“הביטקוין לא הולך להיעלם, אז כדאי פשוט ללמוד עליו”

קריפטו, בלוקצ’יין, ומטבעות דיגיטליים: בין אם אתם אוהבים ובין אם אתם שונאים אותם, אל תתעלמו מהם | סטיבן דובר, אסטרטג ראשי וראש מכון ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, בוחן את נכסי ההשקעה הדיגיטליים לצד כלכלנים מובילים נוספים וביניהם משקיע ההון, אנתוני הארדי, ועונה על השאלות הכי בוערות בתחום: מהן ההשלכות ההולכות וגדלות של תחום המטבעות הדיגיטליים? מדוע משקיעים ומנהלי נכסים צריכים שלא להתעלם מהשקעה מסוג זה? 

סטיבן דובר, אסטרטג ראשי וראש מכון ההשקעות של פרנקלין טמפלטון (צילום: יח"צ) על רקע ביטקוין (צילום ארכיון)

“בשנים הקרובות נחיה במערכת מטבעות שונה מאוד, יש שלש סיבות מרכזיות לעניין שמעוררת הטכנולוגיה – גם האינטרנט ספג ביקורות מוקדמות בימיו, אך האינטרנט מאפשר העברת מידע ואילו טכנולוגיית בלוקצ’יין מאפשרת העברת ערך. הסיבה השנייה התחום הולך גדל במחזורים והשלישית, השווקים שעשויים להיות מושפעים מהקריפטו הם ללא ספק השווקים הגדולים בעולם”, את הדברים הללו אומר משקיע ההון, אנתוני הארדי, בשיחה משותפת עם סטיבן דובר, אסטרטג ראשי וראש מכון ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, הבוחן את נכסי ההשקעה הדיגיטליים לצד כלכלנים מובילים נוספים, ועונה על השאלות הכי בוערות בתחום.

מתוך הסתכלות על נכסים דיגיטליים מנקודת המבט של משקיעי הון, מדוע הטכנולוגיה הזו כל-כך מעניינת, ולמה לדעתך משקיעים צריכים לשם לב למרחב הדיגיטלי בהקשר זה?

250/200 סייד בר + קובייה

אנתוני הארדי: “עברו 10 שנים מאז ששמעתי על הביטקוין לראשונה. זה היה בזמן טיול בסן דייגו, אני חושב שביטקוין היה בערך בשווי של הדולר באותה התקופה, ובעיקר זה נשמע היה מעניין, שונה, אבל למען האמת – הייתי צריך להקדיש תשומת לב יותר גדולה לכך באותה תקופה. לא עשיתי זאת. הקריפטו, לעומת זאת, נמצא על הרדאר שלי מזה הרבה זמן – הייתי אומר שבחמש-שש השנים האחרונות הבנתי עד כמה המגמה היא אחת המרתקות בהיסטוריה האחרונה, ומיוצבת בחשיבותה לצד מחשוב ענן ואפילו האינטרנט. 

יש כמה סיבות לכך: ראשית, בתוך קצת יותר מעשור נוצר ערך של יותר מטריליון דולר. הדבר השני שמעניין הוא שטווח התוצאות רחב מאוד – מצד אחד, אם מסתכלים לפי השקפה שורית, אנו עשויים להיות עדים להולדתה של מערכת אקולוגית חדשה בתחום האוצר והאינטרנט. מנגד, ההשקפה הדובית היא שכל התחום הזה מומצא והולך בעתיד לכיוון האפס. בפועל, טווח התוצאות הינו רחב יותר מכל תחום אחר בשווקים הרחבים. כך שברור שמשהו גדול קורה כאן. אני משתדל למסגר את המרחב של המטבעות הדיגיטליים כחלק מההשקעה ארוכת הטווח שלנו; כחלק מהחשיבה של – מה מניע את הצמיחה במגזר ומה ההשלכות הפוטנציאליות של התחום?

והמסקנות הן שאפשר לאהוב את זה ואפשר לשנוא את זה, אבל אי אפשר להתעלם מזה. אנחנו יכולים להתווכח על ההשפעה שיש לתחום, אך מנקודת המבט שלי, אני לא חושב שזה הולך להיעלם. אי אפשר להכניס את החידוש הזה לתוך תיק, ולהתעלם מקיומו. 

אז מנקודת המבט שלך, לאן עוד אפשר להתקדם מפה?

