פדיון ימי המחלה נדחה; 400 אלף הוצאות משפט

780 עובדי רפא"ל עתרו נגד המדינה לקבלת פדיון ימי מחלה בעקבות מעבר ממשרד הביטחון לחברה ממשלתית • בית הדין לעבודה דחה את העתירה בשתי ידיים וקבע חיוב של 400 אלף שקלים הוצאות לטובת המדינה

דוכן של רפאל בתערוכת נשק | צילום: Sergey Kohl, שאטרסטוק

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, דחה תביעה של  780 עובדי רפא"ל נגד המדינה לקבלת פדיון ימי מחלה, וחיובם בכ- 400,000 ש"ח הוצאות לטובת המדינה.

התביעה באה על רקע מעבר חברת רפא"ל בשנת 2000 מיחידת סמך של משרד הביטחון, לחברה ממשלתית.

בעת המעבר, נחתם הסכם עם ארגון העובדים אשר זיכה את התובעים בהטבות מופלגות תמורת הסכמתם לשינוי. כך למשל, הם המשיכו מיד לעבוד בחברה גררו איתם את כל מה שצברו בעבודה במשרד הביטחון ואף זכו בהטבה של קבלת פנסיה מידית בשל פרישתם משירות המדינה כשבו זמנית הם המשיכו לקבל משכורת על עבודתם השוטפת בחברה הממשלתית.

כפי שעולה מפסק הדין תהליך המעבר היה ארוך וכלל משא ומתן מייגע ובלתי מתפשר בין הצדדים. בית הדין לעבודה אף הכיר בארגון העובדים המדובר כבעל ידע וכוח רב וברור לחלוטין שהוא לא ויתר והוציא ככל שיכל מהמדינה ומרפא"ל עבור העובדים. אי לכך, ייחס בית הדין לעבודה משקל רב לחתימת העובדים במועד המעבר על כתבי ויתור, לפיהם תמורת ההטבות המפליגות, לא יהיו להם כל טענות נוספות נגד המדינה בגין תקופת עבודתם ביחידת הסמך.

למרות התחייבותם המפורשת בכתבי הוויתור, הוגשו בשנת 2016, 780 תביעות של עובדי מחקר, לקבלת פדיון ימי מחלה עבור התקופות בהם שהו בשבתון בעת עבודתם ביחידת הסמך. שווין של תביעות אלו הוערך במיליונים רבים.

יצויין שבמועד החתימה על כתב הוויתור לא היה מקובל שנצברים ימי מחלה בתקופות שבתון וכך גם נכתב בסעיף 13 לתקנון השבתון "בתקופת השבתון לא יהיה עובד המחקר זכאי לכל תשלום או מענק מקופת המדינה". ובשנת 1992 שמונה שנים קודם לחתימה על כתר הוויתור בעקבות הסכם המעבר פרסם הממונה על השכר והסכמי העבודה נוהל יציאה לשבתון ובו נקבע בין היתר כי בזמן שבתון אין צבירה של ימי מחלה.

לפני החתימה על הסכם המעבר קיבל כל עובד דוח מפורט עבור כל הזכויות שצבר בעבודתו במשרד הביטחון ובו פורטו ימי המחלה שצבר, כלל העובדים חתמו על המסמך וכאמור חתמו אף על כתב ויתור מכל תביעה עתידית.

מדוע בכל אופן הגישו העובדים תביעה בגין ימי מחלה אלו?

בשנת 2003 הוגשה תביעה ע"י שישה עובדי מדינה לתשלום  ימי מחלה שנצברו בתקופות שבתון. שש שנים מאוחר יותר ניתנה פסיקה בנידון שחייבה את המדינה לשלם בגין ימים אלו בגלל סיבות שהיו רלוונטיות לעובדים אלו.

