חוק התחרות? תוקם ועדה ציבורית

עו"ד אוריאל לין על חוק התחרות: משטר של עריצות, לא ירצו להקים פה עסקים • הדרישה ברורה: הקמת וועדה ציבורית שתבחן את החוק מיסודו

אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר. צילום: שי משה פלאש 90.

הרצון ליצור אמצעים כדי להילחם ביוקר המחיה מעוורים לחלוטין את עיני השרים וחברי הכנסת: הם לא השכילו להבין שבהרחבת סמכויות חוק התחרות (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים) מאז 2011 הם בעצם ממוטטים את עקרונות הכלכלה החופשית, פוגעים קשה ביסודות המשפט, ולאמיתו של דבר מבטלים בפועל זכות חוקתית שהיא חוק יסוד חופש העיסוק. יש לזה הסבר אחד – התפתחה תרבות של רדיפה אחר המגזר העסקי וכל דבר חקיקה שנחזה כמגן על הצרכן הוא כשיר, עד כדי הפקרות בחקיקה.

המחוקקים הרשו לעצמם להעביר את הרחבת הסמכויות של הרשות לתחרות, תוך דריסת עקרונות יסוד של המשפט בישראל. לאמיתו של דבר, מייצרים רשות על-רגולטורית ומעניקים לה סמכויות דרקוניות, ללא שום גבולות כמעט, הנושאות אופי של עריצות מול המגזר העסקי.

Box

משנת 2011 התפתחה מגמה מסוכנת ביותר. זה החל בהגדרה של קבוצות ריכוז, המהוות יחד 50% מנתח השוק, כאשר כל אחד מחברי קבוצה זו נתון לאותן דרישות המוטלות על המונופול. הוענקה לרשות לתחרות סמכות להורות על הפסקת פעילות מסוימת של עסק, לא על שום שהיא פוגעת בתחרות אלא רק משום שהיא יכולה להקל על חברה אחרת להתאים את התנהגותה להתנהגות של העסק עליו הוטל האיסור. אם מישהו מחפש דוגמה חמורה יותר להתערבות בוטה בחופש העיסוק הוא יתקשה למוצאה.

בחוק התחרות עברנו משלב של מצב אובייקטיבי של הגדרת פעולה המקנה סמכות לרשות לתת הוראות לעסקים, לשלב שבו אין צורך בתשתית ראייתית כלשהי בפעולתו של העסק, המצביעה על כך שהוא פוגע בתחרות. מספיק שקיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות כדי להקנות סמכויות מפליגות לרשות לתחרות להוציא הוראות מחייבות לעסק כיצד לפעול. דבר הזוי ומופרך – הענקת סמכויות מופלגות על בסיס של חשש בלבד, ללא כל תשתית ראייתית. מצב הנעדר כל ודאות משפטית והגיונית.

מגמה זו של הענקת סמכויות להתערב בניהול העסקים התחזקה ואף קיבלה אופי של רדיפה סקטוריאלית. בתיקון מספר 20 לחוק, משרד הכלכלה סימן את היבואן הישיר כאויב יוקר המחייה וכיעד למתקפה, וכל אשר צריך הוא שכתוצאה ממעמדו של היבואן קיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות. די בנתונים אלה כדי להעניק סמכויות לרשות כדי להתערב בעסק. דוגמה נוספת של רדיפה סקטוריאלית ופגיעה חמורה ומהותית בחופש הניהול העסקי.

בתיקון האחרון זרקנו מגזר עסקי שלם למצב מוחלט של חוסר ודאות. עסקים מסתכנים בכך שהם יואשמו בפלילים מבלי שמתקיימת אפילו ודאות מינימלית של תשתית ראייתית שהם עלולים לפגוע בתחרות. עסק עלול להיחשב כבעל כוח שוק, מבלי שהוא יודע שכך הוא נחשב. לא הוגדר בחוק מה מהווה כוח שוק, אין צורך בהליך מוקדם בו מגדירים את העסק כבעל כוח שוק; עסקים ישוטו על פני המגזר העסקי מבלי כל ידיעה או ודאות האם הם מהווים כוח שוק או לא; ואם תעשה פעולה האסורה על מונופול הם מסתכנים בפלילים.

Inner

 

קשה לחשוב על סיטואציה יותר חמורה של ערעור יסודות המשפט הפלילי תוך ערעור כל עקרונות היסודות; הטלת אישום פלילי על אדם מבלי שיוכל אפילו לדעת כי ביצע עבירה.

ואם כל זה לא מספיק, הרי שלא התביישו ברגע האחרון של שלב החקיקה, במחטף קודם פיזור הכנסת, לכלול סעיף העושה בפועל את כל אלה הנושאים במשרות בתאגידים עסקיים לפקחים של הרשות לתחרות. סעיף חצוף ודמיוני המטיל על כל נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה על פי חוק התחרות, כאשר אפילו אם לא נעברה עבירה, עצם אי ביצוע הפיקוח מהווה עבירה.

אין זה מספיק לומר שרוצים לקדם את התחרות. אסור לערער את יסודות המשפט בישראל ואסור לפגוע בזכויות היסוד, בטח שלא לקעקע את יסודות הכלכלה החופשית בישראל. הסמכויות שהוענקו לרשות לתחרות מתאימות למדינות כמו ונצואלה או למדינת דיקטטורה אך לא למדינת ישראל.

המשמעות של ההרחבות משנת 2011 טרם חלחלה מספיק במודעות של המגזר העסקי, וכשהיא תחלחל לא ירצו להקים פה עסקים. שום בעל עסק לא יהיה מוכן שרשות על-רגולטורית תכתיב לו מה לעשות על בסיס של חשש או מחמת מעמדו. קשה לחשוב על סמכויות כה מופלגות הגובלות בעריצות של ממש שהוענקו לרשות התחרות, כאשר לדאבוננו בלהט החקיקה חברי הכנסת לא השכילו להבין את המשמעות האמיתית של ההרחבות.

יש להקים ועדה ציבורית, שתבחן מחדש את הוראות ועקרונות חוק התחרות.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כיהן בעבר גם בתפקיד יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ה- 12, וניווט 95 חוקים בתוקף תפקידו זה, כולל את חוקי היסוד של זכויות האדם וחוק יסוד הממשלה

Inner

כתיבת תגובה