דו"ח חדש שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביע על מגמה מדאיגה: ירידה משמעותית בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה הישראלי בעשור האחרון, במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות אקדמיים | הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב גברים ערבים (8%-) וחרדים (6%-)
שי קליין 21.04.2025דו"ח חדש שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביע על מגמה מדאיגה: ירידה משמעותית בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה הישראלי בעשור האחרון, במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות אקדמיים.
הדו"ח, שחובר על ידי אסף גבע מצוות המחקר של שוק העבודה, מציג תמונה מורכבת של שוק העבודה הישראלי – בעוד שנרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות בגילאי העבודה העיקריים (25-64), בקרב צעירים עד גיל 34 נרשמה דווקא ירידה משמעותית.
הניתוח מגלה כי הירידה בהשתתפות בשוק העבודה מתרכזת בעיקר בקרב גברים, כאשר הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב גברים ערבים (8%-) וחרדים (6%-), לצד ירידה מתונה יותר בקרב גברים יהודים לא-חרדים (1%-). לעומת זאת, בקרב נשים דווקא נרשמה מגמה חיובית, עם עלייה בשיעורי ההשתתפות בקרב נשים ערביות וחרדיות.
מעניין לציין כי הירידה בהשתתפות בשוק העבודה מתרחשת במקביל לירידה בשיעור הלומדים במוסדות אקדמיים. בכלל האוכלוסייה, שיעור הסטודנטים מהשנתון ירד מ-52% ב-2012 ל-50% ב-2024 עבור נשים, ומ-36% ל-31% עבור גברים באותה תקופה.
הדו"ח מדגיש כי בעוד שבטווח הקצר להשלכות מוגבלות, בטווח הארוך יותר הן עלולות להיות משמעותיות ביותר. שכן אם העובדים הצעירים יתמידו בשיעורי השתתפות נמוכים גם כשיתבגרו, צפויה ירידה משמעותית במספר העובדים הזמינים במשק. בנוסף, גם אם הצעירים יכנסו לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר, הם יאבדו שנות ותק חשובות שישפיעו על השכר והפריון שלהם לאורך חייהם המקצועיים. כמו כן, העלייה בחלקן של קבוצות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים בקרב הצעירים, ובעיקר העלייה בחלק היחסי של החרדים, צפויה להאיץ בעשורים הבאים.
החוקרים מדגישים את הצורך בצעדים מידיים להגברת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, באמצעות צמצום תמריצים שליליים לעבודה ושיפור הכישורים והמיומנויות הרלבנטיים לשוק העבודה של קבוצות הגיל הצעירות.
לדברי הצוות המחקרי, ללא התערבות ממשלתית משמעותית, הירידה הצפויה בשיעורי ההשתתפות בעשורים הקרובים תהיה גדולה יותר, תכלול קבוצות גיל רבות יותר, וההשלכות הכלכליות יהיו חמורות בהתאם – עם פגיעה פוטנציאלית בצמיחה הכלכלית ובפריון העבודה במשק הישראלי.