הבנקים זוכים לאמון מוגבר, בנק ישראל מתכונן לשקל הדיגיטלי

דוח בנק ישראל לשנת 2020: גידול בפיקדונות הבנקים מצביע על האמון שמקבלים הבנקים בישראל • משבר הקורונה חשף את מוכנות הבנקים למשברים כפי שהכינו אותם בפיקוח על הבנקים • התחרות בבנקאות בישראל נמצאת בפריחה • הריבית הנמוכה מעניקה את האפשרויות הנרחבות במתן אשראי לדיור • ומה יהיה עתיד השקל הדיגיטלי ואפשרויות המטבעות הקריפטוגרפיים בישראל, ומה מגיבים אנשי המקצוע בתחום?

השקל הדיגיטלי | בנק ישראל, עיבוד: ביזנעס

“האסדרה הבנקאית ברחבי העולם”, כותב יאיר אבידן המפקח על הבנקים בראש סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2020. “נועדה בראש ובראשונה לשמור על כספי פיקדונות הציבור ומשכך היא מתמקדת ביציבותה של מערכת הבנקאות. יציבות זו מושגת על־ידי יישומן של שורה של דרישות ליצירת כלים, שיאפשרו לבנקים לשמור על יציבותם בעיתות שגרה ובעיתות משבר”.

מהנתונים שבנק ישראל מסכם בדוח נראה, כי הציבור הישראלי אכן נותן את אמונו בבנקים. על פי הדוח, במהלך שנת 2020 גדל האשראי לציבור בשיעור דומה לשנים האחרונות, ובמקביל הזניק הציבור משמעותית את היקף הפיקדונות במערכת הבנקאית. מלאי הנכסים הנזילים גדל לאורך שנת 2020 בכ-172.9 מיליארד שקל, כשעיקרו נובע מגידול במזומנים ובפיקדונות בבנק ישראל. גידול זה נבע בעיקר מהעלייה החדה בפיקדונות הציבור, שזינקו בשיעור של כ-18% (כ-1.230 מיליארד שקל), לעומת קצב גידול שנתי ממוצע של כ-4% בשלוש השנים שקדמו למשבר.

250/200 סייד בר + קובייה

בבנק ישראל מסבירים בדוח, כי הגידול החד בפיקדונות החל מיד עם תחילת משבר הקורונה, ונבע ממספר סיבות מרכזיות. ראשית, עם תחילת המשבר, ועל רקע התנודות החדות בשווקים, הציבור בחר להסיט נכסים משוק ההון אל הבנקים, שנתפסים בעיני הציבור כערוץ חיסכון בטוח. שנית, הממשלה נקטה בשורת צעדי תמיכה במשק, שהיוו בפועל הרחבה פיסקאלית, ובכך, פעלו להגדלת פיקדונות הציבור. שלישית, צעדי בנק ישראל, ובהם רכישות המט”ח, רכישות אגרות החוב הממשלתיות וההלוואות המוניטאריות למערכת הבנקאית, פעלו להזרמת שקלים למשק, ובכך תרמו גם כן להגדלת פיקדונות הציבור.

היינו מוכנים

בנוגע למוכנות הבנקים למשבר הקורונה כותב אבידן, “מחזור העסקים טומן בחובו משברים כלכליים ולעיתים גם משברים בעצימות גבוהה, ולכן עומד בשורש התפיסה הבסיסית של האסדרה הבנקאית הצורך להכין כראוי את המערכת למשברים. בשנים שקדמו למשבר ובין היתר בעקבות לקחי המשבר של שנת, 2008, שיפרה מערכת הבנקאות בישראל, בהכוונת הפיקוח על הבנקים, את מערכי ניהול הסיכונים שלה, הגדילה את כריות ההון והנזילות, טייבה את תיק האשראי ונקטה אמצעים נוספים שנועדו לחזק את איתנותה ולהכין אותה לעת משבר ובהם צעדים לחיזוק יכולות ההמשכיות העסקית והרציפות התפקודית”.