ישנם 3 מסרים שאני רוצה לשתף. הראשונן הוא העובדה שמתרחשת כאן פריצת דרך טכנולוגית. יש סיבה לחשיבות הרבה של התחום הזה. פריצת הדרך העיקרית נבעה ממחסור דיגיטלי. טכנולגיית הבלוקצ’יין מאפשרת לשני אנשים שמעולם לא נפגשו לסלוק עסקאות בניירות ערך דרך האינטרנט. בעבר, על-מנת להמיר כסף למטבעות דיגטליים היית צריך ללכת לבנק או למעבד תשלומים כדי לאפשר החלפת ערך באינטרנט. בלוקצ’יין מאפשר זאת ולכן הרבה פעמים מתייחסים אליו כמקביל לאינטרנט. האינטרנט ספג ביקורות מוקדמות בימיו, אך ההקבלה המרכזית הייתה שהאינטרנט מאפשר העברת מידע ואילו טכנולוגיית בלוקצ’יין מאפשרת העברת ערך. 

הסיבה השנייה שבגללה אני חושב שזה מעניין היא העובדה שבעוד שבינתיים התחום גדל במחזורים, בעתיד יהיו גם בומים. אם לוקחים צעד אחורה ומסתכלים על המגמות ארוכות הטווח, ברור שהמטבעות הדיגיטליים נמצאים למעלה וימינה. בכל פעם שהשוק שורי, זה מביא יותר רווח, יותר תשומת לב תקשורתית, וליותר משתמשים במערכת האקולוגית. למרות שחלק מזה לא רלוונטי כאשר השוק דובי, הענף עדיין ממשיך לגדול ולהיבנות. אז, ברור שיש כבר מגמה, למרות שנראה את זה בינתיים בצורה מחזורית, והייתי צופה שזה יימשך.

הסיבה האחרונה היא העובדה ששווקים שעלולים שעשויים להיות מושפעים מהקריפטו הם ללא ספק השווקים הגדולים בעולם. בייחוד שוק הכסף, המערכת האקולוגית הפיננסית והאינטרנט. כל אחד מהם שווה עשרות טריליוני דולרים, ולכן התחום הזה חשוב, רק בהתחשב בהשפעה הגדולה שיכולה להיות לו על אותן תעשיות.

אנתוני הארדי, משקיע הון, פרנקלין טמפלטון | צילום: יח”צ

מהן ההשלכות הפוטנציאליות על ניהול נכסי בלוקצ’יין ונכסים דיגיטליים בעינייך, וכיצד בפרנקלין טמפלטון מסתכלים עליהן בפן העסקי? 

סטיבן דובר: אנו מסתכלים על נושא גדול זה בשתי דרכים: האחת היא על הזדמנויות ההשקעה והשנייה היא על איך זה ישנה אותנו, את הענף שלנו ואת המשקיעים שלנו. אנו סבורים שפוטנציאל ההפרעה הוא עצום. ענף ניהול הנכסים והתעשייה הפיננסית בכלל מבוססים על אמון ומכיוון שאין לנו אמון אחד בשני, עלינו לשמש מתווכים בין המשקיע- התר אחרי אפיקי ההשקעה לבין למי שמשקיעים את כספם. בלוקצ’יין והטכנולוגיה הזו מאפשרת להפריע לאותו מתווך להיעלם ועלולה להוביל להפחתת החיכוך הזה. לדעתנו יהיו שינויים משמעותיים באופן שבו ענפי השירותים הפיננסיים יהיו מאורגנים בעתיד. 

דרך אחרת היא להסתכל אחורה בהיסטוריה אל הרנסנס האיטלקי, כאשר הומצאה לראשונה מערכת הנהלת החשבונות הכפולה. זה איפשר לאיטלקים ובמיוחד לבנקים האיטלקיים, להתרחב ברחבי העולם ולהקים מערכת חשבונאית מהימנה. בלוקצ’יין דומה במובנים רבים למערכת הנהלת החשבונות הכפולה או, אפילו כשאנחנו מסתכלים על האינטרנט, אם היינו מסתכלים על האינטרנט לפני 18 שנה לערך, היינו צריכים לבחון אותו בשתי דרכים, האחת כהזדמנות השקעה, אבל גם איך זה הולך להשפיע על חיינו ועל העסק שלנו ולכן, אם הדרך בה אנו מנהלים ואופן התבוננותנו באמון משתנים, מה שבלוקצ’יין מאפשר לנו לעשות הוא להתאים אישית את הערך ולבחון מגוון אחר לגמרי של אפשרויות השקעה, במיוחד הזדמנויות שאינן נזילות.

