המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, קרא לבנקים להעניק ערך אמיתי ללקוחותיהם ולהיות מערכת מאוזנת ותחרותית | הוא הדגיש הצורך בהאצת חדשנות, פיילוטים עם פינטק והטמעת בינה מלאכותית לניהול סיכונים ושירות לקוחות משופר
שי קליין 04.11.2025
דניאל חחיאשוילי, המפקח על הבנקים | צילום: חן גלילי כנס הפיקוח על הבנקים "בנקאות המחר" התקיים היום בתל אביב והתמקד בעתיד המערכת הבנקאית ובמדיניות המאקרו-כלכלית בישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הדגיש את הצורך באחריות תקציבית וגיבוש תקציב מדינה מאוזן לשנת 2026. הוא קבע יעד גירעון שלא יעלה על "מעט מעל 3% תוצר" וציין כי עמידה ביעד מחייבת התאמה משמעותית של ההוצאות.
"הטרילמה הפיסקלית – הפחתת חוב, השקעה במנועי צמיחה ותקציב הביטחון – מותירה מרחב מצומצם להקלות נוספות. עמידה ביעד זה היא תנאי לשמירה על אמון השווקים והמשך חוסנו של המשק," אמר פרופ' ירון.
בכנס הוצג גם חזון המערכת הבנקאית העתידית על ידי המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, שקרא למערכת להיות מאוזנת, מגוונת ותחרותית: "מטרת המערכת הפיננסית של העתיד היא ליצור ערך אמיתי ומתמשך ללקוח. חשוב שהמערכת תכלול גופים גדולים שירוויחו מיתרונות לגודל לצד גופים נוספים שיראתגרו אותם כל הזמן."
חחיאשוילי ציין כי החדשנות חייבת להיות מואצת כדי לא להישאר מאחור ביחס לקצב העולמי: "נראה בשנים הקרובות פיילוטים משותפים עם חברות פינטק בתחומי טוקניזציה ותשלומים חוצי גבולות, וכן שימוש אחראי בבינה מלאכותית לניהול סיכונים וזיהוי הונאות."
המפקח הדגיש כי התחרות והחדשנות חייבות להיעשות במתכונת מבוקרת: "האחריות של הרגולטורים היא לוודא שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש באופן שמחזק את יסודות היציבות ולא מערער אותם."
סגנית המפקח על הבנקים, ריקי אליאס, הציגה את הכלים החדשים של הפיקוח המאפשרים ניתוח מידע רב והערכת פרופיל סיכון של הבנקים בזמן אמת. כמו כן, ד"ר דני גולד ממשרד הביטחון הציג שימושים בטכנולוגיות חדשניות וב-AI לשמירה על היתרון הביטחוני של ישראל.



