אבנר זיו, מנהל חטיבת הטכנולוגיה בבנק ישראל: "בעולם האשראי, הלקוח הישראלי הוא 'לקוח טוב', ונוהג באופן אחראי ביחס לעולם" • בנק ישראל בוחן את טכנולוגית הבלוקצ'יין
דוד שלומוביץ 30.06.2019
אבנר זיו בכנס פינטק 2019 |צילום: tomer foltyn "עידן האינטרנט והגלובליזציה מאפשר מוביליות מלאה של שירותים, ביניהם שירותים פיננסיים. המיקום הגיאוגרפי פחות חשוב. הדבר מאפשר גם לחברות ישראליות הפועלות באופן מקוון – להציע שירותים פיננסיים דיגיטליים", כך אמר אבנר זיו, מנהל חטיבת הטכנולוגיה, בנק ישראל.
זיו דיבר בכנס FINTECH JUNCTION 2019. הכנס הבינלאומי, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים, נערך זו השנה השלישית ברציפות, והוא התקיים ביום חמישי באולם הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 מקצוענים בתחום, ובהם משקיעים, יזמים, מנהלי חדשנות ו- IT, מוסדות פיננסיים, ביטוח, בנקים, אקסלרטורים וקרנות הון סיכון.
זיו תיאר בפני משתתפי הכנס את הצעדים שבנק ישראל נוקט, "על מנת לשפר את פתיחת המשק לתחרות ולאפשר חדשנות בשירותים פיננסיים במשק הישראלי". לדבריו, "הבנק רואה בחברות הסטארט-אפ הפועלות בתחום הפינטק – חלק חשוב בפוטנציאל הגברת הצמיחה של המשק הישראלי. בנק ישראל שוקל דרכים שונות, כדי לעודד את היזמים לתרום לחדשנות בתחום השירותים הפיננסיים במשק הישראלי".
יעדיו של הבנק, אמר, "הם הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית, וקידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים". כך, ציין זיו, "מערכת נתוני אשראי החלה לפעול באפריל 2019 בשוק האשראי. מטרותיה העיקריות הן הגברת התחרות בתחום האשראי הקמעונאי, שיפור מעמדו של הלקוח, וחיזוק יכולותיהם של נותני האשראי לנהל את סיכון האשראי". כבר כיום, אמר זיו, "יותר מ-30 נותני אשראי במשק מדווחים מדי יום למערכת, בהם בנקים, חברות פינטק, גורמי ממשל, חברות כרטיסי אשראי, חברות ליסינג, ביטוח ועוד. נותני אשראי רבים פונים על מנת להתחבר למערכת".
לדבריו, "כיום פועלות שתי לשכות אשראי, BDI ודן אנד ברדסטריט, המאפשרות לקבל חיווי ודירוג אשראי ושרותי ניטור על הלקוחות בישראל, בכפוף להסכמת הלקוח. זה פותח את הדלת לחברות פינטק, לקבל מידע אשראי מהימן על הלקוח, באמצעות API, מול לשכות האשראי – באישור הלקוח. כך הן יכולות להציע שירותים פיננסיים מתקדמים, על בסיס נתוני המערכת בתחום האשראי הקמעונאי, הייעוץ הפיננסי והשוואת העלויות".
זיו ציין כי "סקירה סטטיסטית של נתוני המערכת מעלה כי הלקוח הישראלי הוא 'לקוח טוב', ונוהג באופן אחראי ביחס לעולם. אנו עדים לשיח שמתחיל להיווצר בציבור, לגבי דרכים לשיפור דירוג האשראי".
"כבר בשלב זה", אמר זיו, "קיים שימוש ער במערכת במגזר הפיננסי: בחודשיים הראשונים לפעולת המערכת בוצעו בה יותר מ-1.5 מיליון שאילתות על ידי נותני אשראי, באופן שמספק להם שקיפות מלאה לגבי רמת החשיפה של הלקוח. יש 40 אלף שאילתות ביום. אנו, בבנק ישראל, רואים גידול בהיקף התחרות על הלקוח בין נותני האשראי השונים, ומצפים לכניסה של שחקנים נוספים לשוק".
