זווית כלכלית לאסון הגדול

בימים הקרובים תתבהר התמונה באשר להיקף התביעות מקרנות הפנסיה, ולהשלכה שתהיה, אם תהיה, על כלל החוסכים • מומלץ לעקוב אחרי הדו”חות שאנחנו מקבלים על מנת ללמוד את ההשלכות, ולהתייעץ במידת הצורך עם מומחים

יצחק יוסקוביץ מתברך מפי מרן הגר"ח קניבסקי | צילום ארכיון

הדי הזעקות עדיין לא נמוגו. זעקותיהם של 45 הרוגי מירון שעלו במעלות קדושים וטהורים בעיצומו של יום ההילולה הגדול בל”ג בעומר – מהדהדות עדיין בינות להרי הגליל העליון ומרעידות את הלב.

בימים הבודדים שחלפו מאז האסון, מדברים לא מעט על ההשלכות השונות שיתלוו למחדל. החל מבעלי תפקידים שיישאו באחריות, ועד לעורכי הדין שמייצגים את המשפחות בתביעה מהרשויות. אבל לאסון הזה יש גם השלכה מיידית על רובנו ככולנו, באופן שבו מושפעים ממנו כספי החסכון הפנסיוני שלנו.

ערבות הדדית

בשונה מביטוחי המנהלים, קרנות הפנסיה בישראל, בנויות על מודל של ערבות הדדית. המשמעות היא, שכלל החוסכים המפקידים לקרן הפנסיה, מממנים גם את הוצאות תשלומי הביטוח המשולמים מתוך הקופה.

קרנות הפנסיה כידוע, נותנות מענה ביטוחי לאירועים כמו אבדן כושר עבודה או פטירה חלילה. במקרה של אבדן כושר עבודה תשלם הקופה עד 75% מהשכר המבוטח לנפגע, ובמקרה פטירה עד 100% מהשכר המבוטח בחלוקה מותאמת בין האלמנה והיתומים. מהיכן משולמים הכספים? כאמור מתוך סך הכספים המנוהלים בקרן. לצורך כך קרן הפנסיה גובה מתוך ההפרשות הפנסיוניות את עלות הכיסוי הביטוחי.

גובה הפרמיה המשולמת, נקבע בהתאם לסטטיסטיקה של נכויות ומקרי מוות בשנה, כשכל עמית משלם את חלקו בהתאם לגובה הכיסוי שרכש, גילו לגובה השכר המבוטח שלו ולגובה הצבירה. אם מסתבר שקרן הפנסיה גבתה עלויות כיסוי ביטוחי גבוהות ממה שבפועל הייתה צריכה לשלם, נוצר עודף אקטוארי, אותו היא מחזירה לכלל החוסכים. במידה וחלילה היו יותר אירועים ביטוחיים ממה שחזתה הקרן, היא נכנסת לגירעון אקטוארי, והיא תאלץ להשלים את החסר על ידי גביה נוספת מכספי כלל העמיתים בקרן. מדובר אם כן בפגיעה אפשרית בכספי החוסכים.

זהו בעצם מנגנון האיזון האקטוארי המפורסם, שתפקידו לאזן בין הוצאות הביטוח הצפויות לבין ההכנסות.

כשהחריגה מהתחזית הסטטיסטית היא מינורית, מדובר בספיגה אפשרית. אבל מה קורה כשמתרחש אסון לא צפוי ובקנה מידה גדול? מה קורה כשקרנות הפנסיה משלמות שנים רבות מוקדם מהצפוי תשלומי ביטוח למבוטחים רבים?

Inner article

המקרה המובהק האחרון בו נתקלנו בהשפעה חדה שכזו, היה בעת אסון הכרמל בשנת תש”ע (2010 למניינם). אז הלכו לעולמם 44 בני אדם בשריפה האדירה שהשתוללה. לפי הערכת המומחים, התביעות מקרנות הפנסיה הסתכמו בכ-30 מיליון ₪. עמיתי קרנות הפנסיה הגדולות כמו מקפת, מבטחים, או גלעד-הראל, ספגו פגיעה פחותה מאשר עמיתי הקרנות הקטנות. חשוב אמנם לסייג שלקרנות הפנסיה הקטנות יש בדרך כלל מבטחי משנה, אלא שאלו הן חברות היושבות בחו”ל ותנאי החיתום שלהן לא בהכרח יכסו אזורים או אירועים מסוימים.

אם אנחנו מנסים להשליך מאז להיום, סביר שבימים הקרובים תתבהר התמונה באשר להיקף התביעות מקרנות הפנסיה, ולהשלכה שתהיה, אם תהיה, על כלל החוסכים. מומלץ לעקוב אחרי הדו”חות שאנחנו מקבלים על מנת ללמוד את ההשלכות, ולהתייעץ במידת הצורך עם מומחים.

 

הכותב הינו סוכן מומחה לביטוח פנסיוני

[email protected]

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה