דו"ח נתוני האשראי מגלה: החרדים משלמים יקר יותר

החרדים משלמים יקר יותר | צילום אילוסטרציה: לארה סבג, פלאש 90

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיש אתמול (א') לוועדת הכלכלה (הבלתי קיימת, לעת עתה) של הכנסת דו"ח על יישום הוראות חוק נתוני אשראי. חוק זה קובע הסדר לשיתוף נתוני אשראי בישראל, שבמסגרתו הקים בנק ישראל מאגר נתוני אשראי ומנהל אותה מזה כשנתיים.

על פי ניתוח הנתונים, 92% מאוכלוסיית המאגר, מדורגים בדירוג המאפשר להם לקבל אשראי. נתון זה מורכב מ-78% בעלי דירוג טוב עד מצוין ו-14% בעלי דירוג סביר, רק 8% נמצאים בדירוג נמוך או נמוך מאוד. בבנק ישראל אומרים, כי לקוחות בעלי דירוג גבוה, יכולים לשפר את שיעור הריבית שהם מקבלים עבור ההלוואות. נתונים אלו תואמים את ההתפלגות שהייתה ערב פרוץ הקורונה.

בבנק ישראל מציינים בצמוד לנתונים אלה, כי כאשר קיים ללקוח היסטוריית אשראי דלה או כאשר לקוח מבקש הפסקת איסוף נתונים שבגינה נמחקת כל היסטוריית האשראי שלו, לא ניתן לדרג לקוחות שכאלה. בדוח זה – בדומה לדוח שהופק לסיכום 2019 – מתוך כלל הלקוחות לא ניתן היה לדרג לקוחות בשיעור של כ-10% ומבין מבקשי האשראי בפועל שיעור זה לא עולה על חמישה אחוזים.

בסוף 2020 מספר הלקוחות שביקשו שלא להיכלל במאגר עומד על 737 בלבד, כמאית מכלל אוכלוסיית המאגר ועלייה של כ-200 לקוחות בלבד מסוף שנת 2019. נתון זה אינו מעיד על שהתרחש במהלך שנת 2020 עקב משבר הקורונה, כ-7,000 לקוחות ביקשו שלא להיכלל במערכת – פי 4.5 מהבקשות בשנת 2019 – אלא שמספר דומה של לקוחות הגישו בקשה לביטול אי ההכללה במאגר, תהליך שכזה מוחק את כלל הנתונים במאגר גם הנתונים החיוביים. "מחיקת המידע מהמערכת עלולה לפגוע ביכולת של הלקוחות לקבל אשראי בתנאים מיטביים", אומרים בבנק ישראל.

ירידה בשימוש בהמחאות

מאגר נתוני האשראי שהוקם לפני כשנתיים כולל מאגר מידע מרכזי לנותני אשראי אודות לקוחות פרטיים, ומועבר לנותני אשראי באמצעות לשכות ייעודיות. יודגש, כי רק בהסכמת הלקוח מועברים הנתונים, אך אלה קריטיים כיום לקבלת אשראי.

כזכור, בעת משבר הקורונה, הפעיל הממונה את סמכותו לצמצום פגיעה בלקוחות שהפגיעה ביכולת האשראי שלהם נבעה כתוצאה מירידה כלל-עולמית שגרמה המגיפה. כך גם סומנו החזרי הלוואות שנפגעו וצ'קים חוזרים כדי למנוע פגיעה עתידית בקבלת אשראי ושמירה מפני הרעת תנאי האשראי של אותם לקוחות.

בנוגע לצ'קים, עם החלת הסגר הראשון, בחודש אפריל 2020 חלה ירידה משמעותית במספר הצ'קים שהוצגו בבנקים, 4.6 מיליון צ'קים, לעומת 8 מיליון בחודש דצמבר 2019, במהלך השנה נרשמה עליה אך הנתון עדיין לא חזר לשיא. בחודש דצמבר 2020 הוצגו רק 5.8 מיליון צ'קים.

עלייה בהמחאות חוזרות

משבר הקורונה הביא לנסיקה חדה בכמות הצ'קים החוזרים מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק) בעקבות הסגר. בפעילות של ח"כ אורי מקלב נגרעו צ'קים חזרו מסיבת אכ"מ ממניין הצ'קים על מנת שלא להגביל חשבונות פרטיים או חשבונות עסקיים בהם קיים קשיים בתזרים המזומנים, עקב משבר הקורונה.

על פי הדוח, בעוד בחודש רגיל עמד מספר הצ'קים החוזרים על 0.74-0.84 אחוז מכלל הצ'קים המוצגים, בחודש אפריל זינק נתון זה ל-2.14%. בחודשים לאחר מכן חלה ירידה בנתון זה ובסוף השנה עמד על נתון הנמוך עוד יותר משנת 2019.

נזכיר כי בהסכם רטרואקטיבי שנכפה על בנק ישראל על ידי שני ח”כים מש”ס, ינון אזולאי חבר ועדת הכספים ויו”ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי נקבע, כי מאז תחילת משבר הקורונה ועד יולי 2021 – אזרחים שנקלעו לקשיים כלכליים לא יצברו ניקוד שלילי במאגר נתוני האשראי בעקבות המשבר ויסווגו באופן מיוחד, כדי שלא יינזקו מכך.

