ההשקעה הישראלית בחינוך: מהגבוהות במדינות ה-OECD

נתוני הלמ”ס מגלים כי בשנת 2018 הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל 7.2% מהתמ”ג, לעומת ממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD | חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל בשנת 2018 היה 81%, לעומת 82% ממוצע בשאר המדינות | חלקה של התמורה לשכירים מתוך ההוצאה השוטפת בישראל היה מהגבוהים במדינות ה-OECD בכל דרגי החינוך

כיתת לימוד | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את השוואת הנתונים של מדינות ה-OECD של ההוצאה הלאומית לחינוך לשנת 2018. הנתונים מגלים שרמות ההוצאה משתנות באופן ניכר ממדינה למדינה. כך, אחוז ההוצאה לחינוך בישראל מהתוצר המקומי הגולמי (7.2%), הוא מהגבוהים במדינות שנכללו בהשוואה. יחס זה היה דומה לזה שבשוודיה ובאיסלנד (6.8%). כשבממוצע, מדינות ה-OECD משקיעות במוסדות חינוך 5.5% מהתמ”ג.

בלמ”ס הסבירו כי בהשוואת ההוצאה הלאומית לחינוך יש להתחשב בעובדה שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל גבוה מזה שבארצות החברות ב-OECD (42.8% לעומת ממוצע של 29.4% ב-2018, בהתאמה). בישראל מצד אחד אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן יחסית ומצד שני אחוז התלמידים גבוה יחסית. כתוצאה מכך, ההוצאה לתלמיד בישראל קטנה יותר.

250/200 סייד בר + קובייה

אחוז זה מתבסס על נתונים מתוך 2019United Nations – Population Division: World Population Prospects  המגלים, כי בישראל עומד אחוז בני 0-24 על 42.8% מסך כל האוכלוסייה, באירלנד 33.3%, בארצות הברית 32.1%, בנורווגיה 30.2%, בצרפת 29.6% בממלכה המאוחדת 29.4%, בדנמרק 29.2%, בשוודיה 28.8%, בהולנד 28.1%, בפינלנד 27.4%, בספרד 24.3%, בגרמניה 24.1%, ובאיטליה 23.0%.

בצל נתון זה, השוואת ההוצאה במוסדות חינוך לפי דרג חינוך מראה שבישראל ההוצאה הייתה גבוהה בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות – 4.8% מהתמ”ג לעומת 3.4% במדינות ה-OECD. במוסדות על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה הייתה ההוצאה מהתמ”ג בישראל 1.4%, זהה לממוצע מדינות ה-OECD.

אחוז ההוצאה לחינוך ללא חינוך קדם-יסודי בישראל הוא 6.2% מהתוצר המקומי הגולמי, גבוה מממוצע מדינות הOECD שעומד על 4.9%. בנוסף על כך, ההוצאה הציבורית במוסדות חינוך בישראל (ההוצאה במשרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, רשויות מקומיות ומלכ”רים ממשלתיים) כולל מלגות מחיה לסטודנטים, הגיעה בשנת 2018 ל-5.2% מהתמ”ג, גבוה מממוצע מדינות הOECD, ועומד על – 4.4%.

Inner article

חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל הסתכם בשנת 2018 ב-81.3%. וחלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות אחרות נע בין 61% (בצ’ילה) ל-97% (בנורווגיה).

בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל הגיע אחוז המימון הציבורי בשנת 2018 ל-89.4%, קרוב לממוצע במדינות ה-OECD באותה שנה – 89.7%, ודומה לאחוז המימון הציבורי בקוריאה –89.6%.

בחינוך על-תיכון וחינוך גבוה מימון ממקורות פרטיים נפוץ יותר ומגיע ל-46.6% בישראל, גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD (33.8%). המדינות בעלות המימון הגבוה ביותר ממקורות פרטיים הן: הממלכה המאוחדת (75.4%), יפן (67.9%) ואוסטרליה (65.2%). לעומת זאת, באוסטרייה ובנורווגיה המימון הפרטי נמוך במיוחד (10.5% ו-7.7%, בהתאמה).

חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל (תרשים 3) היה 12.9%, גבוה במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD – 10.7%. חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות מתוך כלל הוצאות המגזר הציבורי בישראל היה 10.8%, גבוה מהממוצע במדינות ה- OECD – 7.8%. לעומת זאת, חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך על-תיכון וחינוך גבוה מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל עמד על 2.1%, נמוך ב-2.9% מהממוצע של מדינות החברות ב-OECD.

השוואת סוגי ההוצאה מראה כי במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל, חלקה של התמורה לשכירים מתוך ההוצאה השוטפת היה 81%, גבוה מעט מהממוצע במדינות ה-OECD (77%). הנתונים על סך התמורה לשכירים כוללים גם שכר עובדים שאינם מורים ואומדן ערך הפנסיה התקציבית של עובדים בממשלה.

במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות, חלקה של ההוצאה להשקעה בנכסים קבועים מתוך סך ההוצאות בישראל (11.0%) היה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD (8.0%).

במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה חלקה של התמורה לשכירים מההוצאה השוטפת בישראל הגיע ל-68%, זהה לממוצע במדינות ה-OECD. בדרג חינוך זה, ההשקעה בנכסים קבועים בישראל הייתה 9%, נמוכה מהממוצע של שאר המדינות ב-10%.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה