נתוני הלמ”ס מגלים כי בשנת 2018 הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל 7.2% מהתמ”ג, לעומת ממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD | חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל בשנת 2018 היה 81%, לעומת 82% ממוצע בשאר המדינות | חלקה של התמורה לשכירים מתוך ההוצאה השוטפת בישראל היה מהגבוהים במדינות ה-OECD בכל דרגי החינוך
אהרן פיין 03.10.2021
כיתת לימוד | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את השוואת הנתונים של מדינות ה-OECD של ההוצאה הלאומית לחינוך לשנת 2018. הנתונים מגלים שרמות ההוצאה משתנות באופן ניכר ממדינה למדינה. כך, אחוז ההוצאה לחינוך בישראל מהתוצר המקומי הגולמי (7.2%), הוא מהגבוהים במדינות שנכללו בהשוואה. יחס זה היה דומה לזה שבשוודיה ובאיסלנד (6.8%). כשבממוצע, מדינות ה-OECD משקיעות במוסדות חינוך 5.5% מהתמ”ג.
בלמ”ס הסבירו כי בהשוואת ההוצאה הלאומית לחינוך יש להתחשב בעובדה שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל גבוה מזה שבארצות החברות ב-OECD (42.8% לעומת ממוצע של 29.4% ב-2018, בהתאמה). בישראל מצד אחד אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן יחסית ומצד שני אחוז התלמידים גבוה יחסית. כתוצאה מכך, ההוצאה לתלמיד בישראל קטנה יותר.
אחוז זה מתבסס על נתונים מתוך 2019United Nations – Population Division: World Population Prospects המגלים, כי בישראל עומד אחוז בני 0-24 על 42.8% מסך כל האוכלוסייה, באירלנד 33.3%, בארצות הברית 32.1%, בנורווגיה 30.2%, בצרפת 29.6% בממלכה המאוחדת 29.4%, בדנמרק 29.2%, בשוודיה 28.8%, בהולנד 28.1%, בפינלנד 27.4%, בספרד 24.3%, בגרמניה 24.1%, ובאיטליה 23.0%.
בצל נתון זה, השוואת ההוצאה במוסדות חינוך לפי דרג חינוך מראה שבישראל ההוצאה הייתה גבוהה בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות – 4.8% מהתמ”ג לעומת 3.4% במדינות ה-OECD. במוסדות על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה הייתה ההוצאה מהתמ”ג בישראל 1.4%, זהה לממוצע מדינות ה-OECD.
אחוז ההוצאה לחינוך ללא חינוך קדם-יסודי בישראל הוא 6.2% מהתוצר המקומי הגולמי, גבוה מממוצע מדינות הOECD שעומד על 4.9%. בנוסף על כך, ההוצאה הציבורית במוסדות חינוך בישראל (ההוצאה במשרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, רשויות מקומיות ומלכ”רים ממשלתיים) כולל מלגות מחיה לסטודנטים, הגיעה בשנת 2018 ל-5.2% מהתמ”ג, גבוה מממוצע מדינות הOECD, ועומד על – 4.4%.
חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל הסתכם בשנת 2018 ב-81.3%. וחלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות אחרות נע בין 61% (בצ’ילה) ל-97% (בנורווגיה).
בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל הגיע אחוז המימון הציבורי בשנת 2018 ל-89.4%, קרוב לממוצע במדינות ה-OECD באותה שנה – 89.7%, ודומה לאחוז המימון הציבורי בקוריאה –89.6%.
בחינוך על-תיכון וחינוך גבוה מימון ממקורות פרטיים נפוץ יותר ומגיע ל-46.6% בישראל, גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD (33.8%). המדינות בעלות המימון הגבוה ביותר ממקורות פרטיים הן: הממלכה המאוחדת (75.4%), יפן (67.9%) ואוסטרליה (65.2%). לעומת זאת, באוסטרייה ובנורווגיה המימון הפרטי נמוך במיוחד (10.5% ו-7.7%, בהתאמה).
חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל (תרשים 3) היה 12.9%, גבוה במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD – 10.7%. חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות מתוך כלל הוצאות המגזר הציבורי בישראל היה 10.8%, גבוה מהממוצע במדינות ה- OECD – 7.8%. לעומת זאת, חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך על-תיכון וחינוך גבוה מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל עמד על 2.1%, נמוך ב-2.9% מהממוצע של מדינות החברות ב-OECD.
השוואת סוגי ההוצאה מראה כי במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל, חלקה של התמורה לשכירים מתוך ההוצאה השוטפת היה 81%, גבוה מעט מהממוצע במדינות ה-OECD (77%). הנתונים על סך התמורה לשכירים כוללים גם שכר עובדים שאינם מורים ואומדן ערך הפנסיה התקציבית של עובדים בממשלה.
במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות, חלקה של ההוצאה להשקעה בנכסים קבועים מתוך סך ההוצאות בישראל (11.0%) היה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD (8.0%).
במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה חלקה של התמורה לשכירים מההוצאה השוטפת בישראל הגיע ל-68%, זהה לממוצע במדינות ה-OECD. בדרג חינוך זה, ההשקעה בנכסים קבועים בישראל הייתה 9%, נמוכה מהממוצע של שאר המדינות ב-10%.
