העלאת הריבית: עלייה של רבע אחוז ל-0.35%

לעומת צפי לעלייה ל-0.25% – בנק ישראל הצליח להפתיע את השוק כאשר העלה את הריבית מ-0.1% ל-0.35% | זהו תהליך הדרגתי שלא יסתכם בעלייה הנוכחית | מה צריכים נוטלי המשכנתאות מעכשיו ואילך לקחת בחשבון? | ומה שברור: העסקים צריכים להכין עצמם לעלייה באינפלציה ובריבית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

הוועדה המוניטרית החליטה היום להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 0.35. לפי בנק ישראל, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות. שוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר.

כמו כן צויין כי האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. היא מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.5%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.

הוועדה ציינה כי מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%, התחזק מול האירו בכ-3.8% והתחזק במונחי השער האפקטיבי ב-1.8%.

במקביל, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5% ובשנת 2023 בשיעור של 4%.

כמו כן, מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13%.

המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין מעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסויימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית.

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.

לאור כל זאת, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון אמר היום לאחר העלאת הריבית כי “בבואנו לקבל את החלטת המדיניות המוניטרית ובדיונים המקדימים שהתקיימו לקראת ההחלטה, חברי הוועדה המוניטרית ואנוכי, ניתחנו את מצב הכלכלה וההתפתחויות השונות בישראל ובעולם. אנו ממשיכים לראות משק ישראלי איתן, שמחק כמעט לחלוטין את השפעות המגיפה. פער התוצר נסגר למעשה וגם שוק העבודה התאושש כמעט במלואו, תוך שנרשם שיעור תעסוקה גבוה לצד ביקוש ער לעובדים. הצמיחה החזקה בולטת במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אלו תוצאות שמאפיינות משק דינמי, עם יכולות התאמה והכלה של מצבים ואתגרים שונים. ניתחנו גם כמובן את התפתחות האינפלציה – שעולה בעולם וגם בישראל, את ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים, מצב התחלואה והמצב הגיאופוליטי”.

לדברי הנגיד, “גל הקורונה האחרון, לימד אותנו שהנגיף עודנו כאן וילווה אותנו עוד בהמשך. אך ניתן לומר כעת במידה גבוהה של בטחון כי המשק הסתגל למצב החדש, והציבור למד כיצד להתמודד עם הנגיף ועם התחלואה וכיצד לקיים לצדם משק פעיל וצומח.

“כחלק מהתהליך העולמי של היציאה מהמשבר התחדשו הביקושים למוצרים, אך ההיצע מתקשה להגיב לביקושים בשל קשיים בחידוש פעילות הייצור בעולם. לצד אלו חלה אצל חלקים באוכלוסייה עלייה בהכנסה הפנויה ואיתה גידול בביקושים עם התרת המגבלות. תהליך זה שבתחילה העריכו ברחבי העולם כי הינו גורם זמני שצפוי לחלוף במהרה ולהתאזן, התגלה כגורם הנמשך זמן רב יותר. מציאות זו, הובילה לכך שבמדינות רבות האינפלציה חרגה מהיעד והביאה את הבנקים המרכזיים לתהליכי צמצום מוניטרי. גם אצלנו חצתה האינפלציה את טווח היעד לאחרונה, אם כי האינפלציה בישראל הייתה ועודנה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית מדינות ה-OECD. הוועדה המוניטרית החלה בתהליך של צמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית, כבר במהלך המחצית השנייה של 2021. אז הכרזנו על סיום מדורג של הפעלת הכלים המיוחדים שהפעלנו בעיצומו של משבר הקורונה: ביולי 2021, לאחר שראינו כי פחת הצורך בתכנית ההלוואות הייעודית לעסקים קטנים וזעירים, הודענו על סיומה. בנובמבר 2021, כשנוכחנו כי תנאי המימון הנוחים במשק נשמרים, החליטה הוועדה המוניטרית כי תכניות רכישות האג”ח הממשלתיות והתאגידיות בשווקים יופסקו גם הן. כך גם הופסקו עסקות הריפו שהפעלנו במשבר.

