אט אט מצליחה המערכת להטמיע בקרב האוכלוסייה את זכותם הטבעית של בעלי מוגבלויות להנגשת המרחב הציבורי עבורם • לקראת פתיחת שנה"ל תש"ף סקרנו את חובת הנגשת מוסדות החינוך • כתבה שלישית בסדרת זכויות בני אדם עם מוגבלויות
דוד שלומוביץ 29.08.2019
נגישות | צילום gyn9037, שאטרסטוק ביום ראשון הקרוב עת תלכו יד ביד עם ילדכם או ילדתכם לבתי הספר והחיידרים בבריאות שלימה, ראוי שתזכרו כי במערכת החינוך הכללית ישנם כ-269,400 תלמידים המוכרים כתלמידים בעלי מוגבלויות או בחינוך המיוחד, ואלו מהווים 11% מכלל התלמידים במערכת החינוך.
חלק מהילדים הינם בעלי מוגבלות פיזית בלבד, המשתלבים בכתות הרגילות במידה ויש להם את ההנגשה הנדרשת, חלקם בעלי מוגבלויות פדגוגיות, הדורשות כח הוראה שונה ונוסף וחלקם סובלים ממגבלות שכליות או נפשיות המאלצות שילובם במוסדות מיוחדים עבורם, אם כי, יש גם כאלו המסוגלים להשתלב במערכת החינוך הרגילה וההעדפה היא לעשות כן.
מקרב ילדים אלו, 57% משולבים פרטנית במערכת החינוך הרגילה, 24% בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים ו-19% לומדים במסגרות של החינוך המיוחד.
כלומר, כ-81% מכלל החינוך המיוחד 217,890 תלמידים, משובצים בבתי הספר הרגילים ומגיע להם את הצרכים המיוחדים עבורם. את הנתונים הללו מדווחת 'נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ף.
לצורך בעלי המוגבלויות, חוקקו חוקי הנגישות, הדורשים ממוסדות החינוך, להנגיש את בית הספר באופן שיאפשר להם השתתפות תקינה במערכת החינוך.
לפי החוק והתקנות, כל בעלים של מוסד חינוך היה אמור לדאוג להשלים בהדרגה עד מאי 2019 נגישות בסיסית שכוללת התקנת פיר מעלית, דרכי גישה ובתי שימוש נגישים בבניין המרכזי של בית הספר.
החל משנת 2018, נערכו בקרות בנוגע להסדרת רכיבי נגישות אלו. מבדיקת הנציבות שנערכה ב-120 מוסדות חינוך, נמצא כי 70% טרם הונגשו בעת הבדיקה. האכיפה מול מוסדות אלו והרשויות המקומיות הרלוונטיות נמשכת.
כדי שמאות אלפי התלמידים יוכלו ללמוד בבתי הספר בקלות ובנוחות, נכתבו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה) והן נכנסו לתוקף לפני שנה באוגוסט 2018. התקנות עוסקות בהתאמות הנגישות להן זכאים תלמידים עם מוגבלות הלומדים במערכת החינוך והורי תלמידים שהם אנשים עם מוגבלות.
אכיפה נדרשת
אולם מסתבר שאין די בתקנות. בשנים האחרונות טיפלה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ב-300 פניות, שבהן מבקשים ההורים את התערבות הנציבות מול הבעלים של מוסד החינוך – לרוב מדובר ברשויות מקומיות – על מנת לקדם את הנגשת בית הספר. 81 מתוכן הוגשו במהלך שנת הלימודים החולפת.
כיום מטפלת נציבות שוויון זכויות ב-21 תלונות על היעדר נגישות פרטנית, מתוכם 19 עבור תלמידים ו–2 עבור הורים לתלמידים. בין ההנגשות שלגביהם היו תלונות 43% עוסקות בנגישות פיסית, 24% בנגישות למוגבלות שמיעה ו-10% התקבלו בנוגע למוגבלות ראיה.
מבדיקת הנציבות עולה כי תלמידים רבים אינם זוכים למימוש זכויותיהם להנגשה פרטנית ומגיעים למערכת החינוך, לעיתים במשך שנים, כאשר אינם זוכים להתאמות הנדרשות.
הנציבות מצאה כי לילדים עם מוגבלות, אין גישה למקומות רבים בבית הספר, כגון ספריות, מעבדות, אולמות וכדומה, ובשל כך מוצאים עצמם לעיתים נשארים לבד בכיתה בעת ששאר התלמידים בפעילות.
כמו כן נמצאו מקרים שהכיתה האקוסטית לא הותקנה בזמן; אין עבורם תאי שירותים נגישים והם אינם יכולים להתנייד ברחבי בית הספר באופן עצמאי ומכובד.
