חרדים, כלכלה ומה שביניהם: ככה אנחנו קונים דירות

בכנס בנושא "אי שוויון והתערבות ממשלה" של חטיבת המחקר בבנק ישראל עלו נתונים מרתקים: מי אשם בחוסר המיומנויות של המבוגרים בישראל – אם החרדים והערבים מנוטרלים מהמדדים? • ואלה מקצועות לימוד הם הרווחיים ביותר? • וגם: משקי בית שהם בעלי דירות ומשלמים משכנתה מצמצמים את ההוצאות – האם זו לא הדרך של החרדים לרכוש דירות?

בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חטיבת המחקר של בנק ישראל קיימה אתמול (ד') בירושלים כנס בנושא "אי שוויון והתערבות ממשלה". בכנס הוצגו עבודות מחקר שנערכו בחטיבת המחקר של בנק ישראל ומחוצה לו, ניתנה הרצאה על ידי פרופ' ג'ובאני ויולנטה מאוניברסיטת פרינסטון, והתקיים פאנל של אקדמאים וקובעי מדיניות לדיון בשוויון הזדמנויות, אי השוויון בשוק העבודה והדרכים להתמודד איתו.

הכנס עסק בתחומי מאקרו רבים הקשורים לאי השוויון ובכללם, אי השוויון בהשכלה, אי השוויון בעולם הפיננסי, מעמד הביניים, חיסכון לכל ילד ואי השוויון הבין-דורי, והשפעת המדיניות המוניטרית על אי השוויון. 

מטבע הדברים הופרחו בכנס נתוני מאקרו רבים, מספרים, נוסחאות, תזות ושאלות קיומיות או היפותטיות כאן ב'ביזנעס' נכוון את הזרקור על כמה אמירות חשובות הנוגעות אל עולם הכלכלה של המגזר החרדי.

נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון שפתח את הכנס, עסק בדבריו באי השוויון במשק הישראלי תוך סקירת מגוון היבטים: ההיבט הכלכלי, כלומר כושר ההשתכרות, היבט הכישורים כפי שהם מתבטאים בהישגים בלימודים ובמיומנויות שוק העבודה, והיבט שוויון ההזדמנויות. בהמשך דבריו הוא נגע גם בתחולת העוני, האבטלה וירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה. נביט תחילה במשפט הסנסציוני של הכנס.

השכלה גבוהה, מיומנות נמוכה

"לעיתים נדמה שסיוע וקידום אוכלוסיות אלו (הציבור החרדי והחברה הערבית ד"ש). יפתור את בעיית המיומנויות במשק הישראלי. לא כך הדבר – זוהי בעיה שנוגעת לכלל קבוצות האוכלוסייה ודורשת צעדים ומדיניות כוללת, גם אם תוך התייחסות פרטנית לקבוצות אלו". כלומר די לדחיפה אלימה של החרדים אל מוסדות הלימוד האקדמיים. 

"ולמרות שמיומנויות הם כישורים יסודיים הנדרשים בשוק העבודה המודרני", אומר הנגיד, "הרמה הממוצעת של ההישגים במבחני המיומנויות בישראל היא נמוכה, גם כאשר מצמצמים את הניתוח כך שלא יכלול שתי קבוצות אוכלוסייה המזוהות בדרך-כלל כבעלות כישורים נמוכים יותר בתחומים הנבחנים: הציבור החרדי והחברה הערבית".

לדבריו, ישראל נמצאת בסקר מבחני המיומנויות במקום רביעי מהסוף, רק לפני ספרד, איטליה וצ'ילה ואם מנפים מהסקר את שתי הקבוצות שלא מפסיקים לנדנד להם ללכת ללמוד מקצוע, ישראל עולה בסך הכל בשתי מקומות ועוקפת את יוון וצרפת, זה הכל

לטענת הנגיד, "הפערים במיומנויות בישראל בולטים בהשוואה בינלאומית. פערים אלו מציבים כאמור את קובעי המדיניות בבואם לצמצם את אי השוויון בנקודת פתיחה לא-קלה". הוא הוסיף והדגיש, כי "הפערים במיומנות אינם מבטאים יכולת גבוהה במיוחד של האוכלוסייה החזקה, אלא דווקא חולשה של האוכלוסייה עם המיומנויות הנמוכות יותר".

איפה אם כן הבעיה אם החרדים והערבים לא משפיעים על הסקר? או במילותיו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, "כיצד יתכן שישראל הנמצאת מקום חמישי בעולם בשנות לימוד ומקום שלישי בעולם (!) בשיעורי ההשכלה הגבוהה, מציגה רמה נמוכה במיומנויות של המבוגרים בישראל? אם כך, יש לנו כאן סוג של חידה – כיצד קורה שהיקף הלומדים להשכלה גבוהה הוא נרחב אך המיומנויות בשוק העבודה נמוכות?"

אין לו תשובה טובה לבעיה והוא מנסה לתלות את הפתרון בדור החילוני הצעיר שמגיע לבתי הספר חמוש כהלכה ושקוע ראשו ורובו ברשתות החברתיות, "יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהפערים במיומנויות מול חו"ל נפתחים בשלב מוקדם יחסית, כבר בחינוך הבסיסי. הביצועים של תלמידי חטיבת הביניים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות המפותחות".