המפקח על הבנקים סקר גם את מבחני הקיצון שהפיקוח על הבנקים עורך מזה עשור לבנקים בישראל, על מנת להגביר את היכולת של הבנקים להתמודד עם משברים. במסגרת מבחנים אלה נדרשים הבנקים לנתח את האופן שבו צפוי תרחיש משברי מסוים להשפיע עליה, “הפיקוח על הבנקים למד מתוצאותיהם על מוקדי הפגיעות של הבנקים השונים ופועל לגבש בעזרתם כלי אסדרה שנועדו להפחית את הפגיעה שצפויה ממוקדי פגיעות אלה”, כותב אבידן בדוח.

תחרות בין הבנקים

נושא נוסף המקבל ביטוי רחב בדוח הוא התחרות במערכת הבנקאות. “בשנים האחרונות ניכרות התהפוכות שעוברת הסביבה הכלכלית שבה פועלת המערכת הפיננסית בכללותה ומערכת הבנקאות הישראלית בפרט”. כותב יאיר אבידן. “ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות יוזמות פיננסיות טכנולוגיות חדשות בשלל תחומים ובהם התשלומים והארנקים הדיגיטלים שמובלים על־ידי גורמים רבים, לרבות חברות הטכנולוגיה הענקיות (ה-BigTech) שלא היו מעורבות קודם לכן בשוק הפיננסי הישראלי”.

בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה, אחוז גבוה מהפעולות הבנקאיות התבצעו מרחוק. המשבר לצד ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, היוו כר פורה להתפתחות התחרות. בחודש הקודם הופעל השלב הראשון של פרויקט הבנקאות הפתוחה המאפשר, בין היתר, מתן אפשרות לגורמים שלישיים להיות גופים מחוללי תחרות, בעיקר בתחום האשראי הקמעוני במונחי הטווח הקצר ובהיבטים בנקאים ופיננסים רחבים יותר במונחי הטווח הבינוני.

בנוסף, הקימו בבנק ישראל את לשכת שירותי המיחשוב הבנקאי שהיה החסם התחרותי והמכשול המשמעותי שהקשה על כניסתם של בנקים חדשים למערכת הפיננסית. הסרת חסם זה, לצד חסמים רבים אחרים, היווה למעשה את אחת מאבני הדרך שאפשרו את הקמת הבנק הדיגיטלי הראשון, שיחל לפעול באופן סדיר ברבעון האחרון של 2021 ואף חתם כבר על ‘היתר עסקא’ כדין. פעילות זו לצד קידום פרויקט ‘מעבר מבנק לבנק בקליק’ שצפוי לעלות בחודש ספטמבר 2021 יגביר ויקדם את התחרות והשקיפות של הבנקים.

ריבית נמוכה

האשראי לדיור מקבל גם הוא התייחסות מיוחדת. לדברי אבידן, לאחר שנרשם גידול חד בכמות האשראי לדיור בשל העלייה במספר העסקות לדיור בכלל ובשל הבשלתם של פרויקטים רבים במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’ בפרט, מהווה השנה האשראי לדיור. “מוקד מרכזי לצמיחתה של מערכת הבנקאות. סביבת הריבית הנמוכה שקיימת מזה מספר שנים תורמת גם היא במידה מסוימת לעלייה בשיעור מיחזורי המשכנתאות”, כותב אבידן בהקדמה לדוח.

כחלק מההסדרה והפעילות בנושא, “הוחלט השנה על הסרת הגבלת ‘רכיב הפריים’ על המשכנתאות והותרת ההגבלה על רכיב הריבית המשתנה בלבד. ביטול ההגבלה מאפשר לציבור גמישות רחבה יותר בקביעת תמהיל ההלוואה וזה בהתאם לטעמיו ולרמת הסיכון של כל לווה ואף תורם להוזלה מסוימת בשיעורי הריבית הממוצעת שמושתים על הלווים”.

