חוק הצנתוקים: קווי ה’נייעס’ בפנים? ומה עם ההתרמות?

מאגר ‘אל תתקשרו אליי’ יוקם – אבל אולי היה צורך בהקמת מאגר של מי שמעוניין שיתקשרו אליו? • דוד שלומוביץ סוקר את החוק החדש שעליו עמלו ח”כי דגל התורה, חברי ועדת הכלכלה, השר מירב כהן ועוד רבים וטובים, ותוהה בטור פרשנות נוקב: מדוע החוק מחורר ככברה כשבעלי הטלפונים הכשרים מוטרדים ללא הרף וללא כל פיקוח?

סלולרי כשר | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה אמש באופן סופי פה אחד את הצעת החוק אותה יזם במקור סגן שר התחבורה אורי מקלב (ששמו הוסר מהצעת החוק לאחר מינויו כסגן שר) יחד עם חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, שמוזגה עם הצעת חוק ממשלתית, האוסרת על חברות להתקשר ללקוחות במטרה להציע להם הצעות שיווקיות, במסגרת החוק יוקם מאגר של לקוחות (‘אל תתקשרו אלי’) אשר אינם מעוניינים לקבל שיחות שיווקיות. החוק הגיע לישורת האחרונה שלו בזכות דחיפה של השרה לשוויון חברתי מירב כהן.

החוק החדש יחסום פרצה בחוק הספאם שאוסר על חברות לצנתק ללקוחות; אולם: לא נאסר לחברות להתקשר ללקוחות פוטנציאלים כדי להציע להם רכישת מוצרים. לפי החוק שהתקבל אתמול, כל אזרח בישראל יוכל לבקש לרשום את מספר הטלפון שלו במאגר שינוהל על ידי הרשות להגנת הצרכן, ובכך למנוע פניות שיווקיות לאותו מספר טלפון.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בחוק נקבע כי הרשות להגנת הצרכן תנקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שהבקשה להוספת או להסרת מספר טלפון במאגר אכן נמסרה על דעת בעל מספר הטלפון. לאחר שנרשם מספר הטלפון במאגר, יהיה אסור לכל עוסק בישראל או למי מטעמו לבצע פניות שיווקיות לאותו מספר טלפון, למעט במקרים חריגים שנקבעו בוועדת הכלכלה.

עוסק שיעבור על החוק צפוי לקנס כספי של 25,000 שקלים ליחיד ול-45,000 שקלים לתאגיד – כאשר מדובר בעיצומים ברמת החומרה הגבוהה ביותר. כמו כן תוכל הרשות להוציא צו מנהלי להפסקה מידית של הפרה, במקרה של הפרה חמורה, ובמקרה כזה ניתן יהיה להטיל עיצום כספי הגדול פי 3 מהסכום המקורי הקבוע בחוק.

רשימת החריגים

במהלך הדיונים הרבים ביקשו בעלי חברות לאפשר להם להתקשר ללקוח ולהודיע לו על סיום עסקה, כאשר באותה שיחה יציעו לו עסקה חדשה, אך זו נדחתה על הסף. בוועדה הכלכלה דנו בנושא החריגים לחוק, כדי לוודא שההסדר המוצע יהיה מאוזן ככל הניתן, ויאפשר התנהלות מסחרית סבירה תוך מניעת שיווק טלפוני אגרסיבי.

החריגים שנקבעו הם מקרים שבהם עוסק יהיה רשאי לפנות לצרכן בפנייה שיווקית בשיחת טלפון על אף שאותו צרכן ביקש לכלול את מספר הטלפון שלו במאגר:

  1. פנייה של עוסק לצרכן לאחר שהצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו בשיחת טלפון.
  2. פנייה של עוסק לצרכן בקשר לעסקה מתמשכת ביניהם (לרבות עסקה להספקת גז). החוק מכיר בפנייה כזו רק אם הפנייה נערכת בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה. לעומת זאת החוק אוסר פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכת העסקה הקיימת. מאידך החוק מתיר כמובן לצרכן לבקש מיוזמתו להאריך את העסקה הקיימת.
  3. צרכן שהסכים במפורש ובכתב, שלא במסגרת שיחה, לפניות שיווקיות של עוסק מסוים אולם החוק מדגיש שההסכמה לא הושגה באמצעות פנייה טלפונית לצרכן. נקודה זו באה במענה למגזר החרדי לדוגמה במקרים שבהם יש אינטרס משותף לעוסקים ולצרכנים לקיים תקשורת טלפונית ביניהם, בעיקר אם מדובר בצרכנים שאינם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים, כגון מיילים ואפליקציות שונות, ומעוניינים לקבל הצעות שיווקיות בטלפון מעוסק מסוים.
  4. צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן את הסכמתו המפורשת לקבל ממנו פניות שיווקיות.

ראוי לציין שהוועדה החליטה לקבוע כי נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לקבלת פניות שיווקיות יהיה על העוסק.

סגירת מעגל

יוזמת הצעת החוק הממשלתית, השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן ממפלגת ‘חוסן לישראל’ בסיעת ‘כחול לבן’, התרגשה מאוד כשדיברה בכנסת על הצעת החוק: “הצעה זו היא סגירת מעגל אישית עבורי. במידה לא מבוטלת היא מסמלת את הסיבה שבגללה נכנסתי לפוליטיקה, את הסיבה שאני עומדת כאן לפניכם. לפני כשנתיים וחצי קיבלנו החלטה לנהל מלחמת חורמה בתעשיית עושק הקשישים, והמאבק הזה עיצב במידה רבה את מי שאני כיום, ואת הסיבה שבכלל נכנסתי לפוליטיקה והגעתי לכנסת”.

