הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת אמר הבוקר בוועידה הכלכלית של איגוד החברות הציבוריות: "אנחנו שמחים על גל ההנפקות הנוכחי ויש לנו שוק הון אחד וצריך לחזק אותו, יש לאן לקחת את השוק ולהפוך אותו לחזק יותר, בעיקר לכיוון של תחום ההיי-טק הישראלי" • עוד אמר ברקת על ה-ESG: "המוסדיים לא צריכים לעסוק בערכים, אלא בניהול השקעות" • מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "קורא לממשלה לעשות בדיקת עלות–תועלת לכל הרגולטוריים הפיננסים" • יו"ר האיגוד גדעון תדמור: "החברות הציבוריות לא חיות ביקום נפרד. הן חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית" • מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב: "צריך הרבה סבלנות מול הממשלה בירושלים"
שי קליין 07.07.2021"אנחנו חושבים שצריך לעשות שינוים בעולם הפנסיה", כך אמר היום יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון משה ברקת, בשיחה עם יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור, בפתיחת הוועידה הכלכלית ה-30 של איגוד החברות הציבוריות. לדברי ברקת, "העובדה שהממוצע לא מכה את המדדים אינה מפתיעה".
לדברי תדמור, "ה-ESG, הפכה ממגמה לדת ואפילו לכת. איך אתם רואים את זה?", וברקת השיב "ה-S ב-ESG הוא בעייתי בעיניי. ערכים חברתיים ראויים זה דבר אמורפי, ואין זה מתפקידם של המוסדיים להתעסק בערכים שכן או לא ראוי לקדם אותם. לפי איזה ערכים מנהלים השקעות? גופים מקצועיים צריכים להתעסק בהשקעות ולא בערכים.
"יחד עם זה צריך להביא אלמנטים חברתיים בהשקעות והגופים צריכים לתת גילוי פומבי מדוע הם לא נכנסים לשוק מסוים".
"הושבעה ממשלה שרוצה להעמיד בראש ובראשונה תקציב מדינה. אנחנו רגולטור עצמאי שפועל לבד, אבל חלק מההחלטות צריכות לעבור דרך הממשלה", ציין ברקת. "אנחנו חושבים שצריך לעשות שינוים בעולם הפנסיה, הן מבחינות יעילות וטיוב הנתונים. חלק מזה נובע משערוכים של השקעות, אבל זה לא מונע מאתנו להביא את העולם הזה למקום טוב יותר עם הטכנולוגיות העכשוויות – חדשנות ודיגיטציה".
"תקרה של 6% מההפקדות לפנסיה זה גבוה מאוד לטעמי, בקרנות ברירת המחדל זה עומד על 1%. הצעירים והעובדים החלשים לא צריכים לסבסד את גופי הפנסיה מההפקדות אלה רק מהרווחים. צריך גם לאפשר דמי ניהול משתנים כי אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים".
ברקת נשאל על ידי תדמור על "ביקורת הפתע של הרשות, בנוגע להשקעות בהנפקות החדשות, האם רגולטור צריך לבחון השקעה כזאת או אחרת ומה עלה בהן?" והשיב כי, "חתמים התחילו ללחוץ גופים מוסדיים, אני אכניס אותך להנפקה מבוקשת, אם תשתתף בהנפקה פחות מבוקשת. זו לא הביקורת האחרונה, כי אנחנו צריכים להשגיח על התהליך אנחנו עם עין פקוחה על הכסף של המשקיעים".
"אין לנו מסר שלילי לשוק, אנחנו שמחים על גל ההנפקות הנוכחי ויש לנו שוק הון אחד וצריך לחזק אותו, יש לאן לקחת את השוק ולהפוך אותו לחזק יותר, בעיקר לכיוון של תחום ההיי-טק הישראלי".
תדמור שאל "ראינו שאין תשואה עודפת של הקרנות מול השקעה במדדים, האם המערכת הזאת שנבנתה לא יעילה ולא מביאה תשואות עודפות?" וברקת השיב "צריך לקרוא את דוח הביניים שפורסם בזהירות, העובדה שהממוצע לא מכה את המדדים היא לא עובדה מפתיע, סביב הממוצע יש קרנות טובות יותר וקרנות טובות פחות. יש קרנות שעושות תשואה עודפת ויש כאלה שלא".
