"היעד: במרכולים בתל אביב ובבאר שבע המחירים יהיו כמו בברלין"

ברקת: "ישראלים מתעצבנים למה המחירים באירופה וארה"ב יותר זולים – מה-1 בינואר אפשר להביא יותר מוצרים שלא ניתן היה להביא לפני" | נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא נאפשר החרגות שהרציונל שלהן לא עם שונות במקרים קיצוניים של המדינה שלנו לעומת מדינות אירופה"

משה בר סימן טוב בכנס יבואנים 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' | צילום: אירית ויינשטיין

הרפורמה שמביאה בשורה ליוקר המחייה בישראל: איגוד לשכות המסחר ערך היום (שני) כנס מיוחד כדי לדון בהשפעות הרפורמה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" שעברה לאחרונה בקריאה שלישית בכנסת. בכנס, שנערך בחסות משרד הכלכלה והתעשייה ב-VALLEY בכפר סבא, השתתפו נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, שר הכלכלה והתעשייה, חה"כ ניר ברקת (בשיחה מרחוק) שר הבריאות, חה"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ דוד ביטן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ועדת הבריאות חה"כ יוני משריקי ורגולטורים בכירים במשק הישראלי.

בפתח האירוע ציין שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "הרפורמה למעשה אומרת שמה שטוב ל-360 מיליון תושבי אירופה, יכול להיות טוב לישראל. ברפורמה אף הרחיקו לכת, כל תקן – חובת ההוכחה על הגוף/משרד רלוונטי להוכיח למה אם בכלל להחריגו. אנחנו נהיה כלבי שמירה בכל מה שנוגע להחרגות. לא נאפשר, יחד עם גורמים נוספים, החרגות שהרציונל שלהן לא עם שונות במקרים קיצוניים של המדינה שלנו לעומת מדינות אירופה".

יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ דוד ביטן, התייחס בתחילת דבריו לנתוני המדד שפורסמו אתמול ואמר: "אני חשבתי שהמדד יהיה גבוה יותר עכשיו. אני מסתכל על המדד של מי שהולך לקנות בסופר ושם זה יותר מ3.6%". בנוגע לרפורמה ציין ביטן: "חוק מה שטוב לאירופה טוב לישראל חשוב משני היבטים. ראשית, רגולציה. זה רפורמת התקנים. ודבר שני, שהמחירים ירדו כפי שהבטיחו לנו. אני מאמין שהמחירים ירדו עם הזמן כתוצאה מזה. אנחנו נזמן עוד מספר חודשים ישיבה ונעקוב אחר התפתחות הרפורמה. החוק כפי שהובא לוועדה לא היה שלם ומאוד מחורר. כי הרבה תקנים לא היו צריכים לבוא לידי ביטוי ברפורמה. יש הרבה תקנות וחוקים שבעצם סותרים את הרגולציה באירופה. תיקנו את החוק תוך כדי". עוד הוסיף ביטן על התוכניות העתידיות: "הרפורמה הנכונה היא רפורמת שיווק. אם מוצר נמצא במדף בברלין, אין סיבה לא להביאו לישראל. את זה הרגולטור של משרד הכלכלה לא יכול ללכת על זה כי אין מספיק ידע וכוח. זו הרפורמה הבאה. אחרי שיהיו תיקוני חקיקה ותקנות ויעשו את זה – יעשו רפורמת שיווק".

שר הכלכלה והתעשייה חה"כ ניר ברקת, הצטרף לכנס בשיחת זום מארה"ב, וטען "כשנסיים את המלחמה אנחנו נראה קפיצה גדולה בשדרוג של הכלכלה הישראלית". בנושא רפורמת מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, אמר ברקת כי "המסר הוא שאנחנו פותחים הרבה הזדמנויות. ישראלים מתעצבנים למה המחירים באירופה וארה"ב יותר זולים – זה בראש ובראשונה בגלל תקינה ורגולציה. מה-1 בינואר אפשר להביא יותר מוצרים שלא ניתן היה להביא לפני. עכשיו יש הזדמנות גדולה לעסקים להביא מוצרים משמעותיים מספיקם ויצרנים מאירופה. אני מכיר כמה קמעונאים ויבואנים חדשים שאמרו שיש כאן הזדמנות אדירה והם מבררים על שותפים חדשים באירופה ולהביא כבר בקרוב מסה גדולה שלסחורה כדי אפשר להביא לישראל. עוד ציין השר ברקת כי "בדקנו וגילינו שההנחה יכולה להגיע ל20% מסל השירותים. כ-500 שקל בחודש למשפחה בחודש ו-6,000 שקל בשנה. ככל שיבואנים יביאו מסה גדולה יותר של מוצרים, נראה קטגוריות של מוצרים שיירדו בעשרות אחוזים. יהיה מגוון נראות וגם מחיר משתלם. אני רוצה שהמחירים במרכולים בבאר שבע ותל אביב יהיו כמו בברלין".

