רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי נדחו בחמישה חודשים • בכך נענתה שקד חלקית בלבד לבקשתו של יו"ר לשכת עורכי הדין • ומה כוללות התקנות החדשות?
יעקב פומרנץ 08.04.2019
שומרים על בתי המשפט ממשיכת יתר של זמן. בית המשפט בירושלים | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90 האם מתנת הפרידה של איילת שקד לציבור עורכי הדין בישראל יתנו לה ארבע שנים נוספות במשרד המשפטים?
בפגישה שנערכה אתמול בין שרת המשפטים איילת שקד ליו"ר לשכת עורכי הדין הזמני, אבי חימי, הודיעה הראשונה כי היא נענית לבקשתו באופן חלקי לדחות את כניסתן לתוקף של התקנות החדשות לפברואר 2020.
עוה"ד אבי חמי הציג בפני השרה את דרישתם של עורכי הדין כי לא עקב הזמן הקצר לא הספיקו להיערך לרפורמה החדשה ועל כן מבוקשת ארכה לשנה. שרת המשפטים נענתה כאמור לדחייה של חמישה חודשים לכניסתן של התקנות החדשות.
כזכור, בספטמבר האחרון הציגה שרת המשפטים איילת שקד רפורמה בניהול משפטים אזרחיים הנקראת 'רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי' המשנים דרמטית את הנהוג עד היום במשפט אזרחי.
הבולטים מבין השינויים הם בין היתר – קיצור כתבי התביעה וההגנה וחובת הידברות בין הצדדים טרם דיון משפטי.
למעשה התקנות הראשונות שגובשו על ידי השופט בדימוס משה גל עברו שינוי עקב ההתנגדות העזה שעוררו בקרב עורכי הדין. בשיתוף נציגי הלשכה ובכירים במערכת המשפט עברה הרפורמה הליך התאמה וכך נקבעה הרפורמה החדשה.
התקנות, שכאמור פורסמו בספטמבר האחרון אמורות היו להיכנס לתוקף שנה לאחר מכן, כלומר בספטמבר 2019 ואולם לנוכח דרישת עורכי הדין הם ייכנסו לתוקפן בפברואר 2020.
מטרת התקנות החדשות הן חיזוק מעמד השופטים בניהול המשפט על ידי קביעת מועד להליך וצמצום אפשרותם של בעלי הדין לגרום לעינוי הדין.
אחת התקנות היותר משמעותיות הינה ההגבלה על אורכם של כתבי הטענות. ההיגיון בכך הוא הקלה על העומס בבתי המשפט תוך חיוב הצדדים לתמצת את טענותיהם למינימום הנדרש.
"חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי", נכתב בתקנות סדר הדין החדשות, ואילו בתביעה בבית משפט מחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל, "חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים". גם כתב תשובה לכתב הגנה יוגבל לאורך של שלושה עמודים.
נושא זה התקבל בחשש רב אצל חלק מעורכי הדין, שכן ההגבלה על אורך הביטוי בכתבי הטענות יוצרת לדעת רבים סתימת פיות ויוצרת עיוות דין, לדעתם, כאשר באופן זה, לא ניתן לבעל הדין יומו בבית המשפט.
בהקלה נוספת על השופטים נקבע, כי כתבי הטענות יחולקו לשלושה חלקים: בחלק הראשון יופיעו שמות הצדדים וכתובתם, בית המשפט שאליו מוגשת התביעה. החלק השני יכלול את תמצית העובדות ובחלק השלישי והארוך יותר, יפורטו העובדות במלואן.
עוד קובעות התקנות כי כל מסמך מהותי לראיות במשפט יצורף לכתבי הטענות וכי לא תתאפשר הוספת מסמכים במהלך המשפט.
גם כתב הגנה יוגש בכמה חלקים כאשר טענות סף שנועדו לדחיית התביעה ללא דיון במהותה יוגש בנפרד, העובדות בתמצית בנפרד וטענות ההגנה בחלק אחר. עוד נקבע, כי בית המשפט יחליט על פי העומס היכן תנוהל התביעה זאת על אף שהתובע יבקש באיזה בית משפט הוא מעוניין לנהל את ההליך. כמו כן נקבע כי על המגיש כתב טענה או תשובה לציין מהו המועד האחרון להגשת מסמך זה, וזאת על מנת להקל על השופטים גם בעניין זה.
הליך גישור יחויב כבר בתביעה מעל 40,00 ש"ח ולא רק מעל שמונים אלף כפי שנהוג כיום. בתביעות של עד 2.5 מיליון תינתן הסמכות לשופט לקבוע האם יישמעו עדים בכתב או בעל פה.
התקנות כאמור משנות לחלוטין את הנהוג עד עתה ותהליך ההטמעה של רפורמה זו עשויה להיות לא קלה. דחיית הרפורמה בחמישה חדשים נוספים עשויה להקל על עורכי הדין כמו גם השופטים להיות ערוכים לכך.
