השקל התחזק ב-3.5% מול הדולר והאירו ברבעון הרביעי של 2025, על רקע מכירות עתק של המוסדיים | נפח המסחר היומי זינק ב-21.5% לרמה של 14.9 מיליארד דולר | תושבי החוץ עברו לרכישות נטו, בעוד התנודתיות בשוק רשמה ירידה משמעותית
שי קליין 03.02.2026
דולר - שקל | צילום: grafnata, שאטרסטוק בנק ישראל מפרסם היום (3 בפברואר, 2026) נתונים מעודדים על חוסנו של המטבע המקומי ועל הפעילות הערה בשוק המט"ח ברבעון האחרון של השנה החולפת. על פי הדיווח, הכותרת המרכזית של התקופה היא "התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל על רקע מגמה מעורבת של הדולר בעולם".
המגמה בשטח הייתה עוצמתית וחד-משמעית, כאשר "במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2025, השקל התחזק מול הדולר והאירו בכ-3.5%". התחזקות זו לא הוגבלה רק למטבעות המובילים, שכן "השקל התחזק בשיעור דומה מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי".
בזירת הפעילות המגזרית, נרשמה תמונה הטרוגנית המלמדת על הכוחות הפועלים בשוק. הגורם המרכזי שדחף להתחזקות המטבע היה הסקטור המוסדי: "הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – המשיכו למכור מט"ח נטו בהיקף של כ־13.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון, לעומת כ־10.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי".
מנגד, "המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו, אך בהיקף מתון יותר, כ־5.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי לעומת כ־7.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי". שינוי כיוון מעניין נרשם אצל המשקיעים הזרים, כאשר "תושבי חוץ עברו לרכישות מט"ח נטו בהיקף של כ־1.7 מיליארד דולר, לאחר שמכרו כ־3.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי".
בכל הנוגע ליציבות השוק והסיכונים הגלומים בו, בבנק ישראל מצביעים על "תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית תקן בפועל במקביל לירידה בסטיית תקן הגלומה". על פי הנתונים המדויקים, "סטיית התקן בפועל של שער החליפין שקל/דולר – המציינת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרבעון ב-1.3 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 8.1%".
מגמה דומה אפיינה גם את הציפיות העתידיות, שכן "סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר 'מעבר לדלפק' – המציינת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה ב-0.5 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 8.8%".
שיא נוסף נרשם בהיקפי הפעילות הפיננסית בבורסה המקומית ובמערכת הבנקאית. "נפח המסחר היומי הממוצע רשם עליה של 21.5% במהלך הרבעון, לרמה של 14.9 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף". המעורבות הגלובלית בשוק השקל ממשיכה להיות משמעותית ביותר, כאשר "חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ-3.5 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון השלישי על 41.5%".
ניתוח מעמיק יותר של עסקאות המזומן חושף כי "חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברבעון הרביעי על כ-85%, כאשר המסחר בין זרים מהווה כ-77% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של כ-17.9 מיליארדי דולרים".