המשך הכנס עסק בכינון הרפורמה בתחומי האנרגיה, המזון והתמרוקים. שר הבריאות, חה"כ אוריאל בוסו, התייחס לצורך בין השמירה על בריאות הציבור לבין הרצון לפתוח את השוק ולהקל על הרגולציה ואמר: "אנחנו עושים ככל הניתן כדי לצמצם עלויות של מוצרים במזון ובתמרוקים. זו המדיניות שלי וכך אני מנחה את אנשיי. מוזילים עלויות ליבואנים ולצרכנים כאחד. לוודא בכל תוקף שבריאות אזרחים נשמרת כחלק מהמחויבות שלנו. לצד כך, רגולציה מאפשרת וחיזקנו את הפיקוח והאכיפה ודואגים להכשרה ודרגי פיקוח. אימוץ תקינה אירופית נעשה באופן זהיר באופן כן ופתוח עם לשכות המסחר ואחרים שימשיך גם לאחר מכן וכשנביא את התקנות". עוד הוסיף השר בוסו, "התיקון ההיסטורי ישפר את התחרות ויגדל היצע לצרכן. היבואנים היום בשוק בתעשייה הישראלית ייהנו מהשינוי שהובלנו וכך השוק כולו. די להכיר בעובדה שבעבור משרד הבריאות מדובר בשינוי תפיסתי של ממש. מהפך שמשפרת רגולציה שמטיל המשרד ומשפר תהליכים".

יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, חה"כ יוני משריקי, שיתף על עבודת הועדה בהכנת החקיקה: "הרפורמה של המזון מהווה לא רק שינוי רגולטורי אלא גם מקשרת את ישראל לכלכה גלובלית עם סטנדרטים בינלאומיים. זה מהוה שינוי גדול בשוק הישראלי. זה הרגע שבו הממשלה והכנסת מאמצים מודל אירופי והצורך בשינוי מעמיק נוכח האתגרים הגלובליים ומקומיים שלפנינו. בדיון על רפורמת המזון הדגשתי לשמוע את המשרדים, תעשיינים, יבואנים – את כולם. לוודא כי תכלית הצעת החוק תביא להורדת יוקר המחיה לצרכן בקצה. שנית, לוודא כי בדרך לעשיית טוב לא נפגע חלילה באף אחד מהגופים המעורבים. אני שמח שלאחר כחודשיים ברצף בכנסת, הצלחנו לעמוד במשימה ולהביא הצעה שמקובלת ומוסכמת על כל הגורמים".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, דיבר על הרצון של אנשי משרדו לקדם את החקיקה במשך שנים רבות: "הצלחנו לאחר למעלה מ-10 שנים של עבודה לממש חזון משמעותי מאוד. אנחנו הרבה שנים הסתובבנו עם תחושה שהפכה לידיעה שהדרך שבה משרד הבריאות מממש את האחריות הרגולטורית שלו לשמור על הציבור מצד אחד שלא יחטא בדרך זאת. תהליכי המזון והתמרוקים היו תהליכים שזזנו קצת ולא היינו בטוחים מה הכיוון הנכון ובסוף הבנו מה הוא היה. היה לנו חשוב שהרפורמות האלה יובלו ויישומו על ידי משרד הבריאות". עוד הוסיף בר סימן טוב: "אנחנו יוצרים שינוי נכון. אנחנו נמשיך להיות הרגולטור שלכם אבל חלק גדול מהדברים שעשינו עד היום – אתם (בהתייחסו ליבואנים) תקחו אחריות ותעשו בעצמכם ביחסי שותפות איתנו. נרצה לראות אפקטיביות של המהלך הזה. וזה תלוי בכם במידת הרצינות והאחריות – בניהול מפעלי הייצור ושרשראות האספקה ועוד".

תגובה אחת ל: ""היעד: במרכולים בתל אביב ובבאר שבע המחירים יהיו כמו בברלין""

  1. כשתחילו ליבא מלט ועגבניות מטורקיה שברוו את היצור המקומי, ואז כשעושים עליך חרם והיצור המקומי התרסק – המחירים עולים או שנוצר מחסור.
    ספציפית במה שקשור למזון , המדינות מסבסדות כדי לתעדף יצור מקומי – אפילו מדינות שלא במלחמה ועם שונאים מסביב מבינות שצריך לשמור על עצמאות ובטחון מזון.
    מה זה אומר? שבהחלט צריך להוריד עודף חסמים ורגולציות, לאפשר תחרות והוזלת מחיר, אבל לוודא שלא שופכים את התינוק עם המים ומחסלים את יכולת היצור המקומית.

כתיבת תגובה