“האירועים הטראגיים באוקראינה משפיעים על הכלכלה העולמית ומוסיפים מורכבות בקביעת המדיניות המוניטרית. המלחמה עלולה להוביל להאטה בתהליך ההתאוששות הגלובלית ובעיקר להעיב על שחרור מגבלות הייצור והאספקה העולמיים. התפתחויות אלו משפיעות על המחירים בכל העולם ובפרט על מחירי האנרגיה, ובעקבות כך, תורמות להתגברות הלחצים האינפלציוניים. עם זאת, ראוי לציין כי כלכלת ישראל מושפעת מההתפתחויות הכאובות במזרח אירופה פחות ממדינות אחרות. זאת לנוכח היקפי הסחר הקטנים יחסית עם רוסיה ואוקראינה, ולנוכח ההשפעה הפחותה יחסית של עליית מחירי הגז על המשק הישראלי, לאור העובדה שמחירי הגז הטבעי בישראל מעוגנים בחוזים ארוכי טווח. זהו גורם מייצב חשוב שיש לו השלכות עקיפות על ההתפתחויות של מחירי מוצרים רבים. גורמים נוספים שתרמו לאינפלציה המתונה יותר בישראל לעומת העולם הם עליות שכר מתונות עד כה וייסוף השקל. התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שפרסמה היום חטיבת המחקר בבנק מתכללת את כל ההתפתחויות שמניתי והתפתחויות נוספות. החטיבה צופה כי התוצר יצמח בשנת 2022 בקצב של 5.5% ובשנת 2023 ב-4%. על פי התחזית, האינפלציה צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 ולחזור אל מרכז התחום בסוף שנת 2023. שיעור התעסוקה יוסיף לעלות ושיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת עד לסוף שנת 2023. ברצוני להדגיש כי אנו מצויים בנקודת זמן בה שוררת אי-ודאות גבוהה, ואכן החטיבה מצביעה בהתאם על מספר סיכונים עיקריים לתחזית. ראשית, ההתפתחויות עקב המלחמה באוקראינה עלולות להשליך על הצמיחה, הסחר והאינפלציה בעולם; שנית, התפתחותם של זנים חדשים של נגיף הקורונה שיובילו לגלי תחלואה נרחבים ובכך לחזרה למגבלות על הפעילות הכלכלית; ושלישית האירועים הביטחוניים שחווינו לאחרונה, ואי הוודאות הפוליטית שהתגברה, עלולים להשפיע על התפתחות הצריכה והפעילות המשקית”.

עוד הוסיף הנגיד כי “בחודשים האחרונים אנו עדים להתרחבות האינפלציה לסעיפים רבים במדד. עובדה זו מעידה כי לצד גורמי ההיצע, האינפלציה מושפעת גם מעליה ברמת הביקושים. זאת על רקע הפעילות הכלכלית האיתנה במשק, המתבטאת בסגירת פער התוצר, שוק עבודה הדוק וירידת שיעור האבטלה לרמות שהיו טרם המשבר. לאור כל אלו, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות”.

לדברי פרופסור ירון, “על רקע ההחלטה אותה קיבלנו היום, מצאתי לנכון להזכיר שחלק מהמטרה של המדיניות המוניטרית היא למתן את התנודתיות במחזורי העסקים. השינויים בריבית נעשים לרוב במסגרת תהליך מדורג שמטרתו למתן את התנודות הכלכליות. בעת החלטת המדיניות הקודמת הוועדה שיקפה לציבור את הערכתה, כי בחודשים הקרובים תבשיל העת לתהליך של העלאת ריבית. בהחלטה היום אנו ממשיכים למעשה עם קו זה, של תהליך צמצום מוניטרי מתמשך והדרגתי, תוך שימת דגש על הורדת האינפלציה. אדגיש שוב, הסתכלות הוועדה המוניטרית היא על תמונת המצב הכוללת – ברמת המקרו, גם המקומי וגם העולמי, כפי שנכון בניהול מדיניות מוניטרית.

“התפקיד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים, קרי שמירה על יעד האינפלציה. אך לצד התפתחות האינפלציה בישראל שבה דנו עד כה, חשוב לי לציין גם את יוקר המחייה בישראל – המתבטא ברמת מחירים גבוהה, השונה מקצב התפתחותם, שהיא האינפלציה. יוקר המחייה הוא נושא משמעותי לחברה ולכלכלה הישראלית וחולש על תחומים רבים – מוצרי הצריכה, מחירי הדיור, התחבורה ועוד. אלו משפיעים על כולנו והטיפול בהם צריך להיעשות על ידי יישום של צעדים ורפורמות חשובות, שחלקן כבר מקודמות ומתגבשות ע”י הממשלה. מטבע הדברים תחומים שונים מצריכים פתרונות שונים ולתהליכים אלו לוקח זמן עד שהם מבשילים. אזכיר גם כי המפתח העיקרי לשיפור רמת החיים – הוא הגדלת הפריון במשק, באמצעות הקניית המיומנויות הנדרשות ושיפור משמעותי בחינוך, ובתשתיות הפיזיות והטכנולוגיות בישראל. אני מציין את כל אלו במיוחד היום, כדי להדגיש ולהזכיר כי הריבית היא כלי רוחבי ולא הכלי הייעודי לטיפול ביוקר המחייה או במגזר זה או אחר”, אמר נגיד בנק ישראל.