אם היינו בודקים כיצד משקיעים מוסדיים משקיעים לעומת איך אנשים אחרים, למשקיעים מוסדיים יש גישה רבה להזדמנויות לא נזילות כמו נדל”ן מסחרי, שלעתים קרובות מהווה בין 10-15 אחוז  מהתיקים המוסדיים. בלוקצ’יין מאפשר לבצע השקעה לא נוזלית ישירות למשקיע הבודד ולגרום לתיק שלו להידמות לתיק מוסדי. טכנולוגיית הבלוקצ’יין תאפשר למנהלי נכסים להיות הרבה יותר ישירים ללקוחות ולא יצטרכו לעבור בנקים או מתווך.

אחד הענפים שיופרעו מאוד הוא ענף הבנקאות. בלוקצ’יין יאפשר התאמה אישית ואנו נוכל להגדיר תיק השקעות מותאם לכל אדם. כעת, בפרנקלין טמפלטון בוחנים את כל ההזדמנויות שאנו צופים שהמטבעות הדיגיטליים יובילו להן, כמו גם הבלוקצ’יין, ומאמינים שהם יהיו מה שיגדיר את התעשייה בעתיד.

870/135 ליינר ארטקל

יש כל-כך הרבה התרחשויות בתחום, מה תהיה מסגרת מועילה למעקב התפתחות הענף? 

אנתוני הארדי: כל כך הרבה מהקורה במערכת האקולוגית ומה שמרגש במגמה הזו הוא שיש לה השלכות עולמיות. חדשנות במרחב הזה מתרחשת ברחבי העולם כולו – זה לא סתם משהו שקורה כאן בעמק הסיליקון ומתרחב. כלומר, זו באמת מגמה עולמית, ולכן אנו חושבים שכולם צריכים לפחות לשים לב ולהבין מה קורה.

ישנן שתי דרכים עיקריות בהן ניתן להסתכל על המגמה: הדרך הראשונה היא לשאול מי הם אלה שמנסים לנצל את כוחה של הטכנולוגיה הזו? בימים הראשונים קראנו להם חברות ילידי קריפטו, כאשר מנסות לבנות את המערכת האקולוגית החדשה הזו מחוץ לעולם המסורתי. זו הייתה סוג של הקבוצה הגדולה הראשונה.

בשנים 2015-2016, החלו עסקים מסורתיים לקדם את התחום, וחשבו איך יוכלו לרתום אותו כדי לעזור לקידום העסק שלהם או להגן על עצמם מפני הפרעות? וכך, באמת בחמש השנים האחרונות, בנקים נשענו בכבדות על העניין הזה – חברות התשלומים השקיעו רבות במרחב הדיגיטלי, הבורסות הגדולות הבינו את ההזדמנויות, ואז גם מנהלי הנכסים. הם מהווים את הקבוצה השנייה שנכנסה למרחב.

בשנים האחרונות, ממשלות התחילו לקחת את זה ברצינות, לחשוב על ההשלכות של התחום עליהן ולפתח אסטרטגיות משלהן שיסייעו להן לרתום את כוחה של טכנולוגיה זו. 

ההנחה השנייה היא שיש שני סוגי עולמות: יש מה שאנחנו מכנים מערכת הבלוקצ’יין ללא הרשאות. בדומה לביטקוין ואת’ריום, דברים שקורים מחוץ למערכת המסורתית. ויש מה שאנו מכנים כמו מערכת הרשאות, שם בנקים למשל מנסים לנצל את כוחה של הטכנולוגיה הזו, אבל לא בהכרח דרך ביטקוין או את’ריום אלא דרך רשתות בלוקצ’יין שהם בונים בעצמם. ניתן לראות שני סוגי עולמות וצמיחה שונה בכל אחד מהם. הצד של הקריפטו מקבל הרבה יותר תזרימים, אך העיקר שיש הרבה פעילות במרחב וזו אחת הדרכים לעקוב אחר המתרחש בכל אחד מאותם מגזרים.