שקל דיגיטלי

דוח בנק ישראל לסיכום מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2020 עוסק גם באופציה של השקל הדיגיטלי. בבנק ישראל מזכירים לנו כי כבר בשנת 2017 הוקם צוות לשם לימוד ובחינה של הנושא, ובנובמבר 2020 הוקמה בבנק ישראל ועדת היגוי לנושא זה במטרה לייצר ‘תוכנית פעולה’ למימוש במועד עתידי, אם בכלל, שייתכן ויוחלט בו על הנפקת שקל דיגיטלי של בנק ישראל. בתחילת מאי פורסמה לציבור טיוטה בנושא תחת הכותרת ‘שקל דיגיטלי של בנק ישראל –  תועלות אפשריות’ ואף הופקה מצגת לציבור כיצד עתיד להיראות השקל הדיגיטלי.

Inner article

בבנק ישראל מציינים כי גם אם אף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להנפיק בעתיד מטבע דיגיטלי, מהסקר השלישי של ה-BIS (ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים) עולה כי שיעור לא מבוטל מהבנקים שהשתתפו בסקר מעריכים בסבירות גבוהה שינפיקו CBDC קמעונאי בטווח של עד 6 שנים.

לצד המעלות של המטבעות הדיגיטליים, נראה שבבנק ישראל סבורים כי כלפי הבנקים מדובר בחיסרון. על פי סימולציה שבוצעה על נתוני המשק השוודי – שקצב האימוץ של אמצעי תשלומים דיגיטליים בו הוא מהגבוהים בעולם, ככל ששיעור עסקות ה-CBDC שיחליפו עסקות בכרטיסי אשראי יגדל, כך גם שיעור הפגיעה ברווחיות הבנקים יגדל.

מאידך, ולצד העיסוק בשקל הדיגיטלי, עמדת הפיקוח על הבנקים בנושא המטבעות הקריפטוגרפיים היא כי יש לנקוט בגישה זהירה ואין לחייב את הבנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים וירטואליים. “הציפייה היא כי בנק הבוחר לתת שירותים אלו, נדרש לפעול אגב ניהול סיכונים מושכל, לרבות ניטור הפעילות ברמה מספקת על מנת להבטיח כי אין בה בכדי לשמש להלבנת הון או למימון טרור”, כותבים בבנק בישראל.

איפה החירות?

מנכלי”ת איגוד הביטקוין הישראלי, נעה משיח, הגיבה היום על דו”ח בנק ישראל, אשר קובע בין השאר כי היכולת של בנקים למלא את תפקידם עלולה להיפגע מכניסת מטבע דיגיטלי: “המשמעות של מטבעות דיגיטליים היא חירות. חירות להחזיק את הכסף בעצמך, חירות להתמודד באופן תחרותי על שירותים פיננסיים וחירות להתייחס לכסף כמו כל טכנולוגיה אחרת, כזו שניתן לשנות, לשפר ולהוזיל.

“לא מדובר בחדשות רעות עבור הבנקים”, מדגישה משיח, “אלא בחדשות טובות עבור ציבור הלקוחות, שיוכלו ליהנות בעתיד הקרוב מתחרות שמבוססת על שיפורים טכנולוגיים שמהפכת המטבעות הדיגיטליים מביאה עימה. אני מקווה שהרוח החדשה שמפעמת בבנק ישראל, ברשות המיסים וברגולציה הישראלית ככלל תגיע למערכת הבנקאית וזו תאמץ במהרה את השינויים על מנת להפוך את ישראל למוקד עולמי של חדשנות פיננסית”.

יובל רואש, מנכ”ל ביטס אוף גולד תקף את הנושא מזווית שונה ומרתקת: “ביטקוין ומטבעות דיגיטליים – בין אם מדינתיים או פרטיים יעשו למערכות הפיננסיות את מה שעשתה אובר לתחנות המוניות או Airbnb  לסוכני הנסיעות. העולם משתנה במהירות ודו”ח בנק ישראל מכיר בכך. מי שלא ינסה לדחות את הטכנולוגיה ויאמץ אותה באופן רחב ככל הניתן, כבר עכשיו, ייהנה בעתיד מיתרון תחרותי עצום ואנחנו קוראים לכלל הגורמים העוסקים בתחום להתכונן ולפתוח את הדלת בפני מטבעות דיגיטליים ולאפשר לתחום לפרוח, להתפתח ולמצות את הפוטנציאל המשמעותי שיש לו בישראל”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה