הקופה מתרוקנת? נחשף: זה הכסף שנשאר לפיצויים מהמדינה

זירת נפילת הטיל האיראני בבני ברק. צילום: אריק מרמור/פלאש 90

ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה היום דיון קריטי בנושא מימוש תביעות קרן מס רכוש בעקבות המלחמה, בו נחשפו נתוני העתק של נזקי המערכה.

על פי נתוני רשות המיסים, עד כה הוגשו כ-824 אלף תביעות בגין נזק עקיף ושולמו פיצויים בהיקף מצטבר של 22.5 מיליארד ש"ח. למרות הטיפול המהיר בכ-96% מהתביעות, מצב הקרן מעורר דאגה: בקרן נותרה יתרה של כ-10 מיליארד ש"ח, בעוד שגובה התביעות הפתוחות עומד על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח. אמיר דהן, מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים, הבהיר את תמונת המצב הפיננסית: "הקרן יציבה אבל אם יש אירוע נוסף, יהיה צורך להביא כסף ממקור חדש, כי אז לא יהיה מספיק כסף בקרן".

הדיון הציף קשיים משמעותיים במגזרים ספציפיים, בדגש על התיירות הנכנסת ויישובי הצפון. נועה יפרח, בעלת מפעל ממעלות תרשיחא, שיתפה בכאב: "המיקום הגאוגרפי שלנו הוא במעלות תרשיחא, פחות מ-7 קילומטר מהגבול, פתחנו בשנת 2009, התחלנו בחנייה של אמא שלי ועם השנים בעבודה קשה גדלנו והתפתחנו למה שאנחנו היום, לפני 6 שנים עברנו את הקורונה, עד היום אנחנו סוחבים את ההלוואות של הקורונה וב-7 לאוקטובר ספגנו מכה קשה יותר".

לדבריה, "בחודשים הראשונים לא היה שום מענה, ולקחנו עוד הלוואות, גם בנקאיות וגם חוץ בנקאיות, לא היה למי לפנות ונאלצנו לקחת עו"ד ולתבוע את מס רכוש, מאז יולי 25 אז תבענו אין שום מענה. אנחנו מנסים להחזיק את העסק ולעמוד בהתחייבויות, המצב קשה, גם מבחינת כוח אדם, הרבה מפונים לא רוצים לחזור, אין מספיק כוח אדם. לפני המלחמה היינו עם 30 עובדים, היום אנחנו עם 8. השיקום של הצפון מבחינה כלכלית צריך להיות הרבה יותר רחב, אנחנו נותנים פרנסה להרבה מאוד עסקים, הייתי שמחה לראות את הצפון פורח מחדש, אנחנו צריכים עזרה". יו"ר הוועדה מילביצקי השיב לה: "אני רוצה להבין מהמקרה שלך את האירוע של הצפון כולו, כי האירוע בצפון הוא אירוע מתמשך והוא לא יסתיים ברגע שניתן מענה מסוים כעת".

מגזר התיירות הנכנסת הציג נתונים מדאיגים על "כשל שוק" שנוצר בשל פרשנות משפטית של רשות המיסים לגבי מבצע "עם כלביא". יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת, תקף את המדיניות: "לעניין עם כלביא הנהלת הקרן החליטה להשוות בעניין שלנו לשנת 24 ולא 23, קראתי את כל דיוני הוועדה, שמעתי מה אמרתם, הייתה התעקשות פה להשוואה לשנת 23. החליטו ברשות המיסים שההגדרה קשורה לנזק עקיף, קרי צריך להראות נזק נסיבתי, אם מצבך לא בגלל ה-14 הימים המדוברים אתה לא זכאי ומשווים אותך ל-24 ולא 23, כך מרבית ענף התיירות הנכנסת יצא מההסדר בפועל, כמעט כולו. הוועדה צריכה לומר את עמדתה המפורשת למה התכוון המחוקק".

פתאל הוסיף: "היינו 2,700 עובדים לפני המשבר, עודדו אותנו להמשיך לשלם לאלף עובדים וכך עשינו ב-24, החלטת הממשלה הניחה שהמשבר יסתיים עד תום 25, זה לא קרה, נכנסו לשנה החדשה ללא כל תמיכה. הנזק למדינה הוא קריטי בפריפריה, נצרת, עכו טבריה, לא חסרים אזורים שתלויים בחזרת התיירות. אנחנו נשארנו כיום על סביב 700 עובדים, אנחנו במינוס 70% מתחילת המשבר, אני לא מכיר עוד תחום במצב הזה אז בכל הנושא הזה של הפרשנות, הוועדה צריכה להוציא קריאה, האוצר סירב לפניות של שר התיירות, וסירב לתת תמיכה, נודה אם תסייע לנו הוועדה".

הוא סיכם את התחושות הקשות באמירה: "יש היגיון בדברים של אמיר, אבל יש כשל, התחילו לתת פיצוי לעסקים ב-25% הפסד, אנחנו עם 75% ואין לנו שום מסגרת. הממשלה אומרת לנו אתם עסק חיוני, מצפים מאתנו לשמר 1,000 עובדים, וענף שלם נעלם ברגע אחד מהמערכת, הדבר הזה לא סביר. כולם מסכימים שיש כשל ואף אחד לא נותן מענה".

