הענפים שנפגעו והאוצר אינו מכיר: "נעכב את התקציב"

מסעדות ובתי אוכל למהדרין. טיילת טבריה | צילום: חד זווית

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ד') ישיבה בנושא הצעת המשך תוכנית הסיוע הכלל ארצית לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "אתמול דנו במתווה הפיצוי לעסקים בצפון, אבל בעקבות המלחמה אנשים לא באים למסעדה, למשרד הנסיעות, אין תיירים שמגיעים לכאן, וזה בכל הארץ, יש עסקים שסביב הנושאים האלה מה המדינה עושה כדי לפצות את האיש שנשאר בלי כלום, בעלי עסקים היו במצב כלכלי קשה תקופה ארוכה בשנה האחרונה, מה אתם עושים?".

שירה עמיאל בן אבא, אג"ת, משרד האוצר: "שנה שעברה בחודשים נובמבר ודצמבר אישרתם מתווה ארצי לכלל העסקים, לגבי השנה הזאת, שבאים ובוחנים מתווה פיצוי שהוא מתווה רוחבי לכלל הארץ, גם בשנים רגילות אותה ירידת מחזורים קיימת בהרבה מאוד עסקים, כך הבחינה שלנו מעלה שכל מתווה של מענקים שהוא רוחבי יתפוס הרבה מאוד עסקים שהיו חווים ירידה בכל אופן, מעבר לזה שהוא יקר".

ח"כ חמד עמאר: "מראש צריכה להיות החלטה, שעסקים שהפסידו 40-30 אחוז, יהיה להם פיצוי. היו תחומים שלא הייתה להם עבודה בכלל, אפילו שהמשרד שלהם בת"א והתחום הוא תיירות, לא הגיעו תיירים לארץ, מה הוא אשם?! הוא שילם לעובדים מכיסו הפרטי, אין לו שקל נכנס".

אורן פסטרנק, תחום ההפקות: "הנושא הוא עסקים שמתחילת השנה בלי פיצוי, למרות שחלק מהארץ וחלק מהענפים חזרו לשגרה, עדיין יש ענפים שעומדים על ירידת מחזור של 40 ,60, 80 אחוז. הפקות אירועים, כנסים, מסעדות, תיירות, אנחנו אחרי שנה ללא כסף, עסקים נסגרים, אנשים פושטים רגל. גם 25% ירידה מביא עסק לפשיטת רגל, 40% זה כבר עסק מדממם. האוצר אומרים שיש ירידת מחזורים כל שנה, אתם צודקים, יכול להיות שיסתננו למתווה עסקים שהיו יורדים לכל בכל מקרה, מצד שני אי אפשר להשאיר אלפי עסקים שקורסים ופושטים רגל בגלל המצב. בואו נתחיל עם פיילוט על החודשים ינואר פברואר, שזה ברור שלא תפקדו גם בת"א, לקבוע מי שירד ב-40% ומעלה יהיה זכאי, יותר מזה, בואו נגדר את הסיכון, נשווה את הירידות מחזור לשנתיים ולשלוש אחורה, ונראה שמדובר בעסקים יציבים, חלק עובדים 20-30 שנה. אפשר לגדר גם למסלול פיצוי אחד ולא לשלושה, לתחומים שדיברנו. היו גם הנחיות של פיקוד העורף, שתפוסת קהל באירועים היא מוגבלת. זה שבוטלו טיסות זה לא ברור?".

ח"כ ולדימיר בליאק: "אין לי טענות לדרג המקצועי, יש פה החלטה של שר האוצר לא לפצות אתכם, מתחילת המלחמה, לא לתת לכם פיצוי. האוצר הביא מתווה בתחילת המלחמה, והתגייסנו ולחצנו אותו מ-4 מיליארד ₪ ל-17 וחצי מיליארד. אנחנו יכולים לעשות את זה, אם נתגייס יחד קואליציה ואופוזיציה, כי יש פה אנשים ש-15 חודשים ללא הכנסה ולא קיבלו פיצוי. גם עליית המיסים, ומע"מ, חשמל ומים, כל זה פוגע בעסקים ופוגע בצמיחה"

