פורסם הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2018 • עלייה של למעלה מ-47% במספר התלונות שהוגשו לנציבות, כ-22% מהתלונות נמצאו מוצדקות
חיים שיף 24.03.2019
מעמד מסירת הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. מימין לשמאל, היועמ"ש מנדלבליט ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן | צילום: דוברות משרד המשפטים נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), בראשות כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, הגישה היום לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, את הדו"ח השנתי לשנת 2018.
מהדו"ח עולים נתונים מעניינים לגבי גידולים משמעותיים במספר הפניות לנציבות, במספר התלונות שנמצאו מוצדקות וכן במספר ההמלצות האופרטיביות שניתנו בשנה החולפת על ידי הנציב.
כך, למשל, במהלך שנת 2018 הוגשו לנציבות 511 פניות, לעומת 356 פניות שהוגשו בשנת 2017. מדובר בעלייה של למעלה מ-43% במספר הפניות.
מתוך פניות אלו, 367 פניות הוגדרו כתלונות – שיעור המהווה עלייה של למעלה מ-47% ממספר התלונות שהוגשו במהלך השנה הקודמת. יתר הפניות נשלחו לנציבות לידיעה בלבד (23%) ולבקשות בירור בנוגע לסמכויותיה (5%).
עוד עולה מן הדו"ח כי בכ-90% מהתלונות, הסתיים הטיפול במהלך שנת 2018, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין, כאשר הזמן הממוצע לבירור תלונה עמד על כ-35.5 ימים בלבד.
79 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2018 נמצאו מוצדקות (כ-22%) – שיעור המהווה גידול של כ-93% מסך התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2017.
26 תלונות לוו בהמלצה אופרטיבית בצידן – פי 2 משנה קודמת (לשם השוואה, בשנת 2016 נמצאו מוצדקות 16 תלונות, שהיוו כ-8% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כשהחלטה אחת מתוכן לוותה בהמלצה אופרטיבית בצידה; בשנת 2017 נמצאו מוצדקות 41 תלונות, שהיוו כ-14% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה, כש-13 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית).
מתוך 79 התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2018: 62 התייחסו לפרקליטות, 9 תלונות התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועמ"ש, 9 תלונות התייחסו למשטרה (התביעה המשטרתית ויחידת ההסדר המותנה) ותלונה אחת התייחסה ליועץ המשפטי לממשלה.
במסגרת התלונות שהוגשו בשנה החולפת, טיפלה הנציבות במגוון כשלים נקודתיים ומערכתיים, בתחומי משפט שונים, ובכלל זה – שמירה על זכויות חשודים ונאשמים; שמירה על ניקיון כפיים וטוהר המידות של מייצגי המדינה בערכאות; ייעול עבודת הגופים המבוקרים והגברת השקיפות בפעילותם מול האזרח; הקפדה על מתן מענה מנומק לאזרח תוך זמן סביר; ייעול ממשקי עבודה בין הגופים המבוקרים לצורך טיפול יעיל בפניות הציבור; צמצום הליכים ומכשולים בירוקרטיים שהיוו חסם בפני האזרח בענייניו מול מייצגי המדינה, וכיו"ב.
אחד הנתונים המעניינים ביותר בדו"ח הוא שהשנה, לראשונה, נדרש הנציב לתת המלצות לנקיטת צעדים מנהליים שונים כנגד מייצגי מדינה אשר בהתנהלותם נפלו פגמים חמורים, כמו גם להמליץ על פתיחה בחקירה מקום בו נוכח כי הדבר נדרש.
לא פחות חשוב מכך, מן הדוח עולה כי חלק נכבד מהמלצות הנציב מהשנים 2017-2018 יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים (לרבות המלצות דו"ח המכון הפתולוגי).