"היה מי שאמר", ציין זיו, "כי המערכת הבנקאית הישראלית היא מערכת סגורה. נקטנו וננקוט צעדים רבים לפתיחת השוק לתחרות. כך, פרויקט בנקאות פתוחה, הוא כלי נוסף שהבנק מקדם, כדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר שירותים פיננסיים חדשים. הבנק הצטרף לארגון התקינה Berlin Group, אשר מגבש את התקן NextGenPSD2.
"באוגוסט הקרוב נפרסם את גרסת התקן הראשונה של הפרויקט. זו תאפשר מודל הסכמת לקוח, פירוט תנועות ויתרות עו"ש וכרטיסי חיוב וביצוע תשלום בודד. היעד שקבענו למערכת הפיננסית הינו ששנה לאחר מכן לגופים תהיה תאימות לתקן. עד אוגוסט 2020 הבנקים יפתחו על בסיס התקן. התקן כמעט זהה לתקן האירופי. אנו מקווים שעד אז החקיקה תסתיים כי היא שלב הכרחי בטרם העליה לאוויר". בהמשך, מדי שנה, הוסיף זיו, "תצא גרסת תקן חדשה שתתמוך בסוגי מידע ופעולות נוספים".
לדבריו, "הבנק מנהל את הפרויקט בתיאום עם המערכת הבנקאית מחד, ועם חברות פינטק רבות מצד שני. הן משפיעות על גיבוש התקן. הבנקאות הפתוחה פותחת דלת בפני חברות פינטק ותאגידים בנקאיים, היכולים להעשיר את השירותים הפיננסיים הניתנים ללקוח הישראלי". לדברי זיו, "אנו בוחנים בימים אלה דרכים שונות לקידום תשתית לתשלומים מידיים, כדי לאפשר יישומים חדשניים ולשפר את הנגישות למערכות התשלומים לחברות פינטק".
לגבי טכנולוגיית בלוקצ'יין, ציין זיו, "הבנק חוקר בשנה האחרונה את הנושא, מתייעץ עם התאגידים הפיננסיים, ובודק את הכדאיות והמשמעויות של הקמת תשתית מסוג זה, לטובת יישומים כגון שרות KYC משותף, ושירותים אחרים".
זיו לא יכל שלא להתייחס לסנסציה העולמית שעוררה פייסבוק בהודעתה על המטבע הדיגיטלי שהיא מפתחת, "כמובן שלא ניתן להתעלם בימים אלה מההכרזה של פייסבוק על המטבע הדיגיטלי ליברה. זהו אולי הצעד הפיננסי הכי משמעותי מצד ענקיות האינטרנט בתחום. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים, לומד ובוחן את המשמעותיות של זה, ואז נתייחס אליו.
"בנק ישראל", סיכם זיו, "יחד עם שותפיו במשרדי האוצר והמשפטים ועם רשות שוק ההון – מקדמים את המהפכה. אנו רוצים שחברות סטארט אפ יקימו פה שירותים פיננסיים מתקדמים. יש להן כבר סינרגיה עם הבנקים, אבל הן יפעלו גם בצורה עצמאית. התשתיות הפיננסיות שבנק ישראל בונה – יאפשרו לעשות זאת".
במהלך הכנס התקיים שלב הגמר בתחרות הסטארט אפים המצטיינים בתחום הפינטק, חברת ההזנק הבריטית Untied בהובלת Kevin Sefton, מנכ"ל ומייסד-שותף, זכתה במקום הראשון בתחרות, זאת לאחר שערכה פיץ' מרשים והציגה את הפיתוח בפני צוות שופטים מקצועי. Untied הופכת את האופן שבו חושבים על מיסים אישיים, ומציעה אפליקציה שהופכת את העיסוק בנושא לבר-שליטה לאורך כל השנה, ובעיקר ל"פשוט יותר, מהיר יותר, זול יותר וטוב יותר".
