מדינה אחת דרום אמריקאית, שני נשיאים ואין סוף נפט • מי יקבל את השליטה בבתי הזיקוק שאחראים למקור ההכנסה המשמעותי ביותר של ונצואלה? • האם יש בית משפט שיכול להכריע בסוגיה? • והאם כל העיצומים של ארה"ב לא פוגעים בראש ובראשונה באזרחי ונצואלה?
יוני קדם 12.02.2019
מהומות בוונצואלה | צילום ארכיון: GMEVIPHOTO, שאטרסטוק 'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
אלא שנשיא ונצואלה הנבחר, ניקולס מדורו פנה לעזרת הרוסים שנחלצו לסייע, חברת הנפט הרוסית 'רוזנפט' נקראה לעזרה והיא מספקת מזומנים כעת למשטרו של מדורו, לא בכמות כה רבה, אך כזו שמאפשרת לו להחזיק את הראש מעל המים לזמן הקרוב.
בינתיים נראה, שההשפעה השלילית מגיעה בעיקר לכיוון האזרחים, שהמעטים מהם שלא ברחו מהמדינה רוויית הסבל ומועטת הכסף, יכולים להגיע למצב של אסון הומניטרי בתוך זמן קצר אם הסגר הכלכלי יימשך.
למרות שהרוסים מזרימים כסף למדורו, מדובר בסכומים לא גדולים, כאלה שרק יכולים להחזיק עוד קצת את המשטר המושחת של מדורו, אך לא לספק אוכל, מים, ועוד ים של מוצרי בסיס שבוונצואלה נחשבים למותרות.
ובתוך כך, הנשיא גואיידו – שרוב רובן של מדינות המערב מכירות בו כנשיא, מנסה להשיג שליטה בחברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ולדחוק משם את נאמניו של מדורו. מצד שני, אנשי מדורו פועלים להרחקתם של שני חברי דירקטוריון אמריקאים המכהנים בחברת בת של חברת הנפט הוונצואלית.
חברת הבת היא סיטגו, שמחזיקה בבתי זיקוק בארה"ב ונחשבת לנכס הזר היקר ביותר של ונצואלה. החברה מפעילה כמה בתי זיקוק שמספקים 1/25 מצריכת הדלק הכוללת של ארצות הברית.
חואן גואיידו חייב להשיג כמה שיותר מקורות מימון לממשלה שהוא מקים ולשם כך הוא פתח חשבונות בנק רשמיים, וכעת כאמור הוא מנסה להשיג שליטה בחברת הבת של חברת הנפט שיושבת על מקור ההכנסה המשמעותי ביותר של ונצואלה. אך ייתכן שהדבר יגיע להכרעה משפטית.
בתקשורת העולמית מציינים היקש למקרה דומה: בשנת 1949 היו שני דירקטוריונים נפרדים בבנק אוף צ'יינה, הראשון של השלטון הסיני הגולה שהיה אז בטייוואן, והשני של המפלגה הקומוניסטית שתפסה את השלטון. בפסק דין שניתן בנושא לאחר זמן רב, נפסק כי הדירקטוריון האמיתי הוא זה של הממשלה הגולה בסין, לאחר שנתמכה בידי ממשל ארה"ב דאז.