הבדלי מעמדות

בנק ישראל בוחן במחקרים שונים כיצד השפיע המהלך על הקמעונאים (נותני האשראי), כיצד השפיע על חובות משקי הבית, והאם קיימת אפליה במתן אשראי. המחקר האחרון נעשה תחת שמירת חיסיון הלקוחות ולכן גם יכולותיו – מוגבלות.

אחד הפילוחים בדוח עוסק בהבדלים שבין לקוחות המתגוררים ביישובים בעלי דירוג כלכלי-חברתי גבוה לבין לקוחות ביישובים בעלי דירוג כלכלי-חברתי, נזכיר כי מרבית הערים החרדיות נמצאות בדירוגים הנמוכים. על פי הדוח, לקוחות במעמד כלכלי-חברתי נמוך בולט מאוד קבלת אשראי (או הלוואות) מגופים חוץ בנקאיים כמו חברות אשראי המאופיינים בריבית גבוהה, לעומת לקוחות מהמעמד הכלכלי הגבוה הנהנים מאשראי זול מאוד שמתקבל מגופים מוסדיים כמו למשל קרן בערבות הפנסיה.

ניתוח נוסף מעלה כי ההלוואות בערים בעליות דירוג גבוה היו גבוהות יותר לעומת ההלוואות בדירוגים הנמוכים, כאשר הלוואה גדולה יותר נוטה להיות זולה יותר. מאידך שיעור האשראי בפיגור נמוך יותר בדירוגים הגבוהים והריבית על האשראי יורדת ככל שהדירוג הכלכלי-חברתי עולה.

ההבדל החד בין המעמדות חוזר על עצמו בניצול ובגודל מסגרת החשבון בבנק. הדוח מעלה כי מסגרות העו"ש בישובים עם דירוג כלכלי חברתי גבוה נוטות להיות גבוהות יותר באופן משמעותי לעומת ישובים בעלי דירוג כלכלי חברתי נמוך. במספרים מדובר על מסגרת של 20 אלף שקל בממוצע בישובים בדירוג 8-10 לעומת 13 אלף שקל בממוצע בישובים בדירוג 1-3. ואם לא די בכך הרי שככל שהדירוג החברתי כלכלי של היישוב עולה כך יורד שיעור הניצול ומאידך ככל שיורד הדירוג כך עולות הריביות הגבוהות על ניצול מסגרת העו"ש. במילים אחרות במגזר החרדי משלמים יקר על האשראי ומקבלים מסגרות בקמצנות.

בבנק ישראל אומרים בנוסף כי לאורך התקופה הנסקרת בדוח ניתן לראות ירידה בשיעור ניצול מסגרת האשראי בכל היישובים, שינוי זה נובע הן בירידה בביקוש לאשראי של חלק ניכר ממשקי הבית לאחר שהבנקים למדו להכיר את הלקוחות והן לשינוי מקורות האשראי כגון שימוש בהלוואה במקום מסגרת אשראי. שינויים אלו צפויים להוזיל בטווח הארוך את עלות האשראי לאזרחי ישראל.

"לטובת הציבור"

בשולי הדוח מציינים בבנק ישראל כי המאגר מפעיל מוקד פניות הציבור וכי בממוצע מטפל המוקד בכ-17,000 אלף פניות מדי חודש. התלונות שהתקבלו מהציבור עסקו בנושאים הבאים: הגנת הפרטיות; הפקת דוח אשראי ללא הסכמה; בקשות לתיקון מידע; השגות על בקשות לתיקון מידע שנדחו על ידי מקורות המידע; אי קבלת אשראי והשגות לגבי חיווי ודירוג אשראי; בקשות למחיקת מידע שמעיד באופן מובהק על כך שהלקוח לא עומד בתשלומים וכן השגות כלליות. בבנק ישראל קוראים ללקוחות לפנות למוקד ועומלים לשפר את השירות ביו היתר על ידי עדכון תסריטי השיחה של נציגי המוקד הטלפוני.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "משבר הקורונה שפרץ בתחילת השנה שעברה והצעדים שנעשו כדי להתמודד עם התחלואה הגבוהה, הובילו לפגיעה במשקי בית רבים ובכלל זה לקוחות שחוו ירידה בהכנסות ושנקלעו לקשיים. בנק ישראל נקט בשנה החולפת במספר רב של צעדי מדיניות במטרה לסייע למשק לצלוח את המשבר. בכלל זה פעל הבנק למנוע פגיעה, ככל שניתן, בדירוג האשראי של לקוחות שנפגעו מהמשבר עצמו".

הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, רו"ח אייל חדד: "המערכת לשיתוף נתוני אשראי הוקמה לטובת הציבור. עד להקמתה, לקוחות רבים בעלי מוסר תשלומים טוב, התקשו לנהל משא ומתן על תנאי אשראי בגלל חוסר שיתוף המידע. מאז עליית המערכת לאוויר, לקוחות יכולים להסכים ולשתף את המידע על מוסר התשלומים שלהם עם נותני אשראי שונים, וכך להשיג אשראי בתנאים טובים יותר".