היישום untied נותן לאנשים שליטה על כל שנת המיסים שלהם. הוא מוצא מידע מחשבונות הבנק, ממיין אותו, לומד ממנו ושומר מס עבור המשתמש בזמן אמת. בסוף השנה הפיננסית, דו"ח המס ניתן לשימוש ומוכן , ישר מהאפליקציה. האפליקציה ידידותית למשתמש, ואינה מיועדת ל"מקצוענים" ולרואי חשבון. מקום מושבה של החברה בלונדון, כאשר אך לאחרונה הגיש המשתמש הראשון של united את הגשת המס הראשונה שלו באי-מייל במלואה.
החברה נוסדה בשנת 2018 על ידי צוות מנוסה בראשות קווין ספטון, אשר למד ראיית חשבון עם שותפו למיזם, אנדרסן. חברים אחרים הם מומחי אוטומציה ותוכנות. בעוד שהוגדר בתחילה עבור בריטניה, App untied בנוי באופן גמיש במטרה להתאים עצמו לפריסה גלובאלית בשווקים נוספים. לאחרונה השלימה החברה תקופה ב- Barclays Accelerator המופעלת על ידי תכנית Techstars בתל אביב.
על הזכייה במקום הראשון בתחרות הסטארט אפים אמר קווין ספטון: "האפליקציה שפיתחה החברה היא "חדשות טובות" עבור משלמי המיסים, היועצים ורשויות המס, כי היא מקלה על כולם לשמור על הכללים תוך הבנת תמונת הזכאות שלהם ומאפשרת להם התנהלות ב"ראש שקט". אנחנו כל כך שמחים להיות הזוכים בתחרות ההזנק של Fintech Junction 2019 . האקו-סיסטם היזמי הישראלי אימץ אותנו בחום, ואהבנו את האנרגיה של תל אביב. מה שאנחנו עושים הוא חשוב מכיוון שהוא מעניק לאנשים זמן חזרה, כסף ושליטה".
לדברי בן פלד מנהל הכנס, "הזוכים במקום הראשון בתחרות זכו בחבילת פרסים שמטרתה לקדם את החברה לעבר השלבים הבאים בפעילותה, וביניהם 500,000$ פוטנציאל השקעה על ידי Nielsen Innovate, ייעוץ בפיתוח עסקי ומנטורינג". עוד בפרסים, השתתפות בתכנית מנהיגות של מכון Merage בשווי 30,000$ שתתקיים בקליפורניה ארה"ב, השתתפות בפסגה הפתוחה של BBVA מדריד באוקטובר 19, חבילת הפעלה Google Cloud לסטארט-אפים, אירוח במתחם העבודה LABS TLV, שעות עבודה עם VISA ועם Viola, וחבילת חסות לכנס הרביעי Fintech Junction 2020".
אל המקום השני בתחרות הגיעה חברת הסטארט-אפ הישראלית Change Labs, בהובלת יניב לוי. החברה השיקה טכנולוגיית בינה מלאכותית שעוקבת אחרי תנועות כספיות בבנק ובכרטיסי אשראי, מזהה דפוסי התנהגות וחוזה ברמה יומית ומדויקת אירועים פיננסיים בטווח הקצר. הבנקים עושים שימוש בחיזוי על מנת ליידע את הלקוחות שלהם מראש על אירועים צפויים ולהציע להם פתרונות בנקאיים מותאמים אישית בזמן הנכון. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מחקרים ותיקים בתחום הכלכלה ההתנהגותית שנוהלו על ידי פרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית, המשמש כשותף מייסד.
במקום השלישי זכתה חברת הסטארט-אפ הישראלית Voca AI שהוקמה בידי ד״ר אלן בקר ועינב איתמר. החברה גייסה בסוף 2018 2.6 מיליון דולר, בהובלת לול ונצ'רס ופלינט קפיטל. Voca AI פיתחה תוכנת בינה מלאכותית אשר שמסוגלת לדבר ברמת מורכבות אנושית, כך שמשתמשי הקצה אינם יכולים לזהותה כמערכת מלאכותית. החברה פועלת בעיקר בארצות הברית בעולמות הפיננסים והיא מעסיקה מעל 20 עובדים בהרצליה פיתוח.
