הסתיימו הדיונים להעלאת קנס על אי עטיית מסכות ל-500 שקלים

ח"כ יואב סגלוביץ' אמר: "אי אפשר להתיש את הציבור כל הזמן בייחוד שאין דוגמה אישית. אנשים מפגינים כי אין להם מה לאכול אז להגדיל את הקנס? בשלב שהיו למשטרה סמכויות אכיפה הציבור היה ממושמע והמשטרה אכפה. למה להעלות ל-500 ולהוסיף סמכויות לפקחים? זו הפרטת אכיפה לגורמים לא מומחים. בסופו של דבר המשטרה תיתן הנחיות והפקח יעמוד לבדו מול האזרח ולהנחיות לא תהיה משמעות במפגש הזה. פקח עירוני לא צריך לעסוק באכיפה מהסוג הזה. המשטרה יודעת את עבודתה ויודעת ליצר הרתעה. כשרואים לאן הכספים הולכים ברור שהוגשה הצעת חוק לא אפויה".

כשישראל ביתנו מדברת על החרדים

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הוסיף כי: "החוק הזה טיפשי כי מי שישלם את הקנסות הן האוכלוסיות החלשות כלכלית כמו העדה החרדית, עיירות הפיתוח. הממשלה לקחה לעצמה את הזכות לבנות לעם הזה ספר הלכות שהוא לא פחות ממשנה תורה להלכות הקורונה ואנחנו מתעקשים לקיים מורה נבוכים, רוצים להטיל ספק ולא מאמינים למספרים. אנחנו עוברים יומיום מסע שקרים, פקידים בכירים ממשרד הבריאות מספרים לנו כאן על נתונים של 400 אחיות אפידמיולוגיות ואז מתפרסם תחקיר עיתונאי שמספר שיש הרבה פחות. אנחנו מבקשים נתונים לא בגלל שאנחנו מבקשים להטיל ספק אלא כי איננו מאמינים. טוב יהיה אם נפיל את החוק הזה ונחזירו לממשלה"

"אנחנו יומיום בשטח עם האזרחים ומרגישים את הקושי, את האי נוחות והלוואי ולא היינו צריכים לתת שום דוח. לצערנו, גם במדינות אחרות, עד שלא נכנסה סוגית האכיפה היה קשה לגרום לציבור לבצע את ההוראות לשמירה על בריאותו. רוב הציבור ממושמע להנחיות. בהנחיות חטיבת המבצעים לכלל השוטרים הודגש שלפני שנותנים דוח חשוב להסביר לאזרח ולא לתת ישר דוח, אמר נציג המשטרה סנ"צ איל ראון רמ"ד מבצעים במשטרת ישראל.

עוד הוסיף נציג המשטרה "חילקנו מעל  230,000 מסכות לאזרחים שלא עטו מסכות בחודש האחרון. הדוח הוא האמצעי האחרון. אנחנו קודם כל נוקטים בהסברה לציבור. מאז שהחלה אכיפת עטיית המסכות בחודשיים וחצי האחרונים חילקנו כ-40,000 דוחות על אי עטיית מסכות".

כשמלכיאלי לא ויתר למשטרה

ח"כ מיכאל מלכיאלי  מש"ס תקף את נציגי המשטרה ודרש לקבל את ההנחיה לחלוקת מסכות בכתב: "למה בת"א רואים ששוטרים מחלקים מסכות לאזרחים ובאלעד קונסים ב-2000 ₪  אם עם 6 ילדים? זו רשעות. אישה שמרוויחה 4,000 צריכה לשלם 2,000 ש"ח? מה השיקולים? למה לשוטרים בירושלים ובאלעד אין מסכות לחלק?"

ח"כ סגלוביץ' הגיב לדבריו: "הייתה פה השתלחות במשטרה. המשטרה אינה עושה אכיפה בררנית, היא נושאת בנטל. כל פעם שלא יודעים מה לעשות אפילו פה בוועדה קוראים לשוטר אבל הכי קל להיכנס בו. אנחנו לא יכולים לדבר בצורה כ"כ בוטה וכוללנית כלפי המשטרה שתפקידה לעמוד בפרץ".

