הגודש בנמלי ישראל: צוואר הבקבוק של הפעילות הכלכלית

מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019 | התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019 | ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40% | הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר

מכולות בנמל | צילום: שאטרסטוק

נמלי ישראל מהווים שער עבור מרבית הסחורות הנכנסות לישראל והיוצאות ממנה, כאשר רבות מן הסחורות מיובאות אך ורק דרך הים. כ-80% מהסחר הבינלאומי (במונחי משקל) מתבסס על תובלה ימית, ובישראל, בהיעדר תובלה יבשתית משמעותית בינה לבין שכנותיה, הנפח היחסי של תנועת הסחורות דרך הים גדול אף יותר ומגיע לכ-99% על פי הערכת חברת נמלי ישראל. היקף הפעילות בנמלים הולך וגדל עם העלייה בהיקפי הסחר והצמיחה בפעילות הכלכלית, בפרט לאור הירידה בתעבורה האווירית בעקבות מגפת הקורונה. הביקוש ההולך וגובר לתעבורה ימית בישראל מצריך תשתיות תומכות בנמלים, אולם בתקופה האחרונה הללו מתקשים לעמוד בעומס העבודה הנדרשת מהם.

מאז חודש מרץ 2021, נרשמים עומסים כבדים בכניסה לנמלי הים באשדוד ובחיפה. לפי נתוני חברת נמלי ישראל, זמני ההמתנה גדלו באופן משמעותי ועשרות אניות סוחר ממתינות ימים ארוכים לקבלת שירות. אחוז העמידה בביקוש לידיים (היחס הממוצע בין כמות העבודה שמזמינים סוכני האנייה לכמות המסופקת על ידי הנמל בפועל), אשר מעיד על טיב רמת השירות בנמלים, עמד במהלך הרבעון הראשון לשנת 2021 בממוצע על 30% באשדוד ו48% בחיפה, בהשוואה ל-35% ו-64% בהתאמה ב-2020 (80% נחשב מענה מלא לדרישות הסוכנים). לפי ההערכות, במהלך החודשים האחרונות מספר האניות שהמתינו מחוץ לנמלים הגיע עד כדי כ-90 אניות.

מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019. השונות בין זמני השהייה של אניות המובילות סוגי המטענים שונים גדולה מאוד, כאשר אניות מכולה שהו בנמלים בשנת 2021 בממוצע 20 שעות יותר מבשנת 2019, בעוד אניות מטען כללי וצובר חופנים (אניות הנושאות מטען יבש בתפזורת, כגון דגנים, פחם ועפרות מתכת) שהו בממוצע 84 שעות יותר בהשוואה לשנה זו.

לעומס השלכות כלכליות משקיות משמעותיות. היצוא והיבוא נפגעים, התעשיות התלויות בתשומות מיובאות סובלות מעיכובים, וההשפעות עלולות להגיע גם לצריכה הפרטית, רמת המחירים במשק ואף לחלחל לתעסוקה. להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האנייה כ-20,000 דולר, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים. חלק מחברות הספנות מבטלות את הגעתן לנמלים בארץ ופורקות את הסחורה בארצות שכנות, ואחרות מטילות עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים כתוצאה מההמתנה הממושכת. מחירי התובלה הימית עולים ובמקרים מסוימים אף מוכפלים. אלפי מכולות ריקות ממתינות להעמסה בנמלים ויוצרות מחסור משמעותי שמייקר גם הוא את עלויות ההובלה, ואיחורים בהגעה של חומרי גלם מעכבים את שרשרת הייצור ופוגעים גם ביצוא.

העיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, מפחיתים את הפריון במשק. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר. הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ-10 מיליון ש"ח ליום.

ככל שתתארך הפגיעה ביצוא וביבוא, היא עלולה להשפיע גם על התעסוקה בענפים שמושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשיה, מסחר,  בניה וחקלאות). העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחיה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ-0.1%.

קיבולת בנסיגה

בתוך כך, העלייה בביקושים בעקבות השלכות מגפת הקורונה לא נענתה בעלייה מקבילה בקיבולת הנמלים. עוד לפני היווצרות העומסים, נמלי ישראל הציגו נתונים נמוכים יותר בהשוואה למדינות הייחוס במדדי יעילות, כמפורט להלן: לפי מדד עשיית העסקים (Doing Business), המפורסם ע"י הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום ה-67 במרכיב ה"סחר חוצה גבולות", לעומת דירוג במקום ה-35 במדד הכללי. בהשוואה לשכנותיה, ישראל ממוקמת במרכיב הסחר חוצה הגבולות מתחת לקפריסין (מקום 50), טורקיה (44), יוון (34) ואיטליה (1).

התחומים המשפיעים ביותר בישראל על הציון במרכיב זה הינם זמן היבוא וזמן היצוא, הנקבעים על פי כמות הזמן הנדרש להשגת, הכנת והגשת המסמכים הדרושים בהליך הטיפול בנמל, כמות הזמן המועבר בבדיקות במכס ובבדיקות ביטחוניות, וזמני השילוח בין הנמל ליעד או מקור המטען.  זמן היבוא והיצוא הממוצע בישראל הינו 64 ו-36 שעות בהתאמה, לעומת 16.1 ,ו-20.4 שעות בממוצע באירופה ובמרכז אסיה או 15, ו-18 בקפריסין.

גם במדד ביצועי הנמלים של הבנק העולמי ישראל אינה זוכה לציונים מחמיאים. מדד זה מדרג את הנמלים בעולם אך ורק על פי מספר השעות שספינה עוברת מרגע הכניסה לנמל ועד יציאתה ממנו. בנוסף, המדד מתחשב בגודל הנמלים ובגודל הספינות הנכנסות אליו, משום שהטיפול בספינות קטנות פשוט ומהיר בהשוואה לספינות גדולות. המדד מדרג 351 נמלים. נמלי ישראל מדורגים באופן יחסי במקום נמוך ברשימה: בשנת 2020 דורג נמל אשדוד במקום 315 במדד ביצועי הנמלים, ונמל חיפה דורג גבוה יותר, במקום 153. ככל שיימשכו העומסים בנמלים צפוי הדירוג של ישראל במדד זה להיפגע אף יותר.

לפי נתוני חברת נמלי ישראל, בשנת 2019 חל שיפור מסוים בתפקוד הנמלים, אולם מאז הורע המצב. בשנת 2020 עלתה ההמתנה הממוצעת של אניות מכולה בנמלי חיפה ואשדוד, ומגמה זו החריפה ביתר שאת ברבעון הראשון של 2021. במקביל ירד מספר המכולות לשעת צוות, כלומר יעילות הנמלים פחתה גם שלא בשל העלייה בזמני ההמתנה כתוצאה מהעומס.

תגובה אחת ל: "הגודש בנמלי ישראל: צוואר הבקבוק של הפעילות הכלכלית"

  1. שודדים את היבואנים , עלות המתנה ליום של אוניה 300 מטר היא מעל 76000 שקל , ליום! יאכטה מסכנה של 15 מטר משלמת 3500 ליום! לא כולל הוצאות פינוי פסולת וכו' פלא שיוקר המחיה כ"כ גבוה

כתיבת תגובה