התעשיה בישראל עדיין לא מוכנה למהפכה הטכנולוגית

מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה: התעשייה המסורתית בישראל עדיין אינה ערוכה להטמעת טכנולוגיות חדשניות • למרות השקעות של עשרות ומאות מיליוני שקלים בקידום החדשנות בתעשייה המסורתית יש לתת עוד כסף, זמן, הסברה והדרכה • חלק מהשקעות הרשות מופנה לטובת העסקת חרדים

איצקוביץ בכנס | צילום: ניב קנטור

"התעשיה ה'רגילה', המסורתית, אינה בנויה וערוכה להכניס טכנולוגיות חכמות למפעליה – והיא גם מפחדת לעשות זאת. הקפיצה הזו, מהעולם הישן לחדש – היא מאד בעייתית". את המילים הללו אמר ד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה – כאן ועכשיו!

איצקוביץ היה דובר המפתח במהלך הכנס שהתקיים בהפקת קבוצת 'אנשים ומחשבים' ובשיתוף התאחדות התעשיינים. הכנס נערך בשבוע שעבר בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל AlterNet, יו"ר ועדת התכנים של הכנס.

התפקיד הראשי של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הוא, "עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". אומר ד"ר איצקוביץ שעומד בראש הראשות וחולש על תקציב שנתי של מיליארד שקלים, מתוכם, 700 מיליון שקלים במזומן.

הרשות מתמקדת בין היתר באוכלוסיות שאינן חלק טבעי משוק העבודה. "יש לנו", אמר ד"ר איצקוביץ, "מסלול מיוחד, הפועל זה שלוש שנים, לטובת אוכלוסיות שאינן בשוק העבודה – גברים ערבים, נשים חרדיות, אנשים עם מוגבלויות. אנו פועלים לשיפור יכולת התחרותיות של המגזר העסקי. יש לנו מסלולים העוסקים בפיתוח שיטות ייצור מתקדמות בתעשייה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובייעוץ לחקיקה והתוויית מדיניות לתחום".

לדברי ד"ר איצקוביץ, "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. כאשר נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: שהמפעל יהיה באזור פיתוח א', כלומר בגבולות הגזרה שמדרום לקריית מלאכי או מצפון לחיפה; עליו לייצר מוצר; ועל רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".

Inner

 

"אנו מנסים למצוא פתרונות לתהליכים שבכלכלה הישראלית", ציין ד"ר איצקוביץ בהמשך דבריו, "אחד מהם הוא תחום מדעי החיים. המו"פ – המחקר והפיתוח בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמו"פ לייצור – רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי.

"הקפיצה לתעשייה חכמה מאד בעייתית", הסביר ד"ר איצקוביץ, "כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים – יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון ש"ח לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".

עוד ציין איצקוביץ כי "אנו מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות. בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם השקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו"ל ושם ללמוד על המכונה. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".

בסיכום דבריו הוא הפתיע את הנוכחים ואמר כי "התעשייה המסורתית לא ערוכה לשינוי. נדרש זמן להטמעה, ואין מספיק גורמי מקצוע להנעת התהליך. חסרים סוכני שינוי מקצועיים – חברות הייעוץ לא מכסות על הפער. הקפיצה הטכנולוגית הנדרשת בישראל למעבר לתעשייה חכמה, כרוכה בהשקעות רבות וארוכות טווח. יש לייצר תהליכי ביניים על מנת לקבל נגישות לטכנולוגיות בדרך למעבר לתעשייה 4.0. התוכנית חייבת לקבל תקצוב למשך עשור שנים לפחות. הסברה והדרכה צריכות להיות חלק בלתי נפרד, לאורך כל חיי התוכנית, וכמובן, יש לייצר את האמון בתהליכים".

נדגיש כי המגזר החרדי יודע להשתלב במפעלי תעשייה ולהרוויח יפה. ניתן לראות זאת לדוגמא באזור התעשייה באשקלון בו חרדים רבים השתלבו בתהליכי הייצור במפעלי אלומיניום, דלתות, ועוד. המעבר של התעשייה מעבודת כפיים מלוכלכת וקשה לתעשייה ממוכנת וייצור באמצעות שיטות מתקדמות תוכל להכניס גל נוסף של חרדים לאזורי התעשייה ברחבי הארץ.

מרכזי קידום עבודות באזורים החרדיים מציעים כבר היום קורסים לעבודה ממוכנת בתחומים שונים ומוטב שברשות ההשקעות במשרד הכלכלה ירחיבו עוד יותר את שיתופי הפעולה עם מרכזים אלה.

כתיבת תגובה