סוף למרוץ לתחתית? ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית חוק שיחייב חברות רב-לאומיות עם מחזור של מעל 750 מיליון אירו לשלם לפחות 15% מס על רווחיהן בישראל | המהלך נועד להבטיח שהכנסות המדינה לא יזלגו לקופות זרות.
שי קליין 24.12.2025
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת עדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025. החוק, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, מעגן בישראל את מנגנון המס המקומי המשלים (QDMTT) של ארגון ה-OECD. על פי החוק החדש, תאגידים רב-לאומיים בעלי מחזור הכנסות עולמי של 750 מיליון אירו ומעלה הפועלים בישראל, יחויבו בתשלום מס חברות אפקטיבי של לפחות 15%. המהלך נועד למנוע מצב שבו מס שאינו נגבה בישראל משולם למדינות זרות במסגרת כללי ה-Pillar Two הגלובליים, ובכך להבטיח כי הכנסות המדינה ממסים יישארו בידי הקופה הציבורית.
נציגי האוצר הסבירו בדיונים כי החוק נוגע לכ-100 עד 200 קבוצות רב-לאומיות, המוטות בעיקר לתחומי הטכנולוגיה והפיתוח. בדברי ההסבר לחוק צוין כי בעשור האחרון מקדם ה-OECD מיזם רחב (BEPS) למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים למדינות עם שיעורי מס נמוכים. "בהעדר החקיקה ותאום עם יתר חברות הארגון, מס שלא ישולם בישראל ישולם בחו"ל", הדגישו באוצר. כדי לשמר את האטרקטיביות של ישראל מול תאגידי הענק, התנה יו"ר הוועדה ח"כ מילביצקי את אישור החוק בפרסום תזכיר חוק מקביל שיעניק תמריצי מס והטבות לחברות אלו, מהלך שאושר לאחר שהאוצר פרסם את התזכיר המבוקש בשבוע שעבר.
במקביל למהפכת המיסוי, ועדת הכספים אישרה עדכון לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים בנוגע לקרנות הפנסיה. לאחר סדרת דיונים ונוכח אי-הסכמות בין גורמי השוק, הוחלט להאריך את הוראת השעה הנוכחית ב-3 שנים נוספות, עד לסוף שנת 2028. המשמעות היא דחיית כניסתו לתוקף של המנגנון החדש של "הבטחה להשלמת תשואה", שהיה אמור להחליף את אגרות החוב המיועדות החל מינואר הקרוב. המהלך נועד לאפשר הערכות טובה יותר של גורמי השוק ושיח להגעה למודל אופטימלי ביחס למספר מסלולי ההשקעה שיזכו להגנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, סיכם את המהלך: "לא נכון להשקיע 160 מיליון ש"ח במקום שמדינת ישראל זנחה… אני מצפה שתמצאו דרך למנוע את העלאת המס". דבריו אלו נאמרו אמנם בהקשר רחב יותר של מדיניות המיסוי, אך הם משקפים את הקו של הוועדה הדורש איזון בין גביית מס אפקטיבית לבין מתן תמריצים שיבטיחו את המשך הצמיחה של התעשייה הישראלית והגנה על חסכונות הציבור.



