ועדת השרים אישרה: מתווה דמי החל"ת בתקופת המלחמה

שברי טיל איראני | צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את מתווה מימון המדינה לעובדים שיצאו לחל"ת, בתקופת מבצע "שאגת הארי", וכעת הוא עובר אל הכנסת להמשך הליכי החקיקה. על מנת לזרז את הגשת הצעת החוק אישרה הממשלה את ההצעה אף במשאל טלפוני והוא עובר לאישור הכנסת. החוק נועד לאפשר תשלום דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת בימי "שאגת הארי", כאשר הוא עוסק בהקלות הניתנות לעובדים ליציאה לתקופת חל"ת (במסגרתה משולמים לעובד דמי אבטלה על חשבון המדינה), בעוד הצעת החוק הנוגעת לפיצוי לעסקים צפויה להגיע לועדת השרים ביום שלישי. המתווה ייכנס לתוקף לאחר השלמת הליך החקיקה ואישורו בכנסת, ויחול בגין תקופת הזכאות שתיקבע בחוק.

צעד זה מגיע לאחר שבשבוע שעבר הציגו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרדו את כללי המסגרת למתן פיצויים לעסקים ולעובדים על רקע תקופת "שאגת הארי". בימים האחרונים עבדו במשרד האוצר וברשות המיסים מסביב לשעון כדי להכין את המתווה להצעות חוק וכעת הם מפורסמים להערות הציבור שיוכל למסור את הערותיו עד תחילת השבוע הבא, אז יובאו הצעות החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר מכן יונחו על שולחן הכנסת. על פי תזכירי החוק, מתווה הפיצוי יהיה דומה למתווה שנהג בימי "עם כלביא" עם התאמות נדרשות, זאת לאחר שבמהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא" הופעלו המתווים ומנגנוני התשלום לאזרחים והוכיחו את יעילותם במתן ודאות למשק ובשמירה על רציפות הפעילות הכלכלית בתקופות חירום.

צעדי המתווה נועדו לאפשר המשכיות פעילות עסקית וצמצום הפגיעה בפעילות המשק, תוך מתן רשת ביטחון בתקופת המלחמה. במסגרת ההקלות במתווה החל"ת, מעסיק יוכל בהסכמת העובד להוציא עובד לחל"ת, כאשר בתקופת החל"ת יהיה זכאי העובד לדמי אבטלה מהמדינה, כפוף לעמידה בתנאי הזכאות. המתווה כולל מספר הקלות מרכזיות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה: קיצור תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה מ־30 יום ל־14 ימים רצופים, קיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל־6 מתוך 18 חודשים במקום 12, ביטול ימי ההמתנה הקבועים בחוק ואי ניכוי ימי החופשה הצבורים מתקופת הזכאות.

במקביל, תזכיר החוק מציע מענק 'המשכיות עסקית' לעסקים שנפגעו מהמצב הביטחוני, במטרה לאפשר את המשך פעילותם בתקופה זו. המענק מיועד לעסקים שמחזור פעילותם עד 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה של למעלה מ־25% במחזור הפעילות. המענק יינתן באופן דיפרנציאלי בהתאם להיקף הפגיעה במחזור, ויכלול שני רכיבים מרכזיים: השתתפות בהוצאות השכר, והשתתפות בהוצאות קבועות. לעסקים קטנים במיוחד, עד מחזור של 300 אלף ש"ח, יינתן מענק קבוע בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור. במקביל, יוארך מסלול ההוצאות המזכות ומענק סוציאלי עבור עסקים שנפגעו מנזק ישיר, ובעלי דירות שנפגעו יהיו זכאים לפיצוי בגובה שכר הדירה עד להשלמת תיקון הנזק.

ביחס ליישובי קו העימות בצפון הארץ, משרד האוצר מציע מתווה מרחיב ביחס לשאר חלקי הארץ, במסגרתו בעלי העסקים ביישובי קו העימות יהיו זכאים להחזר מלא בגין הפסדיהם, במסגרת מנגנון הפיצוי על נזק עקיף. עוד כולל תזכיר החוק מענה לארגונים ועמותות, שיוכלו להגיש תביעות לפיצוי בדומה לעסקים כשיציגו ירידה במחזור הפעילות אם יש להם לפחות 25% הכנסות מפעילות מתוך המחזור. בנוסף, יעניק המתווה סכום של 20 מליוני ש"ח לתמיכות בעמותות שאינן זכאיות למתווה הפיצויים, אך חוו ירידה משמעותית במחזור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בירך על המהלך ומסר: ״כפי שאמרנו, מתווה הפיצויים יתן מענה באופן מרחיב ככל האפשר. אנחנו עומדים מאחורי העובדים והעסקים ומאפשרים להם לעבור את התקופה הזו עם עזרה וגב משמעותי מהמדינה. כפי שהוכח בפעמים קודמות, גם המתווה הזו יתן מענה הולם לאזרחים ולמשק. אני קורא לכל בעלי העסקים שנפגעו מימי המלחמה, לנצל את המתווה. עסק שיממש את המתווה יוכל להחזיר את הפיצוי ללקוחותיו. גם עכשיו אנו ממשיכים לבחון מתן הקלות נוספות ולהתאים את המתווה לאתגרים".