תמר ליברטי מהייעוץ המשפטי למשטרה הגיבה אף היא לדברים: "זו לא פעם ראשונה שנאמרים דברים קשים על המשטרה ואני מבקשת להסתייג מהאמירות. המשטרה הגבירה כוחות ונוכחות והסכימה לקחת על עצמה הנחייה ארצית מתוך ראיית שלום הציבור. אנחנו נדרשים לכתיבת הנחיות והטמעתן. זה מאוד לא פשוט שמרגע שנקבעים כללים אנחנו נדרשים ליישום בזמן אפס והסכמנו לכך מתוך צורך לאומי. בתקופה האחרונה חולקו 1,500 מסכות באלעד".

מאיה בוצר מיחידת הסדר מותנה במשטרה: "אנחנו יושבים במוקד הקנסות המנהליים ומקבלים את פניות האזרחים שמערערים על הדוח. כך שמתבצעת בדיקה נוספת ע"י עו"ד טובים ומוסמכים ואם יש מקום מבטלים את הדוח. עד עכשיו היו כמעט 900 פניות לביטול הדוח וקיבלנו כ-30% מהבקשות".

עו"ד גבי פיסמן ראש ענף סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים: "לא נוח לנו עם אכיפה של הרשויות המקומיות. עבירת עטית מסכה צריכה להיאכף ע"י המשטרה. אנחנו לא ששים ללכת לביזור סמכויות ויש לא מעט קשיים באכיפה של הרשויות המקומיות בעבירה הנוגעת לפרט. בנושא האכיפה השוויונית- בהיעדר גורם מכוון שהוא המשטרה, כל רשות אוכפת לפי אמות המידה שלה, יש גם רשויות שאין להן פקחים. יש פה גם מוטיבציה שונה כי יש סעיף שאומר שהקנסות הולכים לקופת הרשות. אנחנו מוטרדים מהקלות של העבירה, שהרי כולנו בהיסח הדעת מסירים את המסכה ואנחנו לא רוצים שבאותה נקודת זמן הפקח יגיע לאזרח. עם הנחיה נכונה ומעורבות של המשטרה בהכשרות ובקביעת מדיניות אפשר לייצר הגברת אכיפה מדתית ושוויונית. זה מהלך לא פשוט ברמה היישומית אך הכוונה היא לייצר מודל לכלל הרשויות ובהמשך תוקם מנהלת שגם תפקח".

200, 300, או 500?

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "אני קורא לממשלה להפעיל שיקול דעת נוסף על גובה הקנס. אני מציע שהקנס יעלה לגובה 300 ₪ בלבד דבר המביע את הדחיפות שבדבר אך לא בסכום שהוא מוגזם. בנוסח הצעת החוק נתנו ביטוי לאפשרות לשיקול דעת של השוטרים וגורמי האכיפה להימנע מהטלת הקנס במקרים מוצדקים. בנוסף, הוועדה השאירה את הדין הקיים לתשלום הקנס תוך 60 יום ולא לקצרו"

