הנתונים נחשפים: אילו ענפים קרסו ואילו הפתיעו למרות המלחמה?

נתוני דמוגרפיה של מעסיקים לשנת 2024 חושפים את השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על המשק הישראלי | מהירידה הדרמטית בענף הבינוי ועד לצמיחה המפתיעה במספר המעסיקים ובמחוז הדרום.

אתר בנייה | צילום אילוסטרציה באדיבות: ארגון הקבלנים בנגב

שנת 2024 עמדה בסימן השפעותיה המשמעותיות של מלחמת "חרבות ברזל" על שוק העבודה המקומי, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס.

למרות המצב הביטחוני, הנתונים מצביעים על כך ש"למלחמת 'חרבות ברזל' הייתה השפעה קטנה מאוד על התעסוקה בכלל המשק" , כאשר בשנת 2024 חלה ירידה קלה בלבד בסך מספר משרות השכיר, שהסתכמו בכ-4.32 מיליון משרות. עם זאת, בפילוח לפי ענפים נרשמו ירידות חדות בענפים שהושפעו ישירות מהמלחמה: ענף הבינוי צנח בכ-8.25%, שירותי ניהול ותמיכה ירדו בכ-7.26%, וענף החקלאות רשם ירידה של כ-6.79%.

מגמה מעניינת נרשמה בגזרת המעסיקים, שם "באופן מפתיע מספר המעסיקים בענף הבינוי גדל בשנת 2024 בכ-2.05%, בניגוד לירידה במספר משרות השכיר בענף הזה". אחוז הגידול הגבוה ביותר במספר המעסיקים הגיע מענף שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד, עם עלייה של כ-2.91%.

בפילוח גאוגרפי, המלחמה נתנה את אותותיה בצפון, שם "מספר משרות השכיר במחוז הצפון ירד בכ-3.97% ובמחוז חיפה – ב-1.94%" , ככל הנראה בשל ירי הטילים המאסיבי לאזור. בניגוד לכך, מחוז הדרום הפגין חוסן כלכלי מרשים: "מספר משרות השכיר במחוז הדרום עלה בכ-2.26%" , נתון התואם לשיפור בפעילות העסקית באזור החל מהרבעון השני של השנה.

מעבר לשינויים הכלליים במשק, הפרסום חושף לראשונה הצצה נדירה אל תוך הדינמיקה של "רשתות ארציות" – עסקים המנהלים פעילות ביותר מיישוב אחד. בשנת 2024 פעלו בישראל כ-3,229 רשתות המפעילות למעלה מ-26,500 סניפים. ענף המסחר בולט כמרכז הפעילות של הרשתות עם כ-11,542 סניפים , אך דווקא בענפי השירותים הציבוריים ניכרת דומיננטיות משמעותית של הגופים הגדולים: כ-62% ממשרות השכיר בענף שירותי הבריאות וכ-53% ממשרות השכיר בענף החינוך אוישו על ידי רשתות ארציות. פריסה זו מאפשרת יציבות תעסוקתית מסוימת, אך גם חושפת את המשק לרגישות גבוהה לשינויים במרכזי הניהול של אותן רשתות.

החידוש המשמעותי בנתונים מגיע משילוב נתוני ארנונה המאפשרים לאמוד "פתיחות וסגירות של סניפים של רשתות ארציות" – פעילות שעד כה לא תועדה במקורות המנהליים הרגילים. מהנתונים עולה תמונה מרתקת של "נדנדה" גאוגרפית: בעוד שבמחוז תל אביב "נרשמה ירידה חדה (של כ-12%) במספר הסניפים שנפתחו", מחוז הדרום הפך למוקד צמיחה מפתיע. "במחוז הדרום נרשמה העלייה הגדולה ביותר במספר הסניפים שנפתחו", עם כ-636 סניפים חדשים המהווים עלייה של 18% לעומת שנת 2023.

מגמת החוסן בדרום באה לידי ביטוי לא רק בפתיחות, אלא גם בשרידות העסקית בשטח. בעוד שבמחוז חיפה חלה עלייה מדאיגה של כ-16% במספר הסניפים שנסגרו , הרי שדווקא ב"מחוזות הדרום חלה ירידה של כ-17% במספר הסניפים שנסגרו". יציבות זו בדרום, המשתקפת גם בעלייה של כ-2.26% במספר משרות השכיר במחוז , מסמנת את האזור כעוגן כלכלי משמעותי בתקופת הלחימה, בניגוד למחוז הצפון שבו נרשמה ירידה של כ-3.97% במשרות השכיר.

במבט ענפי, מלחמת "חרבות ברזל" יצרה עיוותים מעניינים בשוק. ענף הבינוי, למשל, ספג מכה קשה עם ירידה של כ-8.25% במספר משרות השכיר , אך מנגד, "מספר המעסיקים בענף הבינוי גדל בשנת 2024 בכ-2.05%". נתונים אלו מדגישים כי למרות הצמצום בכוח האדם, יזמים ומעסיקים חדשים עדיין רואים בענף זה פוטנציאל ארוך טווח. בסופו של יום, הנתונים מוכיחים כי "למלחמת 'חרבות ברזל' הייתה השפעה קטנה מאוד על התעסוקה בכלל המשק" ברמה הלאומית, אך המפות הגאוגרפיות והענפיות שורטטו מחדש בצורה דרמטית.

כתיבת תגובה