היום זה מתחיל: חייבים יישארו עם דירה, רישיון ומחייה בכבוד

האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים יחלו היום ביישום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי • המשמעות: חייבים מעל 150 אלף שקלים יטופלו על ידי הממונה לחדלות פירעון במקום בבית המשפט המחוזי

במקום פעילות דרקונית, קצת אנושיות | צילום אילוסטרציה: Suprun Vitaly, שאטרסטוק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהתקבל בכנסת לפני כשנה וחצי נכנס היום (א') לתוקפו. החוק מציע בין היתר רפורמה מקיפה וחקיקה מודרנית לכלכלה הישראלית, שתיתן מענה לצרכי המשק ולערכים חברתיים נוספים.

החוק החדש מחליף חקיקה מנדטורית בחקיקה מודרנית ועדכנית. החוק החדש יסייע בשיקום כלכלי של חייב יחיד ויקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכלי. בנוסף, נותן כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.

החוק הישן שעירב בין החייבים מכל הסוגים לא ענה על הצרכים של החייבים ה'קטנים' והרחיק מהם את היכולת לשיקום כלכלי מהיר ואיכותי. החוק החדש לעומתו מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, וכך תורם לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. 

הבשורה שהחוק החדש מביא נעוצה בתקנה החדשה שחייבים יחידים שחובותיהם נמוכים מ- 150 אלף שקלים יהיו באחריות רשות האכיפה והגבייה ואילו חייבים שחובותיהם גבוהים מ- 150 אלף שקלים יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שמעכשיו ייקרא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום. ההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב תהיה בסמכות בית משפט השלום.

 

החוק מביא גם לצמצום הפער ביחס להסדר הריבית על החובות בין הנושים הגדולים לקטנים. ובנוסף, במקום הליכים נפרדים של הפטר ופשיטת רגל, כפי שהיה נהוג לפי החוק הישן, ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך. כך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.

בשורה התחתונה החוק החדש מביא הגדרה של תנאי מחייה בכבוד של חייבים גם כשיעקלו להם נכסים, הקפדה על חלופת מגורים כדי לא להשאיר חייבים ללא קורת גג. כמו כן, מבוטל האמצעי הדרקוני של השארת חייבים ללא רישיון נהיגה. כך, במקום רדיפת החייבים וביושם, החוק נותן לאנשים שנפלו לתהום יכולת שיקום כלכלי, ולאחר שישלמו את חובותיהם – יוכלו לחזור למסלול חיים תקין.

בעקבות כניסת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים שתהיה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות.

התקנות גובשו בעקבות עבודת מטה מאומצת בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין והמשנה לכונס הרשמי, עו"ד אורי ולרשטיין במשרד המשפטים. התקנות מסדירות הן את ההיבטים המשפטיים של ההליך והן היבטים טכנולוגיים הנוגעים לדרך ניהול ההליך. התקנות שנחתמו על ידי שר המשפטים מהוות את הבסיס המרכזי הנדרש ליישום החוק.

עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית: "הכונס הרשמי קִיֵים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש על מנת להבטיח ניהול ההליכים כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים".

כתיבת תגובה