האוזר והביטקוין – על המדינה לתפקד כמבוגר האחראי

“מדינה חייבת לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור. אזהרות לא מספיקות. יש ליצור סמכות רגולטורית כלפי אלה שמציעים שירותים בתחום למשקיעים תמימים שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם.”

האוזר והביטקוין קרדיט פלאש 90 ושאטרסטוק

יו”ר רשות ניירות ערך פרופסור שמואל האוזר ממשיך להזהיר מפני השקעה בביטקוין. בכנס פינטק של הקריה האקדמית אונו אמר האוזר כי לא מספיק להזהיר אלא המדינה צריכה לגלות אחריות להיות המבוגר האחראי האוסר את ההשקעה המסוכנת.

“היום זה סוג של בון-טון בציבור להגיד: כדאי לקנות ביטקוין או מטבע אחר? זה ימשיך לעלות? יש לך ביטקוין? מתי קנית? מתי תקנה? זה העולם החדש!! זה העולם העתידי. הבורסה זה לזקנים. המטבעות הדיגיטליים זה לצעירים. וברקע, אי אפשר כמובן להתכחש לעובדה שבשנת 2017, ערך הנכסים של המטבעות הדיגיטליים – ויש כבר מעל 1,300 סוגים של מטבעות כאלה – גדל מ- 18 מיליארד דולר בתחילת השנה לכ-600 מיליארד דולר בסופה, והוא עולה מיום ליום” אמר האוזר.

sorek-box

“אחת השאלות החשובות ביחס לביטקוין ודומיו – וכנראה השאלה שהכי מעניינת את הנוהרים אחריהם – הוא שאלת המחיר. מה מצדיק, לדוגמא, מחיר נוכחי של כ- 14,000 דולר עבור ביטקוין אחד. ככלכלן, אינני מוצא הצדקה למחירים הגבוהים ומניסיון העבר יש הרבה סימפטומים שמצביעים על כך שמחיר הביטקוין בועתי. אנליסטים של מורגן סטנלי פרסמו לפני כמה ימים הערכה שמחיר הביטקוין עשוי להיות קרוב ל-0. תומכי המטבעות הדיגיטליים אומרים לי: מה יש להבין, זה פשוט מאוד. יש לזה ביקוש. נו באמת, זו תשובה רצינית? אני מזכיר לכם שגם במשבר הטוליפים במאה ה-17 בהולנד טענו את הטענה הזו. גם ב-1929 במשבר הגדול בארה”ב טענו את זה. וגם אצלנו בראשית שנות ה-80, ובראשית שנות ה-90. השאלה הנכונה היא על מה מסתמך הביקוש הזה? האם יש מודל כלכלי?”

על רקע זה, הסיכונים העיקריים שאני רואה לנגד עיניי כוללים: ממה נגזר הערך הכלכלי?, המחיר הבועתי, בעיות נזילות, ואפשרות להונאות. ראו, לדוגמא, פרסומת שמבטיחה בוודאות רווחיות לרוכש הביטקוין, ומעוררת חששות שיהיו שיתפתו להאמין בהשקעה בביטקוין.

ומול כל הסיכונים האלה אנחנו רואים את נהירת המשקיעים לעבר לביטקוין, אנחנו שומעים כולנו את שיחות הסלון סביב הביטקוין, וכולנו גם מכירים את “ההוא” שקנה מזמן ועכשיו הוא בטח מיליונר.

במצב הדברים הזה, מדינה חייבת לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור. אזהרות לא מספיקות. אני סבור שחייבים לברר האם יש מסגרת פיקוח מתאימה שמאפשרת הגנה על המשקיעים, כדי ליצור סמכות רגולטורית כלפי אלה שמציעים שירותים בתחום למשקיעים תמימים שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. למי הם יפנו? במקרים אלה, המשקיעים צריכים מבוגר אחראי. הם צריכים כתובת.

בהקשר של רשות ניירות ערך זה נכון במיוחד לגבי החברות שמנפיקות מטבעות דיגיטליים – צריך לחשוב היטב איך לעכל אותן, ואסור להזניח אותן. התחום הזה כמו שאנחנו רואים לוהט. כרגולטורים, נצטרך להחליט אם וכיצד להתאים את המסגרת הרגולטורית הנוכחית, או לחילופין ליצור מסגרת רגולטורית ייעודית שתאפשר לחברות כאלה להיסחר בבורסה, או בבורסה הייעודית שתוקם.

הקמתי וועדה בראשות גיתית גור-גרשגורן ומוטי ימין שאמורה להגיש המלצות ביניים להערות הציבור בתקופה הקרובה. זו סוגיה סבוכה, וכרגע מסתמן שאלה יהיו עיקרי המלצות הוועדה. אני מדגיש שוב שמדובר בהמלצות ביניים, שכאמור ייצאו להערות ציבור, על מנת לקבל את התייחסות כל מי שימצא לנכון.

כתיבת תגובה