עלינו להבין באופן משמעותי יותר את ההשלכות על ההשקעות שלנו, ולהבין לאילו השלכות הקריפטו יגרום בשווקים. השווקים הגדולים ביותר הם שוק הכסף, המערכת האקולוגית הפיננסית והאינטרנט. ישנה התפתחות בכל אחת מהקטגוריות הללו, ולמרות שאין את האפשרות להעמיק בכל אחד מהשווקים המחשבה המרכזית נותרת: כיצד הטכנולוגיה הזו תשפיע על שוק הכסף? טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאלצת את הלקוח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות, כמו מה יכול להיחשב לכסף בעתיד? בראיית העבר, נראה כי כסף היה נתפס בצורה שונה מהיום, וכלל בין היתר פרות, אבנים, קליפות, מלח,מתכת ורק אז נייר. 

נראה כי אנחנו עדיין נמצאים בשלב התפתחות הגלגולים השונים של הכסף, עם המעבר שלו לדיגיטל. במערכת האקולוגית עדיין יש הרבה כסף מסוג נייר, אנו יכולים להתווכח אילו צורות של כסף כדאי שיהיו, ולהסתכל על נרטיב הזהב אל מול הנרטיב הדיגיטלי: ניתן לראות כי הבסיס המשותף שלהם רחב, אך באותו זמן המטבעות הדיגיטליים ניתנים לתכנות, לעומת הזהב. בנוסף, קל ליצור איתם אינטראקציה, במיוחד בכלכלת האינטרנט ההולכת וגדלה. אנו צריכים להבין את הפוטנציאל של נכסי ההצפנה הללו ואת ההשלכות על שאר המערכת האקולוגית וכיצד התחום ישפיע על אסטרטגיית ההשקעה. 

מה הם המטבעות הדיגיטליים ואילו השלכות יכולות להיות להם? 

סטיבן דובר: ההשלכות הן עצומות. הכוח הגיאו-פוליטי של כל מדינה מבוסס במידה רבע על השליטה במטבע. אני מאמין שממשלות לא יתירו למטבעות עצמאיים להביא להפחתת המטבע הלאומי. מעניין כמה התפתחנו מבחינה דיגיטלית בשנים האחרונות: כיום, אפילו נושא מזומן רק לעיתים נדירות, מאחר גם בדבר הכי קטן שאני רוכש לדוגמא, קפה בבוקר, יש לי את האפשרות להשתמש בכרטיס האשראי. אנו חיים מעט בעידן הכלכלה הדיגיטלית. עם זאת, לפחות בדולר האמריקני, יש לפחות 1.4 טריליון דולר במזומנים שמסתובבים בשוק (רובם בשטרות של 100 דולר). 

מדינות רבות כאשר סין מובילה, ואוסטרליה, ניו זילנד וארה”ב אחריה, עוברות לעבוד עם מטבע דיגיטלי. זוהי דרך של מדינות להגיע ישירות לאוכלוסייה שלהן, ולא להשתמש בבנקים כמתווך. מכאן נובעת רגולציה חדשה, אותה אנו מקדמים בברכה. הממשלות צריכות לקבוע את חוקי המשחק לאופן שבו יש להתמודד עם המטבעות. ממשלות לא מתכוונות לאפשר למטבעות דיגיטליים להתקיים ללא מיסוי. לפיכך, מיסוי יהיה חלק חשוב מהמקום בו נתקדם גם במטבעות של הבנק המרכזי, כמו גם בכל סוג מטבעות אחר. לאחרונה ראינו סחיטה כלשהי של חברות ותשלומים שבוצעו בביטקוין ממש או במטבעות אחרים. למעשה הדבר מזיק ללגיטימיות של מטבעות קריפטוגרפיים וזו תהיה סיבה נוספת לכך שיהיו לנו מטבעות של הבנק המרכזי מלבד מטבעות עצמאיים. לכן, יש הזדמנות מצוינת למטבעות הבנקים המרכזיים הללו, והם שוב יגרמו לפירוק חלק מהמתווכים. 

כמנהלי נכסים, עלינו להיות מודעים לכך ולראות היכן יש הזדמנויות סביב הנושא. כשהסתכלנו על האינטרנט בשנת 2000, היו הרבה הבטחות. היה הרבה הייפ, השוק התארך יתר על המידה ואז תוקן. משהו כזה עשוי לקרות גם במרחב הזה, אבל בסופו של דבר, כיום אנחנו חיים בעולם אינטרנטי ובשנים הקרובות נחיה במערכת מטבעות שונה מאוד. 

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה