"ויני חזר, ויני חזר": עלייתם ונפילתם של עסקים ואנשים

האנשים והעסקים שנכשלו והצליחו | עיבוד תמונות: ביזנעס

הדרשנים נוהגים לספר בימים אלה של ערב יום הכיפורים, על ילד שהוריו רכשו עבורו בגדים חדשים לחגים. שיחק הילד עם כל חבריו מחוץ לבית הכנסת והופס, אויה, הילד עם כל בגדיו החדשים החליק לתוך שלולית בוץ ורפש, התלכלך כולו מכף רגל ועד ראש, ועתה הוא בוש ונכלם לעמוד כך בפני אביו. הוא מפחד מגערותיו של אבא, אולי אף יקבל עונש על כך.

בראש מושפל נעמד הילד בפני אביו, ממלמל סליחה בקול רפה. מתחרט הוא מעומק ליבו על מעשה השטות שהביא אותו להתלכלך כך. הילד אף מקבל על עצמו מכאן ואילך להתנהג כראוי ולשמוע בקול הוריו ומוריו. והאבא, ברחמיו על בנו, מביא לו בגדים חדשים ונקיים, מנקה ורוחץ אותו ולבסוף אף מחבק אותו אל ליבו: 'קיבלתי את סליחתך'.

כך בדיוק מאפשר לנו 'אבינו מלכנו' להתנקות מדי שנה ביום הכיפורים מכל העבירות שעברנו, ולהתחיל שנה חדשה נקיים וזכים. הפסוק 'לך אכול בשמחה לחמך', מבטא התחלה חדשה לאחר הנפילה – הקימה – והיציאה לדרך חדשה.

אנשי עסקים נתקלים פעמים רבות בנפילות אישיות או עסקיות, של עצמם או של אחרים. הקושי לקום, להתחיל מחדש, הוא עצום לעיתים. האופק נראה כולו שחור ומאיים. ערב שבת 'שובה' ויום כיפור, זה הזמן להביט בתהליך שאנו עוברים בעיצומו של יום ולומר: כן. אנחנו יכולים לקום מהנפילה. התפלשות ברפש הנפילה, מעולם לא הועילה לאף אדם. אנחנו יכולים להתעודד, לצבוע את האופק בגוונים מעודדים ולצעוד לעברו מתוך תחושת בטחון שזהו המעשה הנכון ביותר.

ברוח הימים, צירפנו לכם כאן מספר סיפורי הצלחה והשראה. אלו חברות ואנשים שגירדו את תחתית החבית והצליחו לקום מתוך ההפיכה ולצאת לאור גדול. קחו את הרעיון הן לצד הרוחני והן לצד הגשמי; קבלו את ההחלטות הנכונות ועשו את המעשים הנכונים. ואגב, אם אתם לא מצליחים לבד, לא קרה כלום. חכמים כבר אמרו: 'אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים'. לפעמים צריך הדרכה ומורה דרך, הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי. אל תהססו לבקש עזרה וייעוץ בדרך החוצה מההסתבכות. שאלת חכם היא חצי תשובה ויכולה לקדם אתכם כמה צעדים גדולים בדרך להצלחה.

חשבתם שנכשלתם, חשבו שוב

קחו למשל את חברת IBM  העולמית. החברה שהוקמה בשנת 1896 קבלה את שמה המוכר IBM בשנת 1924. באותן שנים, ייצרה החברה מכונות לניקוב כרטיסים למפקד האוכלוסין האמריקאי. אם נקפוץ קצת קדימה, בדילוגים. בשנת 1944 ייצרה IBM את 'הרווארד סימן 1', עבור אוניברסיטת הרווארד – שהיה למחשב הראשון בעולם, בשנות ה-50 צמחה IBM בעולם המחשבים המתפתח, במהירות, והעסיקה קרוב ל-35 אלף עובדים. בשנת 1964 החלה להימכר באופן מסחרי אחת מסדרות המחשבים המוצלחות והנמכרות ביותר, IBM System/360. מדובר בסדרה ששווקה ברצף עד 1978 והייתה למעשה אב טיפוס של המחשב המרכזי המודרני. בשנות ה-80 ייצרה החברה את המחשב האישי מדגם IBM PC, ומהפכת המחשבים האישיים יצאה לדרך ולמעשה שינתה את פני המחשוב בעולם.

