מדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב-0.1%, והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% | מחירי הדירות ירדו ב-1.5% בתוך שנה, כאשר מחירי הדירות החדשות ממשיכים לרדת | במקביל, מדד תשומות הבנייה עלה ב-3.9% בשנה, בעיקר בשל התייקרות שכר העבודה
שי קליין 15.11.2026
מדדים | צילום אילוסטרציה: shutterstock, g0d4ather מדד המחירים לצרכן הפתיע את התחזיות וירד בחודש אוקטובר 2026 ב-0.1%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו הערב. בעקבות הירידה התמתנה האינפלציה השנתית ל-1.1% בלבד, לעומת 1.6% בחודש הקודם. מדובר ברמת האינפלציה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021. ההפתעה בולטת במיוחד על רקע תחזיות האנליסטים, שציפו דווקא לעלייה חודשית של 0.3% ולשיעור אינפלציה שנתי של 1.5%.
הנתונים מצביעים על התמתנות נוספת בקצב עליית המחירים במשק, לאחר שגם בספטמבר נרשמה ירידה של 0.5% במדד. במבט על סעיפי המדד באוקטובר, הירידות הבולטות נרשמו במחירי הפירות הטריים, שירדו ב-2.8%, ובסעיף התחבורה, שרשם ירידה של 1.4%. גם שירותי הדיור בבעלות הדיירים הוזלו ב-0.5%.
מנגד, לא כל סעיפי ההוצאה של משקי הבית רשמו ירידות. מחירי ההלבשה וההנעלה זינקו ב-4.1%, הירקות הטריים התייקרו ב-3.5%, תחזוקת הדירה התייקרה ב-0.4% ומחירי הריהוט והציוד לבית עלו ב-0.3%.
במקביל לפרסום מדד המחירים, נתוני הלמ"ס מצביעים על המשך הירידות בשוק הדיור. מדד מחירי הדירות, שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן, ירד ב-0.2% בהשוואה בין העסקאות שבוצעו באוגוסט-ספטמבר 2026 לבין העסקאות שבוצעו ביולי-אוגוסט. מדובר בהמשך למגמת הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים, כאשר בהשוואה שנתית כבר מדובר בירידה של 1.5% במחירי הדירות.
לפי הנתונים, מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.7% בתקופה הנבחנת. בחישוב שנתי נרשמה ירידה של 0.2% במחירי הדירות החדשות. הירידות בשוק הדיור אינן אחידות בין המחוזות: בתל אביב נרשמה ירידה של 0.8%, בדרום ירידה של 0.6% ובמרכז ירידה של 0.2%. מנגד, במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.8%, במחוז הצפון עלייה של 0.4%, ובירושלים לא חל שינוי.
בבחינה שנתית התמונה רחבה יותר: מחירי הדירות ירדו ב-2.1% במחוז תל אביב, ב-2% במחוז המרכז וב-1.6% במחוז הדרום. גם במחוז הצפון נרשמה ירידה של 0.3% ובירושלים ירידה מתונה של 0.1%. חיפה נותרה המחוז היחיד שבו נרשמה עלייה שנתית במחירים, בשיעור של 0.3%.
לפי נתוני הלמ"ס, גל הירידות הנוכחי במחירי הדירות החל בדצמבר 2025, ומאז נרשמה ירידה בחישוב שנתי ברציפות. מדובר בגל הירידות הארוך ביותר בעשור האחרון.
המחיר הממוצע של דירה בישראל ברבעון השלישי של 2026 עמד על 2.2867 מיליון שקל, לעומת 2.3204 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. מדובר בירידה שנתית של כ-1.5%, הממחישה את השינוי במגמת המחירים בשוק הנדל"ן למגורים.
לצד ההתמתנות במדד המחירים לצרכן והירידה במחירי הדירות, ענף הבנייה ממשיך להתמודד עם התייקרות משמעותית בעלויות. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה באוקטובר ב-0.4% והגיע ל-104.4 נקודות, לעומת 104 נקודות בספטמבר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.2%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 3.9%.
הגורם המרכזי להתייקרות הוא שכר העבודה בענף, שמחירו עלה ב-5.2% בשנה האחרונה. בחודש אוקטובר לבדו עלה מדד שכר העבודה ב-0.5%. מדד מחירי החומרים והמוצרים עלה בשיעור מתון יותר של 0.1%. בין ההתייקרויות הבולטות נרשמו בלוקים שהתייקרו ב-2.1%, רשתות וכלובים שעלו ב-1.3% וברזל לבנייה שהתייקר ב-1.2%. מנגד, מחירי המחיצות המתועשות ירדו ב-1.2% והבטון המובא הוזל ב-0.7%.
גם בתחום מחירי היצרן נרשמה באוקטובר תנועה משמעותית. מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.9% בחודש אחד, וב-12 החודשים האחרונים רשם עלייה של 5.1%. עם זאת, כאשר מנטרלים את מחירי הדלקים, המדד נותר ללא שינוי באוקטובר והציג עלייה שנתית מתונה של 0.9% בלבד.
הפער נובע בעיקר מהזינוק במחירי מוצרי הנפט המזוקק, שעלו באוקטובר ב-16.5%. גם מחירי המתכות הבסיסיות התייקרו ב-1.5%. מנגד, מחירי מוצרי ההלבשה ירדו ב-1.2% ומחירי הטקסטיל ירדו ב-2%. במדד מחירי הכרייה והחציבה ליעדים מקומיים נרשמה עלייה חודשית של 0.9%, אולם בהשוואה שנתית המדד עדיין נמוך ב-4.2%.
נתון נוסף שעולה מפרסום הלמ"ס נוגע לשוק השכירות. שכר הדירה עבור שוכרים שחידשו חוזה עלה ב-2.8%, בעוד שבדירות שבהן התחלף השוכר נרשמה עלייה של 5.5%. בלמ"ס מדגישים כי שיעורים אלה משקפים קירוב לשינוי השנתי בשכר הדירה בשתי הקבוצות, משום שרוב השוכרים אינם חווים שינוי בשכר הדירה במהלך השנה, בשל חוזים שבהם נקבע מראש התשלום החודשי, לרוב ללא מנגנוני הצמדה.
התמונה הכוללת שעולה מנתוני אוקטובר מורכבת: מצד אחד, האינפלציה מתמתנת ומחירי הדירות ממשיכים לרדת, אך מצד שני עלויות הבנייה והתעשייה עדיין נמצאות במגמת התייקרות, בעיקר בשל שכר העבודה והזינוק במחירי מוצרי הנפט. השילוב בין הנתונים צפוי להמשיך לעמוד במרכז תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, ובפרט בכל הנוגע להחלטות הריבית ולהשפעתן על משקי הבית ועל שוק הנדל"ן.