הנציבות לא מסתפקת באזהרות והסברים ובשנת 2019 הגישה הנציבות תביעה נגד המועצה המקומית משהד ואישים בכירים במועצה, בגין אי הנגשת בית הספר יסודי ביישוב. התביעה הוגשה על רקע בקשה שהוגשה לבית הספר עוד בשנת 2014, על ידי משפחתה של ילדה עם מוגבלות המתניידת בכיסא גלגלים, אולם מאז שהייתה בכיתה א' ועד היום, כחמש שנים לאחר מכן, בית הספר לא הונגש עבורה. אין מעלית, תא השירותים 'הנגיש' אינו נגיש בפועל, חסרים סימונים ודרכים נגישות בשטח בית הספר. התביעה הוגשה על סך 125,000 שקל בגין הפרת חובה להנגשה כללית ובגין הפרת החובה להנגשה פרטנית.
במקרה אחר נחתם הסכם תקדימי לפני הגשת תביעה, בין עיריית חולון לשתי משפחות של ילדים עם מוגבלות שבתי הספר שלהם לא הונגשו בזמן סביר עבור התלמידים שלמדו בהם.
במקרה אחד לא הותקנו מעלית ושירותים נגישים בבית הספר, מה שהצריך את הילד לעבור לבניין אחר על מנת להגיע לשירותים. מצב זה נמשך חמש שנים. במקרה השני גם לא הותקנה מעלית ושירותים נגישים עבור תלמידת תיכון המתנייעת בכיסא גלגלים, זאת על אף שהמשפחה פנתה לעיריית חולון בעניין כשנתיים לפני תחילת לימודיה, על מנת לאפשר הנגשה מראש של בית הספר.
במסגרת ההסכם שילמה עיריית חולון פיצוי של 30 אלף שקלים לכל אחת ממשפחותיהם של הילדים עם המוגבלות שבית הספר שלהם לא הונגש ונקבע לו"ז מחייב להשלמת ההנגשה. ראוי לציין כי בימים אלו הנציבות מטפלת בכ-10 תיקים נוספים הנמצאים בשלבים שונים טרם הגשת תביעה.
זאת ועוד, בנציבות מבהירים לנו, כי הרשויות המקומיות נדרשות לפרסם באתר האינטרנט שלהן, מידע בנוגע לזכויות להנגשה פרטנית במוסדות החינוך ולאפשרות להירשם 15 חודשים לפני תחילת הלימודים.
לאחר בדיקה מעמיקה מתברר שהמצב עגום ועצוב. מתוך 236 אתרי אינטרנט של רשויות, המידע הרלוונטי נמצא רק ב-18 מהן בלבד. את הרשויות שכן פרסמו באתר האינטרנט שלהן, יש לציין לטובה בנושא זה: ביתר עילית, מודיעין עילית, אשדוד, תל אביב, הרצליה, רחובות, נהריה, מעלה אדומים, כפר סבא, יקנעם עילית, מעלה אדומים, מגדל העמק, יבנה, חולון, אום אל פאחם, אלעד, קרני שומרון וקדימה צורן.
הסרת חסמים לשילוב
חסמים שונים, מונעים את השילוב המיטבי של ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל. בשל חשיבות השילוב, נציבות שוויון זכויות מבצעת פעולות לקידום מדיניות ולהסרת החסמים לשילוב, עורכת הדרכות וכנסים לגורמי מקצוע ולגורמים במערכת החינוך בנושא, פועלת בנושא הסדרת נושא ההסעות לבית הספר והטמעת מדדים לשילוב במערכת החינוך, ופועלת מול מכללות למורים להכנסת תכנים של שילוב בכלל התכניות להכשרת מורים.
פעילות נוספת מתמקדת בצמצום הפערים, בתחום המענים הפרא-רפואיים, בין המרכז לפריפריה ובקידום נושא הסייעות גם בצהרונים וקייטנות.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "שילובם של ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך הרגילה חשובה מאין כמוה, וזו זכות יסוד ראשונית לכל הורה וילד לבחור היכן ילמדו. יתרה מכך, הלימודים המשותפים, תורמים רבות הן לילד עם המוגבלות והן לשאר חברי הכיתה ובית הספר ויוצרים חברה מכילה לכולם.
בדיוק בשל חשיבות זו קבע המחוקק חובת הנגשה של בית הספר ופעילויותיו לתלמידים עם מוגבלות, כמו גם להורים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר אמונה על יישום חוק זה, מטפלת מדי שנה בעשרות פניות של ילדים, אשר בית הספר לא הונגש עבורם ולא ניתנו להם ההתאמות הנדרשות על פי התקנות. נמשיך לפעול כך שכל ילד עם מוגבלות יוכל ללמוד בבית ספר מונגש ומתאים לצרכיו לאורך כל תקופת שהייתו במערכת החינוך".