מנגד, אמיר דהן מרשות המיסים הגן על החלטות הקרן והסביר את המורכבות בפיצוי ענף התיירות: "הפיצוי בעם כלביא הוא עבור נזק בעם כלביא. התיירות הנכנסת נפגעו מאוד בכל המלחמה, אבל אם יש עסק שכל 24 המחזור שלו 0, כל 25 המחזור הוא 0, יש קשר סיבתי לחרבות ברזל אבל לא לעם כלביא, לכן אין השוואה ל-23, הבסיס שלו הוא 0, הוא לא ציפה שיהיו לו הכנסות בתקופת עם כלביא.

הנוסחה היא מה ציפתה לקבל בעם כלביא ללא עם כלביא, ואם לא ציפתה לקבל כי לא היו אמורים להיכנס תיירים לארץ, אז אתה לא אמור לקבל. הנוסחה היא לפיצוי בגין עם כלביא ולא כאירוע אחר. אני מבין את הטענות שיש כשל בתיירות, אם יש כאן כשל הוא כבר ב-23 שהחליטה הממשלה שהם לא יקבלו". דהן התייחס גם לעיכובים בתיק אתר החרמון: "התביעה הסופית של האתר הגיעה לפני 40 יום, ממרץ 25 ניתן היה לחזור לכל הישובים, לקח להם לכמת את הנזקים 9 חודשים, הם קיבלו מקדמה בכל פעם שביקשו, אי אפשר לצפות שנסיים תיק של עשרות מיליונים ב-40 יום, אחרת המדינה תשלם עשרות מיליארדים מיותרים שלא מגיעים לאף אחד".

נושא נוסף שעלה הוא הקושי במסלול האדום ובמנגנון העררים. דהן ציין כי "ועדת ערר הוא הליך בלתי תלוי שמוקם ע"י משרד המשפטים, עם יו"ר עם סמכות של בית משפט שלום, אנחנו המשיבים בעניין הזה, משרד המשפטים ממנה את הוועדות. אנחנו מסכימים שנוצר מצב אבסורדי, עסק שהגיש הוצאות מזכות באוקטובר 23, הוא הלך לוועדת ערר, באוקטובר 24 זה היה הליך אחר וזה היה בתקנות, אז זה הולך לוועדה אחרת, יוצר מצב שהאזרח צריך לשלם פעמיים שכר טרחה, אי אפשר לאחד את שני התיקים כי אלה ועדות שונות, וגם יכולות להיות החלטות סותרות. יש עם זה בעיות בלי ספק, ואת זה ביקר מאוד מבקר המדינה".

רועי כהן מלה"ב הוסיף כי "הצוות של מס רכוש עושה עבודה לילות כימים, עם זאת דו"ח מבקר המדינה הצביע על סוגיה לא פשוטה בנושא הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים, יש עדיין פניות פתוחות מצוק איתן. יש 8 חודשים לטיפול אבל הליכי ערער יכולים לקחת שנים, יש לתקן את זה שערער יכול להימשך גם אין סוף, אין תקופה סופית".

בסיום הדיון, הועלתה ביקורת על עסקים שטרם הסדירו את חובותיהם מול הקרן. דהן חשף: "יש לנו עוד 5,000 עסקים שקיבלו מקדמות אבל לא הגישו תביעה והם חייבים להגיש, אחרת יהיו חייבים להחזיר את הכסף, אנחנו שולחים סמסים ומיידעים אותם". הוא אף ציין כי "הרשות גילתה שעסקים רבים בצפון שקיבלו כסף בגין שכר להחזקת עובדים, פיטרו את אותם עובדים או הוציאו אותם לחל"ת, וכי הם ידרשו להחזיר את הכסף בגין כך, הדבר פגע גם בעובדים".

ח"כ ולדימיר בליאק סיכם: "כשאני מסתכל על תפקוד הממשלה, אחד הגופים הבודדים שתפקדו היטב במהלך המלחמה זה קרן מס רכוש. הגשנו את הבקשה לדיון בעקבות מספר לא מבוטל של פניות מבעלי עסקים, מאז רוב העסקים קיבלו מענה, אבל אני בטוח שיש לא מעט סוגיות פתוחות והייתי שמח לקבל תמונת מצב היכן אנחנו עומדים, בכל התקופה בדגש על 2025, יש אזורים בהם מימוש נמוך לעומת אזורים אחרים, מדוע וכיצד ניתן לטפל בכך". ח"כ בליאק הדגיש בסוף כי "סימנתי לעצמי את הנושא של ועדות ערער, אנחנו צריכים לנסות לטפל בנושא הזה, בסוף זה לא נשמע לי הגיוני. בנושא של תיירות, יש פה כשל שצריך לפתור, לגבי המסלולים מה שאמר אמיר זה משהו שצריכים לקחת בחשבון לקראת העתיד".