אך לא על הביטוח המשלים של קופות החולים; 13% מהציבור החרדי דיווחו כי נמנעו מטיפולים רפואיים בשל סיבות כלכליות, אחוז גבוה אף יותר השיבו כי נמנעו מלערוך טיפולי שיניים בשל בעיות כלכליות
שי קליין 10.08.2017המכון החרדי למחקרי מדיניות מפרסם מחקר חדש העוסק בהוצאות רפואיות של משקי הבית בישראל וחושף פערים משמעותיים בין המגזר החרדי למגזר הכללי.
תפיסה מקובלת ביהדות היא שמחלות בהן חלה אדם נגרמות על ידי ההשגחה העליונה. משכך עולה השאלה אם ניתן לתת ולקבל סיוע רפואי, כאשר, כאמור, המחלות הן גזרה משמים וצו הבורא. דיון בשאלות הללו התקיים כבר במדרשי חז"ל, במשנה ובתלמודים. ממקורות שונים ניתן ללמוד כי הגישה הרווחת מאז ימי קדם היא שלא זו בלבד שיש רשות לרפא אלא זו גם מצווה וחובה, ואין בפעולות הרופא ניגוד לרצון הבורא, נהפוך הוא, בתורה כתוב "ורפא ירפא".
גם בנושא ביטוחי בריאות הדעה הרווחת היא שאין כל מניעה הלכתית לרכישת ביטוחים. על רקע השאלות הללו ועוד, מפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות, מחקר חדש שנערך על-ידי ניצה קסיר, לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל וחברה בוועדות ממשלתיות שונות, וד"ר דמיטרי רומנוב, לשעבר המדען הראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר עוסק בנושא ביטוחי בריאות והוצאות רפואיות על תרופות וטיפולים שונים, ומעלה נתונים חשובים בנוגע לשיעור הוויתורים מסיבות כלכליות על הוצאות רפואיות וטיפולי שיניים.
מהנתונים במחקר ניתן לראות כי בחברה החרדית, שיעור בעלי ביטוח בריאות משלים של קופות החולים עומד על 83 אחוזים, כפול מהשיעור בקרב ערבים, אך נמוך ב-8 נקודות האחוז מהשיעור אצל יהודים שאינם חרדים. עורכי המחקר מסבירים זאת בחשיבות הרבה המיוחסת בציבור החרדי לקיום צרכים בסיסיים, כפי שנתפס מזמן ביטוח בריאות משלים.. אבל לעומת זאת, שיעור החרדים המבוטחים בביטוח בריאות פרטי, שככל הנראה נתפס יותר כמותרות, עומד על 19 אחוזים בלבד, לעומת 50 אחוזים בקרב יהודים שאינם חרדים ו-12 אחוזים אצל ערבים.
את ההבדל הבולט בין הביטוחים הפרטיים לבין הביטוחים המשלימים, מנסים החוקרים לתלות בעלות הגבוהה של הביטוחים הפרטיים. על פי דבריהם, קשיי היום-יום עמם מתמודדות המשפחות החרדיות הגדולות מובילות לכך שההתמקדות שלהן היא בעיקר לכיסוי הוצאות הצריכה השוטפות על בריאות, ופחות על הסתכלות עתידית לכיסוי עלויות במקרה של אירוע בריאותי משמעותי.
החוקרים מוסיפים כי לתופעה הזו תורמת גם האופטימיות המאפיינת את החברה החרדית שמקורה באמונה בה', כמו גם הנורמות הקהילתיות החברתיות הנהוגות בחברה זו לפיהן הקהילה נרתמת לסיוע בעת צרה (סוג של ביטוח הדדי). בנוסף לנושא ביטוחי הבריאות, סוקר המחקר אף את שיעור המוותרים על הוצאות רפואיות מסיבות כלכליות. מהנתונים עולה, כי ההוצאה הממוצעת של משק הבית על תרופות, מוצרי רפואה וטיפולים אצל חרדים עומדת על 412 שקלים לחודש, לעומת 588 אצל יהודים שאינם חרדים.
מדיווח עצמי של הנשאלים ניתן לראות כי שיעור גבוה יותר של החרדים הנזקקים לטיפול ולתרופות נאלצים לוותר עליהם בעת הצורך בשל קשיים כלכליים: 13 אחוזים מהחרדים מוותרים על טיפול רפואי ו-53 אחוזים(!) מוותרים על טיפולי שיניים, בהשוואה לשמונה אחוזים ול-32 אחוזים, בהתאמה, אצל יהודים שאינם חרדים.