"המוסדיים משיגים תוצאות טובות יותר בגלל שיש להם נכסים לא סחירים הם מביאים תשואה עודפת. חלק מהמנהלים החיצוניים הם טובים וחלק פחות טובים ודמי הניהול הם חלק מזה".
"אנחנו רוצים לעשות קרנות של מוסדיים מה שנקרא" קרנות קשורות" – מי שנמצא באותו גוף גם בפנסיה יהיה ממנה אבל היא תהיה פתוחה גם לקהל הרחב".
תדמור ביקש לדעת, לאחר שפסגות נרכשה ע"י אלטשולר – איך מבטיחים תחרות בין הגופים המנהלים? וברקת ענה: "יש לפחות שלשה גופים שמתעניינים בשוק הפנסיוני, אלטשולר צמח במשך 20 שנה ומראה דווקא על תחרות בשוק הזה. אנחנו מעודדים גופים חדשים וצעירים. חלק רוצים להיכנס עם טכנולוגיה חדשה".
נצלו את הפוטנציאל
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו אמר בפתיחת הוועידה כי "במסגרת חוק ההסדרים במשק החדש עומדת הצעה חדשה של הרשות לני"ע לאפשר רגולציה ללא אישור של ועדת הכספים, מהלך שבלי ספק יפגע בחברות הציבוריות, שיאבדו את הזכות להשמיע את קולן בפני המחוקק. אני מבקש מהכנסת ומהממשלה החדשה- אל תתנו יד לרגולציה נוספת ומיותרת על החברות הציבוריות. אל תתנו לרשות לני"ע לעקוף את הכנסת ואת המחוקק. גם הם צריכים להיות תחת פיקוח, ולהתנהל בשקיפות. אני מבטיח שהאיגוד יפעל נגד הכוונה להתחמק מביקורת של הכנסת והממשלה. אין גוף שהוא מעל לכנסת".
פלטו הוסיף כי, "אנחנו רואים את שורת הצעדים האחרונים שנוקטת הרשות, בניסיון להאט ולצנן את גל ההנפקות בבורסה הישראלית, הסחבת באישור התשקיפים, כאילו גוף בתקציב של כמעט מיליארד שקל לא יכול לגייס כוח אדם לאישור תשקיפים. בלי פיקוח של הכנסת על הרשות תהיה פה השתוללות מוחלטת".
פלטו הוסיף כי, "צריך להמשיך לתמוך בגל ההנפקות הנוכחי, שמגיע אחרי 13 שנות בצורת. הנפקות יוצרות תעסוקה, חדשנות וצמיחה, ולא באות על חשבון תקציב המדינה, שסובל מגירעונות גדולים. הממשלה צריכה להציב יעד של 1,000 חברות ציבוריות. צריך להמשיך לתמוך בהנפקות ראשוניות, להפריט חברות ממשלתיות ולפעול בצורה אקטיבית בכדי להביא חברות שנרשמו בחו"ל להירשם גם בת"א".
יו"ר האיגוד גדעון תדמור, אמר כי "את המנטרה של הפחתת רגולציה כולם כבר הפנימו, אבל עכשיו צריך לעבור לשלב הביצוע, וליצור סביבה עסקית תומכת צמיחה עבור החברות. הממשלה החדשה מקבלת בירושה גירעון גבוה וחוב לאומי שמחייב טיפול ארוך טווח, ולכן היא חייבת לחשוב מחוץ לקופסא ולהשקיע בתבונה במנועי הצמיחה העתידיים של המשק.
שוק ההון הישראלי יכול להיות מנוע צמיחה אדיר עבור המשק כולו, ואנחנו רואים עכשיו את הפריחה הגדולה בבורסה, את גל ההנפקות ואת האמון שהחברות והמשקיעים מביעים בשוק ההון. זה משפיע על המשק, עם עוד משרות, חדשנות ועוד סיפורי הצלחה ישראליים. החברות הציבוריות לא חיות ביקום נפרד. הן חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית".