המכה הגיעה בתחילת שנות ה-90. החברה שהייתה שווה קרוב ל-120 מיליארד דולר החלה להפסיד כסף. בשנת 1993 הפסידה IBM  8 מיליארד דולר, הייתה זו השנה השלישית ברציפות של הפסדים במיליארדים שהביאו לפיטורי 80,000 עובדים. כיום, במבט לאחור, טוענים בחברה שמרוב גאווה ויוהרה, הם החמיצו את התפתחות המחשב האישי בעולם, איבדו את מעמדם בשוק ולטענת מומחים רבים היו על סף מוות עסקי.

בשנת 1993 הכניסה החברה – לראשונה מזה 80 שנה – מנכ"ל מבחוץ בשם לואיס גרסטנר שזעזע אותה מלמעלה למטה, הכניס נורמות חדשות ופתח שווקים חדשים. שווי החברה כיום עומד על 107 מיליארד דולר. הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020, הסתכמו בכ-18 מיליארד דולר, המהווים אמנם ירידה של כ-7.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך החברה הכתה את האנליסטים שצפו כי החברה תכניס רק כ-17.7 מיליארד דולר באותו הרבעון.

תנו חיוך, הכל לטובה

חברת קודאק עברה תהליך דומה. החברה שנוסדה על ידי ג'ורג' איסטמן ב-1889 החלה למכור מצלמות במחיר השווה לכל נפש. את עיקר רווחיה עשתה החברה ממכירה של ציוד מתכלה: סרטי צילום, כימיקלים ונייר צילום. בשיא צמיחתה שלטה קודאק על נתח שוק אסטרונומי של יותר מ-70% משוק הצילום והפיתוח והשאירה אבק למתחרותיה.

גם מנהלי קודאק חטאו בראייה למרחוק. הם היו שבויים כל כך בעולם הצילום הכימי, שהם זלזלו בעולם הצילום הדיגיטלי וסברו כי רק עניין של זמן עד שהמצלמות הדיגיטליות תעלמנה מן העולם וכי אין סיכוי שהחדות של המצלמה הדיגיטלית תעקוף את זו של סרטי הצילום. ב'דה מרקר' צוטט ג'ורג' פישר אחד ממנהליה של קודאק שאמר: "צילום דיגיטלי נחשב כאויב מטורף ורע, שיביא למותם של סרטי הצילום הכימיים ושל עסקי נייר". אולם ההתקדמות הטכנולוגית בתחילת שנות ה-2000 הואצה והחל משנת 2007 ראתה החברה רק הפסדים ומנייתה צללה ב-90%. בינואר 2012 הגישה קודאק בקשה לפשיטת רגל.

כיום, מקרה 'עלייתה ונפילתה' של קודאק נלמדת בפקולטות למינהל עסקים באוניברסיטאות הטובות בעולם. שווי החברה כיום עומד על 790 מיליון דולר, ואם נרצה ללמוד משהו על התקדמות ופריצה לתחומים חדשים נביא את הסיפור הבא: בתאריך 16.9.20 זינקה מניית קודאק בכ-2000% (!). היה זה לאחר אשרור הכרזה של הממשל האמריקני על מענק בגובה 765 מיליון דולר, שיאפשר לקודאק להשיק את 'קודאק פרמצבטיקה', זרוע חדשה של החברה שתייצר רכיבים תרופתיים קריטיים. אולי זה המקום לרענן את הקלישאה המוכרת ל-'כך הופכים תמונת שחור-לבן לצבעונית'.

למצוא מקום טוב יותר

אמרה של וינסטון צ'רצ'יל מגדירה יפה מאוד את היזמים שלא מתייאשים. "הצלחה, היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות". יזם טוב צריך לדעת שלא כל זריקה לסל פוגעת בול ולפעמים צריך לזרוק שוב ושוב עד לקליעה המבטיחה. "החטאתי יותר מ-9,000 זריקות בקריירה שלי. נכשלתי שוב ושוב בחיי. זו הסיבה שהצלחתי". אמר פעם הכדורסלן האגדי, מייקל ג'ורדן.

בימים אלה לפני 11 שנה אמר היזם שי אגסי במסיבת עיתונאים שנערכה בתערוכת הרכב בפרנקפורט: "50% מהמכוניות שיימכרו בישראל ב-2020 יהיו חשמליות". שי אגסי היה זה שהקים בישראל את חברת 'בטר פלייס' ("מקום טוב יותר") והביא ארצה כ-990 רכבים חשמליים נטענים מסוג רנו פלואנס ZE בין השנים 2013־2011. אגסי בחזונו הרחב אף בנה והקים 40 תחנות להחלפת סוללות, בצמתים ובתחנות דלק מרכזיות בכל רחבי הארץ.

על השאלה למה קרסה בטר פלייס (בשנת 2013), יש הרבה תשובות, אולם העיקרית שבהן היא שהחברה הקדימה את זמנה. הרעיון של הרכב החשמלי היה מוקדם מדי לעיכול, בדיוק כמו חברת טסלה שמוכרת כיום בעולם אלפי רכבים כמעט אוטונומיים לגמרי. כיום נמסרים בישראל אלפי רכבים היברידיים המשלבים חשמל ובנזין. בכל רחבי הארץ נפרסות כיום עמדות טעינה לרכבים חשמליים ונחתמים הסכמים להרחבת הפריסה עוד ועוד.

אז נכון, 50% מהרכבים המיובאים לישראל אינם נטענים מלא מלא, אולם העולם צועד בכיוון. הרכבים חשמליים כיום אינם צריכים כלל את תחנות ההחלפה של הסוללות, מכיוון שעם השנים התחום התקדם וניתן לנסוע כמה מאות קילומטרים בטעינה אחת, והיד עוד נטויה.

במחצית הראשונה של 2020 עלו על כבישי ישראל 834 רכבים חשמליים. מדובר בעלייה מרשימה לעומת 2019 – אז נמסרו בישראל 607 רכבים חשמליים בכל השנה. עיון בדו"ח איגוד יבואני הרכב מעלה, כי נתח השוק של הרכבים החשמליים הגיע ל-0.7% בשנת 2020, לעומת 0.2% בלבד בשנה שעברה. במקביל נחתמים הסכמים על ייבוא אוטובוסים חשמליים והרכבת השלימה את חישמול הקו לירושלים במקביל לעבודות חישמול נרחבות בכל הארץ. נראה כי אם אגסי ואנשיו היו ממתינים בשקט ובלי גוזמות ויהירות עוד כמה שנים, הם היו מובילים כיום את השוק.

מוכר החטיפים המחשמל

שי אגסי לא היה היחיד בעולם הרכב שהצליח לעשות את הבלתי ייאמן. הנרי פורד – האנטישמי ואבי המכונית הסדרתית – נכשל לפחות חמש פעמים בעסקיו, ואבות טיפוס שלא הצליחו הרסו את שמו הטוב בתעשיית הרכב. וזה לא הכול, פורד כנער לא הצטיין בלימודיו, עזב בגיל 16 את בית הוריו והחל לעבוד בדטרויט כשוליית מכונאי. את הסוף כולם מכירים, הנרי פורד הקים את חברת 'פורד', למד מהטעויות שלו, המציא את פס הייצור בתעשיית המכוניות, הביא למהפכה של ממש וקבע את הסיסמה: "רכב לכל פועל". בכך הפך פורד את הרכב למוצר צריכה בסיסי.

ואם קפצנו רגע אל ההיסטוריה, אולי זה הזמן להביא את סיפורו הפחות מוכר של תומאס אדיסון מי שחתום על האמרה: "לא כשלתי 1,000 פעמים בהמצאת הנורה. הנורה היא המצאה בת 1,000 שלבים". תומאס אלווה אדיסון שנולד במילאן שבאוהיו בתחילת 1847 וגדל במישיגן, היה חירש באופן חלקי בילדותו, למד בבית ספר רק מעט ואמו ניסתה להשלים לו את לימודיו בחינוך ביתי.

ההיסטוריה מספרת כי אדיסון עבד כמוכר חטיפים וממתקים ברכבות, ובהמשך אף מכר ירקות ברחובות. כעבור אלפי כישלונות, נחשב אדיסון לממציא הגדול והמפורסם בעולם ואף רשם מספר שיא של 1,093 פטנטים ברחבי העולם. רוצים השראה עמוקה יותר? בדרך לנורה המוצלחת עבדו אדיסון וצוותו כ-4 שנים של ניסיונות ויותר מ-2000 ניסיונות בחומרים שונים.

אגב, גם אלברט איינשטיין אבי תורת היחסות, לא דיבר כלל עד גיל 4 ולא ידע קרוא וכתוב עד גיל 7-8. הוריו אף היו משוכנעים שהוא סובל מפיגור. גם במקרה של אינשטיין כולם יודעים כמה רחוק הגיע האיש.

בדם, ביזע ובדמעות

ואם באנשים פרטיים עסקינן, העולם המערבי אוהב להביא את סיפורם של ג'רי סיינפלד ושל ג'יי קיי רולינג. הראשון הוא קומיקאי אמריקאי מצליח מאוד – אולי מהטובים בעולם. בפעם הראשונה שעלה על הבמה הוא קפא מהלם וקיבל שריקות בוז. במקום לשבת ולבכות הוא החליט למחרת לעלות שוב לבמה. כל השאר היסטוריה. רולינג לעומתו, לא עלתה על במה, אלא הייתה אם חד הורית שחייה מקצבת סעד. כיום רולינג, שזהו שמה הספרותי, היא אחת הנשים העשירות בבריטניה אחרי שסדרת ספרי הפנטזיה שלה – הארי פוטר – תורגמה ל-65 שפות, נמכרה בעולם במאות מיליוני עותקים ואף הפכה לאחת מסדרות הסרטים המצליחות ביותר מבחינת הכנסות ממכירת כרטיסים.

הפוליטיקה גם היא מלאה באנשים שנפלו וגירדו את התחתית עד לעלייתם שוב – לנצח – על דפי ההיסטוריה. וינסטון צ'רצ'יל הוא בהחלט אחד מהם, אפילו בולט מאוד. צ'רצ'יל או בשמו המלא סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל שנולד בשנת 1874, הלך ונפל מגדולתו בין השנים 1926-1939. בחלקן אף ישב בבית וכתב את ספרי הביוגרפיה של אבות אבותיו.

רק כשפרצה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 והכל ראו כי צ'רצ'יל צדק לאחר שזעק כל השנים על התעצמותה של גרמניה הנאצית, מונה לשר הימייה – הממונה על צי המלחמה, תפקיד בו נשא בזמן מלחמת העולם הראשונה. האגדה מספרת כי לאחר שמונה, עבר שדר בין הספינות הבריטיות שפטרלו בים, "ויני חזר, ויני חזר" (" Winnie is back,Winnie is back"). שלוש המילים גרמו להתלהבות רבה ולרוח קרב בין צוותי הספינות.

שנה לאחר מכן, ראש הממשלה הבריטי צ'מברליין התפטר וצ'רצ'יל נקרא למלא את מקומו ולעמוד בראשות הממשלה. לאחר שהרכיב ממשלת אחדות לאומית שכללה את מנהיגי מפלגת הלייבור אמר בנאומו את המשפט  הידוע 'דם, עמל, דמעות ויזע'.

מבור תחתית לתור הזהב

בפוליטיקה הישראלית אפשר ללמוד הרבה מאחד ש'יש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו לגנאי', אולם גם מתנגדיו הגדולים שלו לא יכולים להתעלם מנפילתו ועלייתו של האיש העונה לשם בנימין נתניהו. נתניהו שנולד ב-1949 כיהן כשגריר ישראל באו"ם בין השנים 1984–1988 ולאחר מכן נכנס לפוליטיקה, הצטרף למפלגת 'הליכוד' ואף הגיע למקום החמישי במפלגה, בבחירות המקדימות.