בדבריה היא הזכירה את הפרקטיקה של שיווק אגרסיבי ומטעה באמצעות הטלפון, כשהאוכלוסייה שנפגעת רבות היא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. “אני מכירה וטיפלתי באופן אישי באין-ספור מקרים של אזרחים ותיקים שנוצלו ניצול ציני וקר על ידי משווקים שהוליכו אותם שולל בטלפון בכל מיני עסקאות שקריות. האזרחים הוותיקים האלה נעשקו בעשרות אלפי שקלים, לפעמים במאות אלפי שקלים, ולצערי גם טיפלנו במקרים שהנזק הגיע למיליוני שקלים”.

חסימה עסקית

ויש צד שני למטבע. במאמר ובציטטות משמה (ב’וואלה’) תקפה את החוק עו”ד קרן חן-סופר, יועצת משפטית לענייני מסחר וצרכנות באיגוד לשכות המסחר: “מטרת העל של החוק להגן על אוכלוסיות מוחלשות מפני שיווק אגרסיבי, הינה מטרה נעלה. אולם פעם נוספת, במקום להתמודד עם תופעה פסולה ברמה של אכיפה, נחקק חוק רחב המטיל נטל קשה גם על בעלי עסקים לגיטימיים. כל נטל נוסף על המגזר העסקי מתגלגל בסופו של דבר גם לכתפי הצרכנים.

“כך למשל, גם בעל עסק המבקש ליצור קשר עם לקוח קיים שלו על מנת לעדכן במבצע או הצעה חדשה או הצעה להארכת הסכם קיים לא יוכל לעשות כן. נראה ברור כי הפגיעה כאן הדדית”.

לדבריה, המדינה צריכה לתמוך בעסקים ובפרט בתקופת הקורונה בה אנשים לא יוצאים מהבית ויש צורך להגיע לצרכנים פוטנציאלים להציע להמשיך להאריך את המנוי בחדר כושר או בכל שירות אחר.

“המשותף לכל העוסקים הללו הוא שאין להם באמת יכולת ממשית להציע ללקוחות את המוצר או השירות החדש שלהם. אין לעוסק חדש את היכולת לפנות ולהציע את שירותיו באימייל, בהודעת טקסט או בווטסאפ בשל חוק הספאם. וכעת תיחסם בפניו גם הדרך להתקשר ללקוחות, במידה ויירשמו למאגר”.

Inner article

פרשנות // דוד שלומוביץ

מחזיקי הטלפון הכשר הפכו בשנים האחרונות לשעיר לעזאזל בכל הקשור להגנה צרכנית. כל מחזיק טלפון כזה יכול להעיד על עשרות – ולעיתים מאות – שיחות בחודש של פניות מגופים ציבוריים ופרטיים לשיווק מוצרים, לעדכוני חדשות ובעיקר לתרומות. לא פעם מצלצל הטלפון אחרי חצות הלילה, עם בכי קורע לב על מקרה חמור ונדיר הדורש צדקה דחופה. הכל טוב ויפה וכל הכוונות טובות, אבל בדרך נרמסות זכויות בסיסיות של הפרט הקטן.

הצעת חוק הספאם קבעה בעבר, שאפשר לשלוח הודעה באופן חד-פעמי עם דבר פרסומת לתרומה ובלבד שבהודעה יהיה ניתן להסיר את הטלפון מהמאגר של החברה המתקשרת. כך הפך החוק את כל מחזיקי הטלפון הכשר לעבדים לחברות ולעמותות. תחילה יש לשמוע את כל ההודעה הכוללת שירים, בכיות, דעות רבנים, ברכות אדמו”רים ודרשות חיזוק, ורק לאחר שעברו דקות ארוכות יוכל הצרכן המסכן להסיר את הטלפון שלו בלחיצה על מקש כלשהו. ומדוע לא יאסור החוק להתקשר לכולם ולהקים מאגר של אנשים החפצים בהטרדות טלפוניות על בסיס יומי או שעתי?

התיקון לחוק הנוכחי הוא מעשה איוולת המזכיר את הפסוק ‘ככלב שב על קיאו’. במקום לאסור על פנייה גורפת לכל מחזיקי הטלפון בארץ ולהקים מאגר ‘תתקשרו אלי’, הולך החוק בדרך עקומה ומורה להקים מאגר שלילי, בו לא יוכל לקבל הצרכן אפילו הצעה להמשך התקשרות עם חברת הגז אליה הוא משויך בשנים האחרונות. אולי יסביר לי החוק הנכבד מי האיש שיחסום את הטלפון שלו לפנייה כה טריוויאלית?

האיוולת הגרועה יותר היא התעלמות החוק מהטלפונים לבקשת תרומות. החוק מדגיש כי תיאסר “פנייה שיווקית”. והחוק העקום מסביר: “פנייה שיווקית – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה”.

יודגש כי גרוע מאוד שהחוק אינו אוסר להציע לצרכן להאזין לחדשות (‘נייעס’) באמצעות שיחה טלפונית, גם אם הטלפון שלו נכנס למאגר של ‘אל תתקשרו אלי’.

כל עוד לא ייקבע בחוק לאסור כל פנייה שהיא באמצעות הטלפון – למעט פניות אותן יבקש הצרכן, ימשיכו בעלי הטלפון הכשר לסבול מצלצולים, צינתוקים והטרדות על בסיס יומי ושעתי, וזכותם של האזרחים לחיות בשקט ובשלווה ימשיך להירמס בידי עמותות וחברות עסקיות.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "חוק הצנתוקים: קווי ה’נייעס’ בפנים? ומה עם ההתרמות?"

  1. צודק לחלוטין. נמאס כבר מכל הצינתוקים והשיחות המטרידות דיייייי.
    מצנתקים נמאסתם!!!

כתיבת תגובה