הותר לפרסום

גי'פ צה"לי בשדרות | צילום: אורן חקון, פלאש 90

איראן בכותרות, מתיחות ביטחונית, חוסר ודאות וברגעים כאלה קורה דבר קבוע וברור בשוק התקשורתי וגם בשוק הכלכלי. מלחמה מייצרת תנועה, והיא מייצרת חשיפה כפולה.

הנתונים מראים שכאשר מתחילה הסלמה ביטחונית, במיוחד מול איראן, צריכת המדיה קופצת כמעט מיד. בטלוויזיה נרשמת עלייה של כ־30% עד 60% בצפייה בחדשות לעומת ימי שגרה. זמן הצפייה מתארך בעשרות אחוזים, המסך נשאר פתוח שעות, לא דקות. החדשות הופכות לליווי יומיומי ולא לאירוע נקודתי.

במקביל, ברשתות החברתיות האפקט חזק עוד יותר. ברשת אינסטגרם למשל, נרשמת עלייה של כ־40% עד 70% בצפיות, תגובות ושיתופים סביב תוכן חדשותי. הציבור צורך פחות בידור ויותר מידע, פרשנות והסברים. כל פוסט עם נתון או עדכון זוכה לחשיפה רחבה בהרבה מהרגיל. ובטלגרם נרשמות קפיצות חדות במיוחד. בזמן הסלמה מול איראן מדובר בעלייה של 100% עד 300% בצפיות ובהודעות בערוצי עדכונים. כל התרעה מייצרת גל כניסות חדש, כל דיווח הופך לאירוע.

ופה נכנס ההיבט הכלכלי. דווקא בתקופות כאלה, עסקים רבים בוחרים לעצור פרסום. מקפיאים קמפיינים, מורידים תקציבים, מחכים “שיעבור”. ההנחה הרווחת אומרת שזה לא זמן למכור ולא זמן להיחשף. אבל בפועל, זו אחת הטעויות הגדולות.

כי כשיש מלחמה, יש יותר עיניים על המסך וכשיש יותר עיניים, יש יותר חשיפה. תוסיפו לכך שבמקביל יש גם פחות מפרסמים פעילים וממילא הקשב הציבורי מתחלק בין פחות שחקנים. במילים פשוטות: עלות הקשב יורדת, והנראות עולה.

מותגים ועסקים שממשיכים לפרסם בתקופת מלחמה, בצורה חכמה ורגישה, נהנים מיתרון ברור. הם בולטים יותר, נצרבים בזיכרון, נתפסים כיציבים וככאלה שלא נעלמים ברגע של לחץ. הציבור אולי זהיר יותר בהחלטות כלכליות, אבל הוא לא מפסיק לראות, להיחשף ולזכור.

השורה התחתונה ברורה. מלחמה אולי מאטה פעילות בשטח, אבל היא מחממת את הזירה התקשורתית. והתקופה שרבים חושבים שהיא “לא זמן לפרסום”, היא דווקא התקופה עם הכי הרבה תנועה, הכי הרבה חשיפה, והכי הרבה הזדמנות למי שמבין מדיה.

שירן פרץ יועצת תקשורת, יח״צ וניהול משברים