היטל ההיצף עלה: האם הוא ייצב את ענף הנדל"ן?

מחאת עובדי מלט הר-טוב ב-2018 | צילום: יח"צ

החלטת שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ בנוגע להיטל היצף על יבוא מלט לישראל תוביל לייקור מחירי הנדל"ן או שרק תשמור על שוק העובדים המקומי? בתשובה לכך אין תמימות דעים. משום שהייבוא המוזל בכל מקרה לא הגיע לידי הרוכשים. אך דבר אחד הינו למעלה מכל ספק, שמירת מקומות העבודה והייצור הישראלי נחוצים מאין כמותם בימים אלה.

וכך, החליט שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, להעלות את היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור הנע בין 0-17.25%, בהתאם לממצאי הבחינה מחדש של הממונה על היטלי סחר. בכך, קיבל שר הכלכלה את עמדת הוועדה המייעצת, אשר קבעה כי מתקיים יבוא בהיצף וכי החמיר הנזק לענף היצרני המקומי.

השר פרץ ציין כי "המלט המיובא לישראל במחירי היצף, הביא בשנים האחרונות לירידת מחירי המלט אשר לא גולגלה לצרכן ומלבד פגיעה בענף היצרני המקומי, ירידת המחירים לא הביאה להפחתה של מחיר הבטון או להפחתה במחירי הדיור. מחירי הדיור בשנים האחרונות לא רק שלא ירדו, אלא האמירו. לכן, ברור שמחירי הדירות אינם מושפעים ממחירי המלט, וזאת כיוון שתשומות המלט זניחות במחיר הדירה לצרכן.

זאת ועוד, מחיר המלט אשר נמכר כיום נמוך משמעותית מהמחיר על פי התחייבות שנשר התחייבה למדינה לשימור התחרות כתנאי להמשך הסרת המלט מפיקוח על המחיר, בגובה 346 ₪ לטון.   . עם זאת, מציין השר בהחלטתו כי חברת נשר התחייבה בכתב למדינה, שלא להעלות את מחירי המלט בכל התקופה בה יעמוד ההיטל בתוקף

מאידך, קיים חשש ממשי כי המשך הפגיעה בענף היצרני המקומי תביא לצמצום פעילות הייצור המקומי ומשכך לעליית מחירי המלט בטווח הארוך, לייקור מחירי היבוא ולפגיעה כלכלית במשק. לכן, הגנה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף, היא שיקול רב חשיבות בשמירת טובת המשק לטווח הארוך.

גם החשש לפיו חברת נשר תחזור להחזיק בנתח שוק גבוה מ 90%, כפי שהיה בעבר, אינו ראלי. קיים יבוא נרחב של מלט לישראל במחירים תחרותיים ללא היצף, בעוד ששיעור המלט המיובא במחירי היצף, מסך כל היבוא, עומד על 44% בלבד, כך שאיני מוצא ממש, ציין השר, בטענות רשות התחרות לפיה הטלת היטל היצף עלולה להביא להפסקת היבוא מאותן מדינות.

בשנים האחרונות, הוקם מפעל לטחינת קלינקר בישראל, כך שאין ספק כי היצע המלט ממקורות יבוא, יישאר מגוון והתחרות תשמר גם בהינתן היטל היצף על המפעלים הזרים המשתמשים בפרקטיקות של סחר לא הוגן.

בהתאם לכך, ולאור העובדה שהחל לפעול בארץ מפעל נוסף לטחינת קלינקר שאינו בבעלות חברת נשר, החליט השר, במקביל להעלאת ההיטל על יבוא צמנט לישראל, לזמן בימים הקרובים את חברת נשר לשימוע כחלק מכוונתו לשקול את ביטול הרישיון שניתן לה ליבוא קלינקר, וזאת בהתאם לסמכותו לפי פקודת היבוא והיצוא התשל"ט – 1979 ולהחלטת הממשלה בנושא המלט.

בהתאם להחלטת השר ישונו שיעורי היטל ההיצף כדלקמן:

תוקף ההיטל הנו לחמש שנים מיום כניסת ההיטל המקורי לתוקף.

החלטת שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

השר ציין, כי קיימת חשיבות אסטרטגית, להבטיח את קיומה של תעשיית המלט המקומית, תחרותית וברת קיימא, זאת ולצד הפחתת המחירים המבורכת וקידום התחרות ההוגנת בענף המלט אשר מביא עמו היבוא. השר רואה חשיבות להבטחת בסיס תעשייתי איתן ועצמאי בטווח הארוך ומשכל מביא היום החלטה מאוזנת המבטיחה את קיומה של תעשייה אסטרטגית מקומית מחד, ומנגד, שומרת על מחירי המלט כפי שהם היום, ועד לתום מועד ההיטל.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "אנחנו מביאים היום החלטה מאוזנת המשמרת מחד את התעשייה המקומית ומנגד, שומרת על מחירי המלט כפי שהם היום ועד לתום מועד ההיטל". עוד אמר: "אני רואה בצורך להגן על מקור פרנסתם של ישראלים כאתגר חשוב, דווקא בימי קורונה, ולכן, נגן על התעשייה הישראלית מפני היצף שיכול להביא לסגירת ענפים שלמים, יחד עם זאת נגן על מחירים הוגנים ונמשיך להאיץ את הורדת יוקר המחיה לטובת כלל אזרחי ישראל".