רועי כהן, ארגון לה"ב: "האירוע הוא כרגע החלטה של שר האוצר, נפגשתי אתו ועם מנכ"ל המשרד. בקורונה לקחו החלטה להעלות ל-40% את גובה הפגיעה, לקחתי את זה על הגב שלי עם הרבה ביקורת, ביקשתי מהשר סומטריץ את אותה החלטה, אמר לי שב עם הדרגים המקצועיים, אמרתי 5 שנים אחורה אני מוכן לקחת אחורה, אח"כ אמרו לי יש ענפים שלא תורמים לצמיחה, אמרתי להם אנחנו מוכנים ללכת לכנסים, אולמות, הפקות, שלא יכנסו ענפים שלא מחוללי צמיחה. כל מה שאני מבקש מכם, זה לחייב את הדרג המקצועי, להביא מתווה שיגדר את כל הסיכונים שלהם, אבל תביאו פתרון לאנשים אמיתיים, שיושבים פה, שאפשר לראות את הירידה שלהם גם ב-60 ו-80 אחוז".

שאולי אמירה, בעלי אולמות אירועים: "אני מחזיק 2 אולמות אירועים, היה לי עוד 1 שנסגר במאי – אני משלם 410 אלף ₪ שכירויות בחודש, אני מעסיק 400 עובדים, לא פיטרתי אף אחד, אני מביא כסף מהבית, אני אחרי שנתיים קורונה, אחרי מלחמה, תמצאו מתווה אחרת יהיה צונאמי ולא תוכלו לשבת בכיסאות האלה"

ח"כ גפני: "אמשיך את הדיון הזה, אני מבקש מכם אנשי האוצר שתבואו עם מתווה. החלטה שלא מסייעים לעסקים האלה, זו גם החלטה, תגידו את זה כאן. אני גם פונה לאופוזיציה, הייתי באופוזיציה והייתי בא ליו"ר הוועדה, אמרתי לו יש דבר חשוב מאוד לחברה הישראלית, אם תעשה את זה, נצביע בעד על אותם סעיפים, ולא נעשה פיליבסטר. אני פונה לחברי האופוזיציה, שיעלו כך את נושא העסקים במלחמה, זה אחד החשובים ביותר, שיגידו – נעשה א,ב,ג על מנת שיהיה מתווה כזה".

ח"כ אלי דלל "האוצר שאתם אומרים העסקים האלה בלאו הכי היו נפגעים, זו אמירה לא רלוונטית. בשנה נסגרים 40 אלף עסקים, שנה שעברה נסגרו 60 ומשהו אלף. זה אומר שבגלל המלחמה נסגרו עסקים. זו השקעה של המדינה, לא פיצוי. כל עסק שנסגר הוא פגיעה בצמיחה".

ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו מכירים את התירוצים האלה וכל מה שמסביב, ונלחמנו לא פעם להביא מתווים. אני פעם אחת אומר לאוצר, כל מי שיושבים פה לא פוצו, לפני חצי שנה אמרתי בואו נעשה 50% ירידה, נסגרים כל שנה 40 אלף, השנה 67 אלף, זה 27 אלף שלא היו אמורים להיסגר. בואו נפצה אותם, אתם לא יודעים מי אלה, אז איך החלטתם שהם היו אמורים להיסגר?! תגדרו, תקבעו ענישה על מי שמרמה, ומה שאתם רוצים. אבל לא יכול להיות שהם לא יקבלו פיצוי. האוצר צריך להבין שאין לו כניסה לוועדה בלי מתווה, נתווכח על הפרטים, רוצים לסגור 50% אני מחתים את חברי הכנסת".

ח"כ אימאן חאטיב יאסין: "עסקים במדינה קורסים, המתווה לא יהיה רק לטובת העסקים ובעליהם, זה לטובת העובדים והלקוחות והכלכלה כולה. אם נסגור את העסקים, המדינה תצטרך לתת את זה מהדלת השנייה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש תשובה עוד שבוע ימים, אני מבקש לדעת אם יהיה מתווה, מהו המתווה. גם תשובה שלילית היא תשובה, נחליט מה נעשה עם התקציב כתוצאה מזה".