לאחר רצח רבין בשנת 1996 וכאשר היה נראה כי אין לימין בישראל תקומה, ניצח נתניהו את שמעון פרס בהפרש זעום של כ-30 אלף קולות והפך לראש הממשלה. בכך התחיל תור הזהב הראשון שלו. שלוש שנים כיהן נתניהו כראש ממשלה עד שממשלתו נפלה לאחר ויתורים על שטחים בחברון לטובת הפלסטינאים ובבחירות הבאות ניצח אותו אהוד ברק, שלאחריהן פרש נתניהו מהפוליטיקה.

בסוף שנת 2002, הצטרף נתניהו לממשלת שרון כשר החוץ ובממשלה הבאה שהוקמה ב-2003 כיהן כשר אוצר (גזרות תשס"ג). הנפילה הבאה שלו הייתה בבחירות בשנת 2006 אז נחלה מפלגת הליכוד בראשות נתניהו מפלה קשה, בכך שהצליחה להכניס לכנסת רק 12 מנדטים. נתניהו יצא למדבר האופוזיציה אך לא אמר נואש.

בבחירות הבאות ב-2009 הגדיל את כוחו ל-27 מנדטים, הרכיב ממשלה ומאז ועד היום הוא מכהן כראש ממשלה באחת התקופות הטובות ביותר בישראל מבחינה כלכלית וביטחונית (התעצמות שקיבלה דחיפה עצומה לאחר מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014). למשבר הקורונה הנוכחי נכנסה ישראל במצב טוב מאוד יחסית למדינות רבות בעולם. נתניהו אף יירשם בהיסטוריה כמי שהביא לשלום עם מדינות ערביות מתונות כדוגמת איחוד האמירויות ובחריין.

בפוליטיקה הישראלית אפשר להצביע גם על אריה דרעי שכונה המנכ"ל של המדינה, כאשר כיהן כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים בגיל צעיר מאוד (29) בסוף שנות ה-80. נפילתו המהדהדת התרחשה כשהואשם בשנת 1999 על ידי בית המשפט בישראל ונכנס לשנתיים לכלא ("הוא זכאי"). לאחר תקופת צינון ארוכה, קיבל דרעי לידיו את מושכות ההנהגה בש"ס ואף חזר לכהן כשר הפנים בממשלה הנוכחית במקביל לתפקידיו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל וחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

עופו על עצמכם

בעולם העסקים כמו בעולם הפוליטי או בכל תחום שהוא, ישנם אנשים שהגיעו מאשפתות של ממש לאימפריה. נכון, אלה לא אנשים שהיו בצמרת, נפלו לתהום ושבו וצמחו, אלא התחילו ממקום נמוך מאוד, אולי אפילו מאוד מאוד. מגזין פורבס המדרג את המיליארדרים בעולם, נוהג מפעם לפעם לספר על מיליארדרים שהיו פעם עניים מרודים. הוא מספר על יתומים עזובים שגדלו אצל הורים מאמצים או במשפחות אמנה אך לא ויתרו. הם התחילו בקטן – ולפעמים בקטן מאוד – אך הצליחו בענק.

עולם הספורט גם הוא מלא בסיפורים על שחקנים שכשלו, שברו ידיים ורגליים אך שבו להתחרות ואף זכו במדליות.

כללו של דבר, גם אם נפלתם, עמוק, אל תישברו. אל תעצרו. תתעודדו. תקומו. עופו על עצמכם וחשבו רחוק יותר וגדול יותר. תחלמו, תדמיינו ותתכננו תוכניות שייראו לכם ברגעים הראשונים כלא מציאותיות כלל. ההיסטוריה והמציאות מוכיחות יותר מכל, כי עם תפילה מעומק הלב, אמונה חזקה והשתדלות מקסימלית, אפשר להגיע רחוק מאוד.

גמר חתימה טובה ובהצלחה.