עודף למידה מפחית שכר

ראייה נוספת להפסקת התלות של עולם התעסוקה בעולם האקדמיה עולה מתוך שני מחקרים של לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין, אלעד גוטמן, נעם זוסמן עידן ליפינר, ענבל מעיין ודרור רוזנפלד מבנק ישראל שהוצגו בכנס ובחנו את התשואה ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות במונחי שכר, השכלה עודפת וחוסר התאמה בין משלח היד למקצוע הלימוד

בשני המחקרים נמצא אמנם כי "התשואה, במונחי שכר, של בוגרי אוניברסיטאות גבוהה בכ-10% מזו של בוגרי מכללות, אבל הסיכוי של בוגרי תואר ראשון להימצא בהשכלה עודפת ובחוסר התאמה הוא גבוה ביותר, השכלה עודפת מפחיתה את השכר השנתי ברוטו בכ-17%, וחוסר התאמה גורע 5%–6% מהשכר". אם נתרגם זאת למילים פשוטות מעולם המעשה נאמר כי, בוגרי תואר ראשון יוצאים אולי משכילים יותר, אך גם מבולבלים יותר ומפסידים גם כסף בעקבות כך. 

זאת ועוד, על פי המחקרים "ההסתברות להימצא בחוסר התאמה בין משלח היד למקצוע הלימוד במוסד להשכלה גבוהה הולך ויורד לפי מקצוע הלימוד". כותבי המחקרים הביאו דיאגרמה ממנה עולה שככל שהמקצוע הנלמד הופך מהומני לראלי כך יורד הסיכוי לחוסר ההתאמה.

שימו לב, במקצועות כמו מדעי המדינה, מדעי הרוח, פסיכולוגיה, ואפילו מנהל עסקים – אנחנו מדברים על בין 20% ליותר מ-50% שתימצא חוסר התאמה בין המקצוע הנלמד לבין משלח היד. החל מהנדסה אזרחית הנתון יורד אל מתחת חמשת האחוזים יחד עם המקצועות מתמטיקה, עיצוב, הנדסת תעשייה וניהול והנדסת מכונות.

לעומת זאת בכל המקצועות אותם תוכלו לראות במכללות החרדיות, הנתון מתהפך והופך למינוס בשאלת חוסר ההתאמה בין המקצוע הנלמד לבין משלח היד. בין המקצועות החיוביים ניתן למנות את האדריכלות, הנדסת חשמל, משפטים, עבודה סוציאלית, עזר רפואי, חשבונאות ומדעי המחשב.

בהמשך הדברים מצביע המחקר על מהפיכת ההשכלה הגבוהה בישראל, עם התרחבות מערך המכללות האקדמיות מאז אמצע שנות התשעים, תוך עלייה ניכרת בנגישות ובשיעורי הלמידה. אולם העלייה ברמת ההשכלה לא מקבילה לעלייה בפריון העבודה.

בסיכום המחקר הם כותבים כך: "ההסתברויות לשהות בהשכלה עודפת ובחוסר התאמה קטנות יותר לבעלי כישורים גבוהים; לבוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה; לעובדי המגזר הציבורי ולבעלי ותק בשוק העבודה. אין הבדלים מגדריים בסיכוי להשכלה עודפת וגברים חשופים פחות לחוסר התאמה". או במילים אחרות, עזבו אתכם מבלבולי המוח של תארים ראשונים ומפוצצים, לכו ללמוד מקצוע שיש לו זיקה הדוקה לשוק העבודה.

מרוויחים יותר משלמים יותר

אם נחזור לדברי הנגיד נראה כי הוא מודה בהמשך דבריו שלמרות העלייה בצמיחת המשק, קו העוני ממשיך לעלות, "ניתן לראות כי אי השוויון בישראל גבוה, אך אינו חריג. יחד עם זאת, יש לציין כי תחולת העוני גבוהה. נציין כי קו העוני עולה עם צמיחת המשק, גם כאשר מסתכלים עליו ביחס לתוצר לנפש. ובכל זאת תחולת העוני בשנים האחרונות נמצאת במגמת ירידה".

שימו לב מה קורה כאן. לאורך כמעט שני העשורים האחרונים מעודדת המדינה יציאה לתעסוקה באופן כמעט פראי על ידי קיצוץ בקצבאות והוצאת האוכלוסייה למכללות באמצעות תוכניות שונות אך כאשר מסתכלים על ההתפתחות על-פני זמן של מדד אי-השוויון בישראל, ניתן לראות שמזה כעשור מתרחש תהליך של ירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה, למרות שמספר המפרנסים הממוצע במשק בית עלה. 

כלומר, עצם העובדה שאנשים יוצאים לעבוד אין זה אומר שיהיה להם יותר כסף והתהליך הוא פשוט. כאשר אדם יוצא לעבוד (עם או בלי מקצוע ביד) הוא תורם אמנם תרומה גדולה לתל"ג ולכל מדדי המשק, אבל מה מתרחש לו בארנק? האם בסוף החודש יהיה לו יותר כסף לקנות ממתקים לילדיו? כלל לא בטוח.