“לקראת סיום, ארצה להתייחס גם לשוקי ההון בארץ ובעולם. בשווקים נרשמה עלייה בתנודתיות, ולאחר ירידות שנרשמו עם התגברות האינפלציה ופרוץ המלחמה באוקראינה, חלק ממדדי המניות שבו לאחרונה למגמת העלייה. עליית תשואות נרשמה באג”ח הממשלתי אצלנו וברחבי העולם, גם מכיוון ששוקי האג”ח החלו לתמחר את שינוי המגמה במדיניות המוניטרית. עליות מתונות יותר נרשמו במרווחי האג”ח הקונצרני בישראל אך אלו מוסיפים להיות נמוכים בפרספקטיבה היסטורית.

“לסיכום אוסיף כמו תמיד, כי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, עוקבת מקרוב מאוד אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ונמשיך לנהל מדיניות מתאימה כדי לעמוד ביעדים ובאתגרים השונים שלפתחינו”, סיים הנגיד.

תגובות להעלאת הריבית

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות: “בנק ישראל הצליח להפתיע את השוק כאשר העלה את הריבית מ-0.1% ל-0.35% וזאת לעומת צפי לעלייה ל-0.25%.

“בבנק ישראל הדגישו את העובדה שמצב המשק הישראלי איתן וכי שוק העבודה חזר לרמות שאפיינו אותו ערב המשבר. במלים פשוטות, מבחינת רמת הפעילות הכלכלית על בנק ישראל היה להעלות את הריבית.

“בכל הנוגע לאינפלציה, בבנק ישראל ציינו את מה שאנו כבר יודעים כי האינפלציה מעל היעד הציפיות נסחרות באזור הגבול העליון של היעד. ביחד עם זאת, הם מדגישים כי המלחמה באוקראינה והתחלואה העולה בסין (הסגרים) צפויים להגביר את השיבוש בשרשראות האספקה העולמיות ולהוביל לעלייה נוספת בלחצים האינפלציוניים ביחד עם האטה בפעילות הכלכלית.

“מה שנרמז כאן באופן ברור הוא שמבחינת בנק ישראל, עצם העובדה שהמשק בתעסוקה מלאה ופער התוצר הפך לחיובי מהווים כר פורה לעלייה בלחצים האינפלציוניים הפנימיים, עליה שעשויה להתגבר עקב הלחצים האינפלציוניים שמגיעים מהסביבה העולמית.

“בבנק ישראל מדגישים כי הגיעה העת לעלייה הדרגתית בריבית אשר תיקבע בהתאם להתפתחויות האינפלציוניות במשק.

“במקביל להודעה, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית שלה לפעילות הכלכלית, לאינפלציה ולריבית כאשר תחזית הצמיחה ל-2022 נותרה ללא שינוי ברמה של 5.5% אך תחזית הצמיחה ל-2023 ירדה ב-1.0 נ”א לרמה של 4.0%. בנוסף, הם עדכנו מטה את תחזיות שיעור האבטלה באופן משמעותי ואת תחזית האינפלציה ל-2022 מעלה מ-1.6% ל-3.6%.

“חטיבת המחקר מעריכה כי הריבית בעוד שנה תעמוד על 1.5%, בדומה להערכות הנגזרות משוק ההון טרם החלטת הריבית. בחטיבת המחקר טוענים כי לאור מתווה האינפלציה הצפוי, רמת ריבית של 1.5% בעוד שנה עדיין תמשיך לבטא הרחבה מוניטארית חזקה ביחס לעבר ולכן ככל שהכלכלה תמשיך לצמוח בקצב נאה ואם נראה המשך האצה של עליות הריבית בעולם, יהיה מקום להמשך תוואי הדרגתי של עלייה בריבית.

“בשורה התחתונה, בנק ישראל הצליח להפתיע את השווקים, וסימן את הדרך לתוואי העלאות ריבית רציף בכל פגישה במהלך השנה הקרובה. מבחינת תחזיות הריבית בנק ישראל יישר קו עם התוואי הגלום בשוק שלאור הפתעה זו, סביר כי יתמחר תוואי העלאות ריבית אף מהיר יותר בחודשים הקרובים”.