לדברי תדמור, "אם הממשלה תבחן את הנושא לעומק, היא תגלה שהרבה יותר כדאי למדינה לשלוח את המשקיעים לקנות מניות ולא עוד דירות. הגיע הזמן להפחית את המס על רווחי הון ולהגביר את הנזילות בבורסה הישראלית. במקביל, צריך להמשיך ולהעצים את החיבור המתהווה בין סקטור ההייטק לשוק ההון הישראלי".
תדמור סיכם ואמר "קובעי המדיניות החדשים בירושלים צריכים להבין את הפוטנציאל ולנצל את שעת הכושר להפיכת ישראל למרכז פיננסי בינ"ל. כמו בהייטק, אני מאמין שלישראל יש תחומים נוספים בהם היא יכולה לייצר יתרון יחסי – כמו הפוד-טק, ביו-טק, שותפויות המו"פ ועוד. בהרבה מהמקרים, כמו שהמקרה של תעשיית הגז מוכיח, הרבה תלוי בפלטפורמה הציבורית, ולפעמים פלטפורמה נכונה יכולה להוליד תעשייה שלמה, כמעט יש מאין".
לא מצטיינים בפרגון
"אני פה ארבע וחצי שנים ומיד אחרי שהתקבלתי לתפקידי כמנכ"ל הבורסה, הטלפון הראשון היה מאילן פלטו, מנכ"ל האיגוד, שביקש להיפגש איתי", סיפר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה. "הנחישות והמחויבות של אילן לקדם את האיגוד בשביל החברות הציבוריות ובשביל הכלכלה הישראלית הוא אדיר.
"צריך הרבה סבלנות מול הממשלה בירושלים – ואני חושב שהאיגוד עושה עבודה טובה בנושא הזה", ממשיך בן זאב. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ועל רוב הדברים אנחנו מסכימים. גולת הכותרת מבחינתי של השיגי האיגוד היא ההכרה בהוצאות הנפקה – בכדי לתמרץ חברות להנפיק בת"א.
"אנחנו בישראל לא מצטיינים בלפרגן, אז אני רוצה לפרגן לגדעון – גדעון תדמור, יו"ר האיגוד – שפועל התנדבות, זה דבר מבורך", סיכם בן זאב. "צבי דיבר על נושא המיסוי, אם הממשלה תעודד את שוק ההון אז גם שוק הנדל"ן יתקרר. ההבנה של גפני בכלכלה והעזרה הייתה מבורכת, מי שמקבל את ההחלטות היום אני מקווה שיראה את הדברים בצורה דומה".
בלי רגולציה מכבידה
עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, סקרה בוועידה את פעילות האיגוד בשנה האחרונה בתחום הרגולציה על תאגידים. בדבריה הבהירה פילצר-סומך כי האיגוד פועל על מנת למנוע היווצרות של רגולציה כופה או מכבידה על חברות ציבוריות, ובמקביל בניסיון לעודד רגולציה אוהדת, הכוללת תמריצים חיוביים ויצירת סביבה עסקית ידידותית.
בין יוזמות האיגוד מנתה פילצר-סומך את הפעילות לפתרון התייקרות פוליסות נושאי המשרה תוך הצעות לשינוי חוק החברות וחוק התובענות הייצוגיות; את מעורבותו העמוקה של האיגוד בשיח מול משרד המשפטים לניסוח תזכיר חוק החברות הדן בחברות ללא גרעין שליטה; את ריכוך הדרישות של רשות ני"ע להנפקת שותפויות מו"פ בתגובה לבקשת האיגוד, וכן את ההבהרה המקלה שהתקבלה מרשות ני"ע לעניין הנגשת דיווחים במגנא- במענה לפניית האיגוד.
כן הזכירה פילצר סומך בסקירתה את העובדה שהאיגוד פעל לשם תחולה וולונטרית ולא כופה של הדרישה לפרסום דו"ח ESG ע"י חברות, ושל הדרישה (המצויה בשלבי פיילוט) לדיווח הדו"ח הכספי תוך שימוש בטכנולוגיית iXBRL; את פעילותו של האיגוד לקידום הערעור על פס"ד סרגון לעניין חברות דואליות ותחולת הדין המקומי, ואת מעורבותו של האיגוד בניסוח תיקון מס' 4 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, שיצר פתרון גמיש של עיכוב הליכים לחברות שנקלעו לקשיים עקב משבר הקורונה.