ההטבות שקיבל עד כה' כדוגמת ההנחות במעונות ובארנונה מתבטלות או נשחקות, וככל שהוא מרוויח יותר, מס ההכנסה הופך להיות שותף גדול יותר ברווחיו כך שבסופו של דבר נשאר לו בכיס סכום כסף הזהה לזמן שלפני יציאתו לעבודה וכתוצאה מכך אנחנו מקבלים את הנתון שהזכיר הנגיד ולפיו, קו העוני עולה עם צמיחת המשק, גם כאשר מסתכלים עליו ביחס לתוצר לנפש.

למידה לא אפקטיבית

דרישה נוספת החוזרת ונשנית מהחרדים היא לימודי 'ליבה', אך נראית כתמוהה מאוד לאחר דברי הנגיד בנושא מבחני פיזה: "מדד אחד לבחינת רמת אי-השוויון בהזדמנויות, הוא שיעור התלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש המצליחים להגיע במבחני PISA לרבעון העליון בהישגים. בישראל, שיעור הצעירים (בני 15) בקרב האוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, המצליחים במבחני PISA הוא נמוך באופן מובהק מהממוצע במדינות OECD. ייתכן שזוהי עדות לכך שהצעירים מהאוכלוסייה החלשה לא קיבלו הזדמנות שווה. גם הפער בציון מבחן PISA בין האחוזון ה-95 לאחוזון 5 בישראל הוא הגבוה ביותר". 

אם כן מדוע לדרוש מהחרדים ללמוד את מקצועות הליבה בזמן שהדבר איננו עובד במגזר הכללי?

בסיכום דבריו אומר הנגיד כי "אי השוויון בישראל אמנם גבוה אבל אינו חריג; חלק ניכר מאי השוויון מבטא הבדלים בכישורי העבודה דבר המהווה אתגר ארוך טווח למדיניות, שרצוי שתטפל בכך גם מתוך ראייה כוללת וגם תוך מתן מענה לקבוצות רלוונטיות באוכלוסייה, על מאפייניהן הייחודיים.

"קיימות עדויות מסוימות לחולשה בשוויון ההזדמנויות בישראל, וחשוב שניתן לכך תשומת לב. הן מהסיבות החברתיות הראויות והן מהתרומה לצמיחה הכלכלית של משק בו מתקיים שוויון הזדמנויות".

כך החרדים קונים דירות

אחד הדברים שהמגזר החרדי נואש מלהסביר לקובעי המדיניות הכלכלית הוא ההסתפקות המועט המצויה לרוב במגזר החרדי. משפחות רבות בהן האבא אברך והאמא יוצאת מבוקר עד ערב לפרנס את המשפחה, מתעלות את הוצאות הבית לדברים החשובים באמת, ומכיוון שקניית דירה היא – משום מה – ערך עליון במגזר החרדי, הרי שהכסף הראשוני הולך למשכנתא המושלמת כסדרה מדי חודש בחודשו, וביתר הכסף מתכלכלים בהצטמצמות ובמינימום הנדרש. זאת גם התשובה לשאלת התקשורת 'איך החרדים מצליחים לרכוש דירות?' 

כדי להבין את הדברים נביא את דבריה של ראש האגף המוניטרי בחטיבת המחקר סיגל ריבון, שהציגה, באותו כנס בו דיבר הנגיד, עבודה שבחנה האם המדיניות המוניטרית משפיעה באופן שונה על משקי בית ברמות הכנסה שונות. העבודה בוחנת את התגובה של צריכת משקי הבית לשינויים בריבית.

מתוך המחקר עלה נתון מרתק, העלאה של הריבית מקטינה בעיקר את הצריכה של מוצרים בני-קיימא והיא ניכרת יותר עבור חמישוני ההכנסה העליונים. בנוסף נמצא עוד שמשקי בית שהם בעלי דירות ומשלמים משכנתה מצמצמים את רכישות בני-הקיימא כתוצאה מהעלאת ריבית יותר מאשר משקי בית ששוכרים דירה.

וזאת אם תרצו התשובה לכל השאלות. מי שנמצא בגבולות מטרה מסוימת כדוגמת רכישת בית יודע להצטמצם בהוצאותיו האחרות. 

3 תגובות ל: "חרדים, כלכלה ומה שביניהם: ככה אנחנו קונים דירות"

  1. על כל שקל למשפחה חרדית שמה לקניית דירה, העמותות החרדיות שמות שקל גם. ז.א עלות רכישת דירה למשפחה חרדית הנה כ50 אחוז בלבד.

  2. אין שום עמותה ששמה שקל על כל שקל שחרדי שם לקנית דירה,
    מאיפה הבאת את הנתונים השקריים האלו? ועל מי אתה מתבסס בהנחות מנותקות מציאות??
    קונים את הדירה בכספינו בלבד!

  3. אולי תספר לי על העמותות האלו שמחלקות כסף לדיור חינם??
    ידוע למישהוא חרדי עליהם? או שזה סוד מדינה שרק חילונים יודעים?

כתיבת תגובה