הבנקים עדיין שולטים: המהפכה הדיגיטלית לא מתרוממת

תחרות בין הבנקים. אילוסטרציה | צילום: לארה סבג, פלאש 90

שנתיים למהפכה הפיננסית והציבור עדיין לא שם: מהפכת השקיפות הפיננסית שהובטחה לציבור הישראלי מתגלה ככישלון בינתיים – כך עולה מדוח הפיקוח הראשון שפרסמה היום (א') רשות ניירות ערך על יישום חוק שירות מידע פיננסי, שנכנס לתוקף ביוני 2022.

הרפורמה, המכונה גם "רפורמת הבנקאות הפתוחה", נועדה לאפשר לכל אזרח לרכז את כל המידע הפיננסי שלו – חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, חסכונות והלוואות – במקום אחד, ולקבל תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. אולם הנתונים מראים תמונה מדאיגה: רק כ-156 אלף לקוחות, המהווים כ-2% מהציבור, בחרו להשתמש בשירות עד כה.

המספרים חושפים בעיה נוספת: למרות שקיימות 19 חברות בעלות רישיון לספק את השירות, כ-90% מהלקוחות מרוכזים בידיהן של חמש חברות בלבד. יתרה מכך, בקרב הלקוחות העסקיים המצב חמור במיוחד – בעוד ש-99.2% מהלקוחות הפרטיים מצליחים להתחבר למערכת בצורה תקינה, רק 1.2% מהעסקים מצליחים לעשות זאת.

הדוח מצביע גם על פער משמעותי בסוגי השירותים שהלקוחות צורכים: כ-89% מהפעילות מתרכזת בבדיקת חשבונות עו"ש וכרטיסי אשראי, בעוד שרק 3.4% מהפעילות מוקדשת לשירותים מתקדמים יותר כמו ניהול פיקדונות וניירות ערך. זאת למרות שדווקא בתחומים אלה טמון הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון כספי משמעותי עבור הלקוחות.

עם זאת, ישנם גם סימנים מעודדים: קצב ההצטרפות החודשי עומד על כ-4,921 לקוחות חדשים, כשהרוב המוחלט (85%) הם לקוחות פרטיים. בנוסף, הרשות צופה הרחבה משמעותית של השירותים בעתיד, שתכלול השוואת מחירים בתחומים נוספים כמו חשבונות חשמל, טלפון וריביות על הלוואות.

נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח הוא היקף השימוש במערכת: מדי חודש מתבצעות כ-65 מיליון "קריאות" למידע באמצעות ממשקי API – המערכת הטכנולוגית המאובטחת שדרכה מועבר המידע. מספר זה מעיד על שימוש אינטנסיבי של הלקוחות שכן הצטרפו לשירות, למרות שמדובר במספר מצומצם יחסית של משתמשים.

האתגר המרכזי העומד כעת בפני הרגולטור הוא להגדיל משמעותית את מספר המשתמשים בשירות, במיוחד בקרב העסקים, ולעודד שימוש בכלים המתקדמים יותר שהרפורמה מציעה. זאת, תוך הסרת החסמים הטכנולוגיים שמקשים על התחברות לשירות, במיוחד עבור המגזר העסקי.

האם מדובר בכישלון של הרגולטור בהנגשת הרפורמה לציבור, או שמא זו עדות נוספת לאדישות המסורתית של הצרכן הישראלי, שמעדיף להישאר "שבוי" במערכת הבנקאית המוכרת גם כשמציעים לו כלים לשיפור מצבו הפיננסי? התשובה לשאלה הזו עשויה לקבוע את עתידן של רפורמות צרכניות נוספות בשוק הפיננסי הישראלי.