ביטול האג"ח המיועדות, העלאת גיל הפרישה לנשים, מס על הביטוחים הפרטיים | מבול השינויים שמתכוון האוצר להעביר במסגרת חוק ההסדרים, לא פוסח על עולם הפרישה, ומעורר סערה | האם מדובר בהליך מסודר ומחושב או בשורה של צעדים חפוזים, שמובאים בתזזיתיות לאישור, ופוסחים על תהליכי עבודה תקינים של מומחים שישמיעו דעתם בעד ונגד?
שי קליין 04.08.2021
השר ליברמן, מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב והשר חמד עמר בישיבת הנהלת המשרד | צילום: דוברות משרד האוצר שורה של שינויי מהותיים וחריפים בגִזרת החוסכים לפנסיה, משלמי ביטוחים פרטיים ועוד צפויה בחוק ההסדרים. בדרך, כלל, כאשר דבר שכזה נערך הוא מובא לדיונים ארוכים הן במשרד האוצר עצמו והן בוועדות הכנסת השונות.
אבל חוק ההסדרים, במהותו, יצירה שהומצאה על ידי פקידי האוצר ככלי למציאת משאבים למילוי תקציב המדינה רגע לפני הגשתו. שורה של תקנות וגזירות, ביטולי סובסידיות והנחות (ראו את נושא הערך הצבור, סבסוד המעונות ועוד) שפוגעות בכולם.
שרי אוצר אחרים לא אמרו אמן על כל הצעה של פקידי האוצר. אבל במקרה של ליברמן, איכשהו, החוק ה'חברתי' שהציג, הפך לפוגעני – בעיקר בשכבות החלשות, מעמד הביניים ומי שמתמודדים עם סגירת החודש ומשוועים לעוד כמה שקלים.
קחו למשל את ביטול אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה. כפי שהובהר ב'ביזנעס' בשבועיים האחרונים לא אחת, מדובר בהשקעת 30% מכספי החוסכים בקרנות הפנסיה באג"ח מיועדות שהמדינה מבטיחה שהתשואה עליהן לא תפחת מ-4.86%. "מדובר בתשואה שגבוהה משמעותית מהתשואה הממוצעת בשוק אגרות החוב. המטרייה הזו ריככה לא מעט פעמים נפילות חדות של שוק ההון וחיפתה על הפסדים של קרנות הפנסיה", מסביר סוכן הביטוח, המומחה לפנסיה ופיננסים, יצחק יוסקוביץ.
הוא מסביר, כי "בשנים האחרונות חל שינוי באופן ההקצאה של אגרות החוב, ונקבע שחוסכים מעל לגיל 60, יקבלו הקצאה של כ-60% אג"ח מיועדות. למה זה נעשה? היות וקרנות הפנסיה כשהן קובעות לפורשים את גובה הקצבה לפנסיה שלהם, הן מניחות שהתשואה על הכספים שצברנו תהיה בממוצע 4.26% בשנה. עד לתיקון האמור, אם קרן הפנסיה לא הביאה את התשואה האמורה, היא הייתה משלימה לפורשים את הקצבה שנקבעה להם בפרישה מתוך כספי העמיתים הצעירים. כך נוצר מצב אבסורדי בו חוסכים צעירים נאלצו לממן את הפורשים. התיקון, הגדיל באופן דרסטי את הסבסוד של המדינה באמצעות הגדלת אחוז האג"ח המיועדות לאנשים מעל לגיל 60, ומנגד הפריד את התלות ביתר החוסכים וקבע שהקצבאות יגדלו או יקטנו בהתאמה לעמידה בהנחת התשואה", מבהיר יוסקוביץ.
"מה שמציע כעת האוצר, זה לבטל את ההקצאה של אגרות החוב המיועדות בסבסוד ממשלתי, ולתת לכספי הפנסיה שלנו להיות תלויים לחלוטין בחסדיו של שוק ההון, ובידיהם של וועדות ההשקעה של חברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה והיכולת שלהם להניב תשואה שתביא את הכסף שלנו להרוויח עוד ועוד כסף במהלך השנים".