בית הדין לעבודה מטעים עוד כי בשנת 2010 כשנה לאחר פסק הדין בעניינם של ששת העובדים נחתם הסכם קיבוצי ובו הוסכם על ביטול זכות הצבירה של ימי מחלה בתקופת השבתון. הדבר מוכיח כי שני הצדדים הבינו את הבעייתיות הטמונה בצבירת ימי מחלה בתקופת השבתון.

העובדים מצידם טענו שלא ידעו במועד המעבר על זכותם הנתבעת, מאחר שהדבר נודע להם רק מפסק דין שניתן כאמור בשנת 2009.

המדינה טענה מצידה שמדובר בתביעה שחלה עלה 'טענת התיישנות' בגלל השנים הרבות שעברו מהחתימה על ההסכם ופרישת העובדים משירות המדינה. בנוסף טענה המדינה שלא יעלה על הדעת לפתוח את ההסכם שנחתם אז על שלל ההטבות הגלומות בו רק בגלל טענה שנויה במחלוקת בגין ימי המחלה בתקופת שבתון שכבר סוכם בנידון עם עובדי המדינה שאין לטעון לכך.

בית הדין דחה את התביעות בשתי ידיים וניתן תוקף לכתבי הוויתור, תוך קביעת  חשיבות ביחס לכתבי ויתור הנחתמים מכוח הסכם קיבוצי. בנוסף, חויב כל אחד מהתובעים בתשלום 500 ₪ הוצאות, כאשר לנוכח מספר התובעים, הגיע סך ההוצאות שנפסקו לטובת המדינה לסכום יוצא דופן וחריג של 390,000 ₪.

בפסק הדין כותב בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מילים קשות וברורות בגין התביעה המיותרת "אין המדובר בענייננו במקרה בו קיימים פערי כוחות בין הצדדים להסכם הקיבוצי אשר בכוחו לערער את מעמדם המשפטי של כתבי הוויתור שנחתמו ולפעמים אף לאיין אותם.

"העובדה שהצדדים להסכם המעבר הינם שני גופים מקצועיים בעלי כוח וידע רב בתחום מלמדת על כוונתם האמיתית להשלים, מבחינת סוף פסוק, את פרישת העובדים ומעברם באופן סופי לעבוד בשירות חברת רפאל, תוך ידיעה ברורה של שני הצדדים להסכם כי העובדים זכו להטבות שכר משמעותיות ורבות ערך, כך שגם בפן הכלכלי השתלם לצדדים לחתום על ההסכם על כל המשתמע מכך".

אי לכך קובע בית הדין לעבודה כי "לא מתקבל על הדעת כי ארגון העובדים חותם על הסכם קיבוצי במסגרתו זוכה להטבות שכר משמעותיות ויקרות ומתחייב במסגרת אותו הסכם על שקט תעשייתי ומיצוי תביעות, אך לאחר מספר שנים בעקבות שני פסקי דין שניתנו בעניינם של עובדי מחקר בשירות המדינה, שכלל אינם רלוונטיים לעניינם של המשיבים, מבקשים המשיבים להתנער מהתחייבותם במישור הקיבוצי, בחלק זה בלבד, ולהשאיר בידיהם את כל ההטבות שזכו להם בהסכם משנת 2000".

בפסיקה רואה בית הדין לעבודה את הדברים באופן נרחב ביותר "קבלת תביעות המשיבים משמעה סיכול ההסכמים הקיבוציים אשר הסדירו את מכלול תנאי מעבר המשיבים לעבוד בשירות רפא"ל וריקון מתוכן של כתבי הוויתור עליהם חתמו, בחסות הארגון היציג, ואשר היוו תנאי מהותי והכרחי לפרישת המשיבים משירות המדינה ולקבלת ההטבות הכספיות ששולמו להם במסגרת ההסכם". כלומר אם נפתח את ההסכם ונרקון מתוכן את כתב הוויתור יחלו להיפתח הסכמים בזה אחר זה ולעולם לא תהיה משמעות לחתימה על כתב ויתור.

התיק טופל באמצעות עוה"ד תמי בראל – המשנה לפרקליטות מחוז חיפה אזרחי.

כתיבת תגובה