומחסור בידיים עובדות שפגעו בהיצע התוצרת החקלאית וגרמו לעליית מחירי הפירות והירקות. אלו יחד פגעו ביכולת רכישה וצריכת מזון בריא ובביטחון התזונתי של האוכלוסייה בכלל ובנתמכים בפרט.

העלות הכוללת של אובדן המזון למשק הלאומי בששת החודשים הראשונים של המלחמה עומדת על כמיליארד שקל. עלות זו כוללת: אובדן מזון בשווי 670 מיליון שקל, עלות סביבתית כתוצאה מאובדן המזון בגובה של 135 מיליון שקל ותוספת עלות בריאותית של כ-210 מיליון שקל כתוצאה מצריכת מזון פחות בריא ובשל כך פגיעה בבריאות אזרחי המדינה.

בישראל למעלה מ-2.5 מיליוני דונם של שטחים חקלאיים לגידולי ירקות, פירות וגידולי שדה. למעלה מ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה, כ-22% בחבל תקומה (עוטף עזה)  ועוד כ-10% בגבול הצפון  מהם 7% בגליל, ו- 3% בגולן.

בעקבות המלחמה חלה ירידה של כ-40% בכוח האדם (עובדים זרים ופלסטינים) בענף החקלאות. התוצאה היא גידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי לרמה של 22%, לעומת 9% טרום המלחמה. כלומר, מלחמת חרבות ברזל גרמה לתוספת אובדן של 150,000 טונות תוצרת חקלאית  בחצי השנה הראשונה למלחמה, בשווי כ-670 מיליון שקל.

עוד לפי הדו"ח, השפעת המחסור בתוצרת החקלאית גרמה לעלייה של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות. התוצאה: פגיעה בביטחון תזונתי עקב הירידה בצריכת מזון בריא, בייחוד בשכבות המוחלשות בהן השפעת עליית המחירים גבוהה במיוחד.

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" פעילותם של מאות אלפי מתנדבים, סייעה להציל למעלה מ-35 אלפי טונות תוצרת חקלאית בשווי של כ-160 מיליון שקל. פעילות ההצלה של המתנדבים אפשרה להפחית את אובדן המזון בתקופה זו מ-25% ל-22%. מערך המתנדבים של לקט ישראל כלל למעלה מ – 70 אלף מתנדבים מישראל ומהעולם שסייעו ללא לאות לחקלאים בשדות.

המציאות הכלכלית לאחר 9 חודשי מלחמה הכוללת עלייה בהיקף האוכלוסייה שנמצאת באי-ביטחון תזונתי, העמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב אלו שסבלו ממנו עוד טרם המלחמה, וכל זאת במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון – מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים עם הצורך ביצירת ביטחון תזונתי.