על מנת להרגיע את החששות, אומרים באוצר שהם ייצרו מנגנון שיבטח את החלק החסר. כך שאם קרן הפנסיה לא תניב תשואה של 5% בשנה, הם באוצר, ישלימו את התשואה הזו עבור 30% מכספי הקרן במקום האג"ח המיועדות.
"על פניו זה נשמע נפלא", אומר יוסקוביץ, "המדינה מייצרת מנגנון ביטוח לתשואה שלנו. רק שמומחים שבוחנים את ההצעה המהירה והחפוזה הזו מעלים כמה הסתייגויות כשבראש ובראשונה הם מצביעים על העובדה שהמדינה מגיעה לשנות את מנגנון האג"ח שהינו ישות משפטית מחייבת ומחליפה אותו במנגנון של הבטחה. מה יקרה אם בעוד מספר שנים יצוץ משבר כלכלי קשה ואותו חלק המחליף את האג"ח המיועדות יצלול בחדות? המדינה תגלה פתאום שהיא צריכה לשלם הרבה כסף ותיסוג בה מההתחייבות וכבר היו דברים מעולם.
"גם אם נניח שהמדינה כן תעמוד בהתחייבות, המנגנון המוצע עלול לגרום לכך שמנהלי ההשקעות ייטלו סיכון גבוה יותר בניהול הכספים. לשם כך אמנם קובעת ההצעה שבמקרה של תשואה עודפת מעל ל-5% הכספים יופקדו בקרן שתיועד למימון חוסרים בעתיד. עדיין מנהלי ההשקעות ייהנו מתשלום עמלות גבוה יותר במקרה כזה.
"צורת ההתנהלות הזו, של הצבת לוח מחיק והעברת סכומים מטור לטור ללא חשיבה על האנשים שבדרך, לא חדשה באוצר, אבל מקבלת תאוצה עם כניסתו של שר שמעולם – בלשון המעטה – לא היה ידוע כחובב של ישיבות עומק וקריאה של חומרים מקצועיים לפני דיונים".
נשים יפרשו מאוחר יותר
גם העלאת גיל הפרישה לנשים, שכיום עומד על גיל 62, נושא בחובו הכבדה על ציבור הנשים בגיל זה.
"אמנם ניתן לפרוש לפנסיה כבר מגיל 60, אבל גיל הפרישה הרשמי רלוונטי מאוד עבור נשים שהגיעו לגיל 62, מעוניינות להמשיך לעבוד במשרה חלקית, לקבל קצבה מקרן הפנסיה ובנוסף לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי (בכפוף כמובן לעמידה במבחן ההכנסות). העלאת גיל הפרישה בחמש שנים נוספות תפגע בהן מאוד", מסביר יוסקוביץ.
מס על הביטוחים הפרטיים
גזירה נוספת שהגו באוצר היא הטלת מס על פעילות הביטוחים הרפואיים הפרטיים בחברות הביטוח ובקופות החולים, כשגובה המס המוצע עומד על בין 20-40%. מדינה שכשלה בלספק לאזרחיה רפואה ציבורית הולמת, רוצה כעת להפוך את הרפואה הפרטית לנחלתם של העשירים ביותר בלבד.
לדברי יוסקוביץ, "העלייה בשנים האחרונות ברכישה פרטית של כיסוי ביטוחים רפואיים, היא תוצאה ישירה של חוסר אמון ציבורי ביכולת לקבל טיפול רפואי מורכב יעיל ומהיר במקרה הצורך. הטלת מס על קבלת השירות מחברות הביטוח, בין אם ישירות על הצרכן, ובין אם על החברות מה שבעקיפין ייקר את הפרמיה לצרכן, תשאיר רק לבעלי יכולת אפשרות לרכוש את מוצר החובה הזה".
