"אי צדק משווע": דיון סוער בוועדת הכספים על רווחי הבנקים

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון סוער על רווחי הבנקים והשפעתם על הציבור, לאחר שרווחי המערכת הגיעו לשיא של 30 מיליארד ₪ בשנת 2024. חברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה על הפיקוח של בנק ישראל והטענות שהבנקים "מגוננים על עצמם ולא על הציבור".

ח"כ אלי דלאל ציין כי משפחות רבות מתקשות לעמוד בנטל המשכנתאות, עסקים קטנים קרסים, ולקוחות רבים נתקלים בקשיים מול הבנקים. לדבריו, הרווחיות הגבוהה אינה יכולה להתקיים על חשבון הציבור: "הרווחיות זה בסדר, אבל לא על חשבון הציבור".

ח"כ משה גפני הדגיש כי מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת מבחינה חברתית, שבו הבנקים נהנים מהטבות והכנסות גבוהות, בעוד הציבור נושא בנטל. הוא קרא לנקיטת צעדים מידיים מצד הבנקים וממשלת ישראל על מנת לשתף את הציבור ברווחים.

נציגי בנק ישראל, ביניהם זהבה בוכהולץ, הסבירו כי הרווחיות הגבוהה אינה שונה מהשוק העולמי, ושנקוטו צעדים תשתיתיים ולטווח קצר כדי להקל על הציבור, כולל מתווים להחזרי כספים והקלה בעמלות והלוואות. עם זאת, חברי הוועדה הביעו אכזבה מהעיכובים והיעדר יוזמה ממשית: "כל פעם שמנסים להפעיל מהלכים הם נבלמים", אמר ח"כ מלביצקי.

ח"כ נעמה לזימי הדגישה כי הרווחיות של 30 מיליארד ₪ בשנת 2024 מגיעה על רקע עליות הריבית והמצב הכלכלי לאחר המלחמה, וטענה כי הציבור שילם את המחיר, בעוד הבנקים נהנו מרווחים מופרזים.

נציגי האיגוד והבנקים טענו כי חלק מהרווחים כבר "הועברו לציבור" באמצעות מתווים שונים, והדגישו כי ישראל נמצאת במצב טוב יחסית בהשוואה לעולם מבחינת תמסורת הריבית לפיקדונות ושוק האשראי. מנכ"ל האיגוד, איתן מדמון, ציין כי 80% מהרווחים בגבול האשראי מועברים בפועל ללקוחות.

חברי הוועדה הביעו חוסר שביעות רצון מהצעדים, וקראו לנקיטת צעדים מהותיים, כולל חקיקה או הכרזה על הבנקים כגוף ריכוזי, כדי להגביל את הרווחים המופרזים, בעיקר מריביות: "זה לא יכול להימשך", סיכם ח"כ מילביצקי.