המערב מוכר, סין קונה: הקרב על יתרות הזהב של ישראל

זהב | צילום: mstanley, שאטרסטוק

ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה היום דיון מקצועי במדיניות ניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל, בדגש על ההחלטה שלא להחזיק בזהב. בנק ישראל מנהל את יתרות המדינה תוך חשיפה מדודה למניות בשיעור של 25%, מדיניות שלפי נתוני הבנק הוכיחה את עצמה כמשתלמת משמעותית עבור הציבור. בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי כי "אין בסמכות הוועדה להתערב בשיקולי בנק ישראל, אך מכיוון ששאלתו בנידון לא קיבלה מענה בדיון בשבוע שבעבר, בו לקח חלק נגיד הבנק, הוא מבקש לקבל תשובות בנושא".

נציגי בנק ישראל הציגו נתונים המראים כי מאז שנת 2012, התשואה על השקעה במניות הייתה גבוהה פי שלושה מזו של הזהב. ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, הסביר כי "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות, כפי שראינו בנפילה הדרמטית של 20% ביומיים. בעוד שמדינות מסוימות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, בנק ישראל בחר לנהל את הסיכונים באופן אקטיבי ולמקסם את עושר המדינה. החזקת מטילי זהב במרתפים אינה מספקת הגנה ממשית מסנקציות, שכן היכולת להנזיל ולמכור אותם בעת משבר מוגבלת ביותר".

בניטה הוסיף והתייחס למגמות העולמיות: "המדינות המפותחות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, עוד לפני שנות ה-90 וה-80. הוא מציין פה מדינות שהן לא דמוקרטיות, שבשנים האחרונות קונות זהב. מי שמוכר זהב זה המדינות המפותחות ומי שקונה זה מדינות כמו רוסיה, סין, פולין היא דוגמא קצת שונה. קזחסטן, צפון קוריאה וכן הלאה".

מנגד, מומחים מהמגזר הפרטי והאקדמי הביעו חשש מהיעדר "נכס מקלט" בתיק הלאומי. לירון רוז ממכון מסד הארץ ציין כי "יפן עם 7 אחוז זהב, הולנד עם 70 אחוז, שתי הקצוות, מדינות שרלוונטיות אלינו מבחינת היקף יתרות המטח שדומות לנו, פולין זה 28%, וטורקיה עם 44%, כל אחת מהן סביב 600-700 טון זהב. בנקים מרכזים בעולם רוכשים בערך אלף טון בשנה, גם מדינות קטנות יותר רוכשות. זה עניין של ניהול סיכונים וזה לא רק זהב, יש מדינות שהלכו לכיוון של ביטקוין, זה יכול להיות שילוב של נכסים אלטרנטיביים".

ניר הירשמן מפורום חברות הקריפטו הוסיף כי "אם המערכות הפיננסיות הרגילות יקרסו, רזרבת ביטקוין מדודה תאפשר לישראל נגישות קריטית לשווקי ההון הבינלאומיים. כפי שארצות הברית כבר מבינה ומיישמת ברפורמות החדשות שלה, מדובר בפלטפורמה המאפשרת העברת ערך ושמירה על עצמאות כלכלית כשהדרכים המסורתיות נחסמות".

בבנק ישראל הדגישו כי המדיניות הנוכחית מתמקדת בנזילות ובכושר קנייה ריאלי לצורכי יבוא. ד"ר עמית פרידמן מהבנק ציין כי "מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ, אלה נכסים שאנחנו חייבים להחזיק, יש להם כוח קנייה ריאלי, יש להם מטרות של מדיניות מוניטרית וגם מדיניות ריאלית שקשורה לכוח הקנייה של היתרות. יש לי יבוא באירו, בדולר קנדי, בדולר, על רקע כך שאני מייבא את המוצרים האלה, אני מחזיק את המטבעות הללו, וחלק מהמטרה של היתרות זה לאפשר את היבוא הזה גם בזמן חירום. כך אני אדיש לתנודה של היתרות, כי זה מאפשר לי כוח קנייה גם בתנודתיות. אנחנו משקיע אסטרטגי, אנחנו לא נכנסים ויוצאים לתקופות קצרות, אנחנו רוצים לראות אופק, אנחנו לא נכנסים לנכס חדש בתקופה של עלייה חדה, כי אז אתם רואים מה קרה ביום שישי. זהב זה נכס סיכון אבל יש לנו נכס סיכון טוב יותר".

מול הביקורת על ההחזקה המסיבית בדולרים, הבהירו בבנק כי הם מזהים מחזוריות יציבה במעמדו של המטבע האמריקאי. עם זאת, היו"ר מילביצקי לא השתכנע מהיעדר ההשוואה הוויזואלית בדיון והעיר: "אני שאלתי את הנגיד על התחום הזה והוא נתן לי תשובה שזה ככה, לכן אני מכנס דיון, הסמכות היא לנסות ולהבין ולדון ביחד ולא להכתיב, וגם אנחנו לא יכולים להכתיב לבנק ישראל". הוא הוסיף כי "בניהול סיכונים צריך ונכון שיהיה גם מזה וגם מזה, בנוסף בחרתם שלא להביא גרף של ערך הדולר מול הזהב".

ח"כ חנוך מילביצקי סיכם את הדיון בדרישה לשקיפות נוספת: "הדיון נועד לבוא ולהבין, לא להתערב לכם, למה בחרתם לנהוג בדרך מסוימת, עד עכשיו לא הצלחתי להבין למה עשיתם החרגה לנושא הזהב, היה נכון לראות השוואה לאג"ח קונצרני למשל, אשמח לקבל נתונים מדויקים גם להשוואה בין הקונצרנים לעומת זהב, גרף של הדולר מול הזהב, לא כי אתם מנהלים לא נכון, כי אני ישבתי בכל מיני ועדות ושמעתי כל מיני דברים שהתבררו כהפוכים לגמרי, אני רוצה לבדוק את תהליך המחשבה". נציגי הבנק הבטיחו להעביר את הנתונים המבוקשים לוועדה בהקדם.