בלתי נתפס: 20 מיליארד ש"ח הולכים לפח בכל שנה

עוד גורם שמשפיע על מחירי המזון בישראל • כמה מזון נזרק מדי שנה בישראל, ועד כמה הוא משפיע על יוקר המחיה? • איך ניתן לצמצם את התופעה?

עוני בישראל | צילום אילוסטרציה: Iryna Kontush, שאטרסטוק

התעשיה זורקת האזרחים רוכשים יותר מהצורך וכולנו משלמים: נתוני המזון שנרכש אך לא נצרך בישראל אלא נזרק לפח בסופו של דבר, אמורים לעורר את תשומת לבו של כל ישראלי.

פעמים רבות אנו מתפתים לרכוש אריזות מזון גדולות מדי שלא יהיה לנו שימוש בכולן, מה שיגרום לנו לזרוק חלק לא קטן ממנה לפח. בארגון 'לקט ישראל', בודקים עד כמה אנו מפסידים מכך, גם במישור הישיר וגם במישור העקיף.

Box

מהנתונים עולה כי משפחה ממוצעת בישראל תזרוק בכל שנה לפח מוצרי מזון בסך של 3,200 ש"ח. ההיקף הכולל של המזון שנזרק לפח בישראל עומד על 2.5 מיליון טון ומסתכם בכמעט 20 מיליארד ש"ח בשנה. כאשר מסתכלים על המזון שמוגדר כ'בר הצלה', הרי שהיקפו עומד על 1.2 מיליון טון, ששווים כשבעה מיליארד שקלים.

ועד כמה משפיעות כמויות המזון שנזרקות לחינם על יוקר המחיה? מהנתונים עולה כי תרבות הצריכה והזריקה לחינם, מייקרת את מוצרי המזון בשיעור של 11%.

גם החנויות ורשתות השיווק השונות זורקות כמות נכבדה מאוד של מזון לפח האשפה. מדובר על כמות שמסתכמת בלמעלה מארבעה מיליארד ש"ח, 11% מתוכם הם פירות וירקות שלא נמכרו ונזרקו לפח, עוד 11% הם לחמים ומאפים שונים, ועוד חמשה אחוזים הם מוצרי בשר דגים וביצים שנזרקים.

בגזרת המזון שנזרק לפח ע"י האזרחים מדובר על כמות שמסתכמת בכשמונה מיליארד שקלים. כמעט רבע ממה שנזרק הם פירות וירקות, כ-14% הם דגנים וקטניות, כמו גם 8% בשר ו-7% חלב. כל הכמות הזו יחד כוללת 880 אלף טון של מזון שנזרק לפח מדי שנה.

ב'לקט ישראל' אומרים כי ניתן להציל כמויות של מזון על ידי צריכה נכונה ועל ידי העברתו לנזקקים.

'לקט ישראל' הצילו בשנה האחרונה למעלה מ-2 מיליון ארוחות מבושלות שמקורן היה בבסיסי צה"ל, בתי מלון ומסעדות שונות, והעבירו אותם לנזקקים שבאמת היו זקוקים לכך. בנוסף לכך הצילה החברה מעל ל-15 אלף טון של תוצרת חקלאית, שהועברה לנזקקים.

Inner

למעשה, עודפי המזון יכולים לשמש גם כדשן אורגני, וגם להאכלה של בעלי חיים, אך בכל מקרה לזרוק לפח את האוכל שקנינו במיטב כספינו, זהו הפסד שמשפיע באופן עקיף על מחירי המזון שלנו.

עם פרסום הנתונים, אמר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, כי על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון ולגבש מדיניות לאומית, כמו גם להציב יעדים ולתקצב את הנושא הזה. כרוך ציין כי על התוכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון – משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעונאיות והשיווק ועד הצריכה הביתית.

כרוך ציין, כי "באוקטובר 2018 כנסת ישראל הכירה ביתרונות הרבים של הצלת המזון ואישרה את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון. על הממשלה הבאה לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי-הביטחון התזונתי ולהציב נושא זה כנושא מרכזי על סדר יומה הכלכלי -חברתי והסביבתי", אמר כרוך.

Inner

כתיבת תגובה