ח"כ יואב סגלוביץ': "נורמת הציות לחוק מאותגרת לא ע"י האזרחים אלא ע"י הממשלה. לא מפעילים את מערכי ההסברה ומפעילים ישר את אמצעי האכיפה. על כל אדם שייצא מהבית יש סמכות לפקח עירוני לתת קנס 500 ₪. שמים ציבור שלם בחזקת עבריינים בפוטנציה. לא נוהגים ככה. תראו לנו איפה ההסברה? 500 ₪ בתקופה כזו ללא שום טיעון מדוע? כנראה אלו שחשבו על זה מרוויחים הרבה. ככל שהסמכות מעורפלת יותר הסיכון גדול יותר. האם בסוף כל הפקחים מתייצבים לתדרוך אצל מפקד המשטרה? הדבר הכי קריטי ובעייתי הוא המפגש פקח-אזרח. המפגש הזה הוא מפגש כוחני ולא יעזור כלום. אם חם לי מדי ואין לידי אף אחד בסביבה, אני עבריין? לפי החוק הזה כן. אם המטרה היא לשפר את הציות לחוק זה הפוך לגמרי. זה נוגד את הכוונה ואת תפיסת האכיפה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "המדינה צריכה להקצות יותר משאבים להסברה לאנשים עם צרכים מיוחדים מה החובה של עטית מסכות. הסרטון שפורסם אתמול על דימונה בו מכים ילד, אני מתחנן בפני השוטרים, הילד הזה לא יהיה יותר אותו ילד. בירוחם ודימונה יעצרו נער וברעננה לא? איך אוכפים את זה? איך יוצרים אכיפה שוויונית? נצביע בעד דבר אפור מאוד".

בהמשך הדיון היום, חלק ניכר מהדיון עסק בנושא הסמכויות לפקחים:

עו"ד גבי פיסמן ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים אמר כי: "כבר היום הפקחים של הרשויות המקומיות מפעילים סמכויות דומות בהקשרים של חוקי עזר כמו הסמכות לדרישת הזדהות, סמכות כניסה בצו שיפוטי לבתי עסק ועוד. צריך להיות שיקול דעת לגורמי האכיפה אותו יש להבנות מבחינת המפגש הראשון עם האזרח, הבחנה בין אדם מן השורה לאדם עם מוגבלות, אם רואים אדם שעושה זאת באופן בוטה או הניח את המסיכה רגע כדי לנשום. העקרונות הכלליים צריכים להיקבע בכנסת ואת המדיניות הספציפית צריכה לקבוע המשטרה. השיקול באכיפה צריך להיות שיקול בריאותי".

בהתייחסה לטענות על אכיפה מפלה אמרה: "טענות לאכיפה בררנית אינן חדשות. בעקבות מחאת העדה האתיופית כתבנו עם משטרת ישראל נוהל דרישת הזדהות שקובע את עקרונות הפניה לאזרח, השיקולים שיש להפעיל כמו עילה סבירה, ללא מניעי גזע דת ועוד. נעשה שימוש במצלמות גוף ויש חשיבה רבה גם אצלנו וגם במשטרה איך יוצרים אכיפה שוויונית ולא מפלה".

מירה סלומון מהשלטון המקומי: "כ-600 פקחים עברו כבר הכשרה בת 14 שעות שמבוצעת למפקחי רישוי עסקים שאישר שר הפנים. נוסף על כך יש נדבך שעוסק באכיפת עטית מסיכות וההכשרה הזו טרם נתקבלה אצלנו למרות פניות חוזרות למשטרת ישראל. לכן עדיין אין סמכות לאכיפה זו. האכיפה כפופה להכשרה. מי שמעביר את ההכשרות הם מומחים בתחום: תובע עירוני, מפקד משטרה, מפקחי רישוי עסקים בדרגה גבוהה ומנהלי רישוי עסקים. כאשר מדובר בפריסה ארצית כשיקול ליציאה לאכיפה ובהיווצר מצב שלא תהיה פריסה ארצית המשמעות היא שלא תהיה אכיפה גם ברשויות שבהן ניתן לקיימה. הביצוע צריך להיעשות בנפרד ונתמוך מאוד במחשבה שהמדינה תהיה אחראית היכן שהרשות לא מספקת פקחים, כי ברור שלא כל רשות מסוגלת להעמיד את הפקחים למרות המאמצים. ניקח אחריות כגורם משלים לכך, זו כניסה מתחת לאלונקה לבקשת הממשלה. לא אנחנו ביקשנו לעצמנו את האכיפה. יש ראשי רשויות שלא ששים לכך".