Inner article

ורד יצחקי, מנכ”לית EZ Finance המתמחה בהקדמת תשלומים לספקים אמרה, כי “העלאת הריבית הנוכחית היתה צפויה. ככל הנראה ראינו נכון להיום רק את תחילת הלחץ של עלייה חדה באינפלציה שצפויה במהלך השנה הקרובה. ה’פד’ האמריקני צפוי לבצע במהלך 2022 עד 10 פעימות של העלאת ריבית על מנת למתן את השתוללות האינפלציה בארה”ב. בעלי עסקים צריכים להכין עצמם לסביבה של אינפלציה עולה שאיתה עולה גם עלויות האשראי, עסקים צריכים למצוא לעצמם מבעוד מועד פתרונות נוחים וגמישים”.

שמאי המקרקעין ארז כהן: “העלאת שיעור הריבית כעת היא צעד מתבקש, שייתכן שאף נעשה מאוחר מדי – לאור העלייה החדה במחירי הדירות בשנה החולפת והגעתם של הבנקים לרף המקסימלי של האשראי שביכולתם להעניק לענף. לייקור הריבית כעת צפוי אפקט מצנן על השוק ממספר סיבות. מבחינת רוכשי הדירות, מדובר במהלך שמייקר את המשכנתא ומפחית את יכולת ההחזר ולכן צפוי לצמצם את הביקוש. מבחינת היזמים, צפויה התייקרות של האשראי, שתצטרף לגורמים מייקרים נוספים של הבניה בשנה האחרונה ובראשם התייקרות חומרי הגלם ועלויות ההובלה. לכן בשורה התחתונה אנו צפויים לראות ירידה בביקושים, לצד האטה בקצב הבניה”.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר בתגובה להעלאת הריבית היום: “לעליית הריבית תהיה השפעה מסוימת על שוק הדיור, בעיקר במחירי המשכנתאות. אבל ההחלטה הזו לא תפתור את המשבר בענף הדיור. את המשבר בענף הדיור אפשר לפתור רק באמצעות הגדלת ההיצע, ולא הקטנת הביקוש לדירות שהוא קשיח. אותם זוגות שכרגע לא קונים דירה בגלל העלייה יחזרו לשוק והוא שוב יוצף בביקוש. הקטנת ביקושים או הגרלת דירות אינן מהוות פתרון כולל ויסודי למשבר החמור, ועל ממשלת ישראל ליישם תוכנית כוללנית, רחבה ועמוקה לטובת הזוגות הצעירים ואזרחי מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להקפיא את מחירי הקרקעות שברשות המדינה, לשווק מיידית קרקע לבניית 300 אלף יחידות דיור, ולתת לעיריות מענק של חמישה מיליארד שקלים כדי לעודד בנייה. רק כך תצליח המדינה להתחיל ולעצור את המשבר.”

רז שרייבר, בעלים ומנכ”ל משותף בחברת אינהאוס שיווק נדל”ן: “אנחנו נמצאים בתקופה כלכלית מאתגרת, שבה מצד אחד בנק ישראל מנסה להגן על רוכשי הדירות על ידי המלצה לצמצום חשיפה למדד (הגדלת רכיב הפריים ל-2/3) ומנגד מעלה את הריבית, אשר תשפיע ישירות על רכיב הפריים של ציבור לוקחי המשכנתאות. הניסיון לאזן הוא מובן ולאור חוסר הוודאות המאפיינת את התקופה המלצתנו לציבור היא לקחת משכנתא במסלול ריבית קבועה לא צמודה על מנת להימנע מסיכונים מיותרים. המסלול הזה אומנם יקר יותר אך יגן על הרוכשים מפני עליות משמעותיות ברכיב המדד או ריבית הפריים”.

רונן סיונוב, מנכ”ל ובעלים בחברת הנדל”ן הומרקט: “הודעת בנק ישראל על עליית הריבית באה בתקופה שבה השוק רותח, והיא לבדה לא תוכל לצנן אותו. חשוב לזכור כי הסיבה המרכזית לעליית המחירים הדרמטית שראינו בשנה האחרונה היא לא הריבית האפסית, אלא מצוקת הקרקעות שאינה מאפשרת לשוק לייצר היצע מספק של דירות ביחס לצרכים. לכן בשלב זה איני צופה כי יחול שינוי של ממש במגמה. עם זאת, אם יתגלה כי הצעד שנעשה היום הוא רק שלב ראשון לקראת העלאות נוספות של ריבית בנק ישראל – ייתכן כי יחול שינוי ממשי יותר בתמונה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה