חרדים, כלכלה ומה שביניהם: ככה אנחנו קונים דירות

בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חטיבת המחקר של בנק ישראל קיימה אתמול (ד') בירושלים כנס בנושא "אי שוויון והתערבות ממשלה". בכנס הוצגו עבודות מחקר שנערכו בחטיבת המחקר של בנק ישראל ומחוצה לו, ניתנה הרצאה על ידי פרופ' ג'ובאני ויולנטה מאוניברסיטת פרינסטון, והתקיים פאנל של אקדמאים וקובעי מדיניות לדיון בשוויון הזדמנויות, אי השוויון בשוק העבודה והדרכים להתמודד איתו.

הכנס עסק בתחומי מאקרו רבים הקשורים לאי השוויון ובכללם, אי השוויון בהשכלה, אי השוויון בעולם הפיננסי, מעמד הביניים, חיסכון לכל ילד ואי השוויון הבין-דורי, והשפעת המדיניות המוניטרית על אי השוויון. 

מטבע הדברים הופרחו בכנס נתוני מאקרו רבים, מספרים, נוסחאות, תזות ושאלות קיומיות או היפותטיות כאן ב'ביזנעס' נכוון את הזרקור על כמה אמירות חשובות הנוגעות אל עולם הכלכלה של המגזר החרדי.

נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון שפתח את הכנס, עסק בדבריו באי השוויון במשק הישראלי תוך סקירת מגוון היבטים: ההיבט הכלכלי, כלומר כושר ההשתכרות, היבט הכישורים כפי שהם מתבטאים בהישגים בלימודים ובמיומנויות שוק העבודה, והיבט שוויון ההזדמנויות. בהמשך דבריו הוא נגע גם בתחולת העוני, האבטלה וירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה. נביט תחילה במשפט הסנסציוני של הכנס.

השכלה גבוהה, מיומנות נמוכה

"לעיתים נדמה שסיוע וקידום אוכלוסיות אלו (הציבור החרדי והחברה הערבית ד"ש). יפתור את בעיית המיומנויות במשק הישראלי. לא כך הדבר – זוהי בעיה שנוגעת לכלל קבוצות האוכלוסייה ודורשת צעדים ומדיניות כוללת, גם אם תוך התייחסות פרטנית לקבוצות אלו". כלומר די לדחיפה אלימה של החרדים אל מוסדות הלימוד האקדמיים. 

"ולמרות שמיומנויות הם כישורים יסודיים הנדרשים בשוק העבודה המודרני", אומר הנגיד, "הרמה הממוצעת של ההישגים במבחני המיומנויות בישראל היא נמוכה, גם כאשר מצמצמים את הניתוח כך שלא יכלול שתי קבוצות אוכלוסייה המזוהות בדרך-כלל כבעלות כישורים נמוכים יותר בתחומים הנבחנים: הציבור החרדי והחברה הערבית".

לדבריו, ישראל נמצאת בסקר מבחני המיומנויות במקום רביעי מהסוף, רק לפני ספרד, איטליה וצ'ילה ואם מנפים מהסקר את שתי הקבוצות שלא מפסיקים לנדנד להם ללכת ללמוד מקצוע, ישראל עולה בסך הכל בשתי מקומות ועוקפת את יוון וצרפת, זה הכל. 

לטענת הנגיד, "הפערים במיומנויות בישראל בולטים בהשוואה בינלאומית. פערים אלו מציבים כאמור את קובעי המדיניות בבואם לצמצם את אי השוויון בנקודת פתיחה לא-קלה". הוא הוסיף והדגיש, כי "הפערים במיומנות אינם מבטאים יכולת גבוהה במיוחד של האוכלוסייה החזקה, אלא דווקא חולשה של האוכלוסייה עם המיומנויות הנמוכות יותר".

איפה אם כן הבעיה אם החרדים והערבים לא משפיעים על הסקר? או במילותיו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, "כיצד יתכן שישראל הנמצאת מקום חמישי בעולם בשנות לימוד ומקום שלישי בעולם (!) בשיעורי ההשכלה הגבוהה, מציגה רמה נמוכה במיומנויות של המבוגרים בישראל? אם כך, יש לנו כאן סוג של חידה – כיצד קורה שהיקף הלומדים להשכלה גבוהה הוא נרחב אך המיומנויות בשוק העבודה נמוכות?"

אין לו תשובה טובה לבעיה והוא מנסה לתלות את הפתרון בדור החילוני הצעיר שמגיע לבתי הספר חמוש כהלכה ושקוע ראשו ורובו ברשתות החברתיות, "יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהפערים במיומנויות מול חו"ל נפתחים בשלב מוקדם יחסית, כבר בחינוך הבסיסי. הביצועים של תלמידי חטיבת הביניים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות המפותחות".

עודף למידה מפחית שכר

ראייה נוספת להפסקת התלות של עולם התעסוקה בעולם האקדמיה עולה מתוך שני מחקרים של לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין, אלעד גוטמן, נעם זוסמן עידן ליפינר, ענבל מעיין ודרור רוזנפלד מבנק ישראל שהוצגו בכנס ובחנו את התשואה ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות במונחי שכר, השכלה עודפת וחוסר התאמה בין משלח היד למקצוע הלימוד

בשני המחקרים נמצא אמנם כי "התשואה, במונחי שכר, של בוגרי אוניברסיטאות גבוהה בכ-10% מזו של בוגרי מכללות, אבל הסיכוי של בוגרי תואר ראשון להימצא בהשכלה עודפת ובחוסר התאמה הוא גבוה ביותר, השכלה עודפת מפחיתה את השכר השנתי ברוטו בכ-17%, וחוסר התאמה גורע 5%–6% מהשכר". אם נתרגם זאת למילים פשוטות מעולם המעשה נאמר כי, בוגרי תואר ראשון יוצאים אולי משכילים יותר, אך גם מבולבלים יותר ומפסידים גם כסף בעקבות כך. 

זאת ועוד, על פי המחקרים "ההסתברות להימצא בחוסר התאמה בין משלח היד למקצוע הלימוד במוסד להשכלה גבוהה הולך ויורד לפי מקצוע הלימוד". כותבי המחקרים הביאו דיאגרמה ממנה עולה שככל שהמקצוע הנלמד הופך מהומני לראלי כך יורד הסיכוי לחוסר ההתאמה.

שימו לב, במקצועות כמו מדעי המדינה, מדעי הרוח, פסיכולוגיה, ואפילו מנהל עסקים – אנחנו מדברים על בין 20% ליותר מ-50% שתימצא חוסר התאמה בין המקצוע הנלמד לבין משלח היד. החל מהנדסה אזרחית הנתון יורד אל מתחת חמשת האחוזים יחד עם המקצועות מתמטיקה, עיצוב, הנדסת תעשייה וניהול והנדסת מכונות.

לעומת זאת בכל המקצועות אותם תוכלו לראות במכללות החרדיות, הנתון מתהפך והופך למינוס בשאלת חוסר ההתאמה בין המקצוע הנלמד לבין משלח היד. בין המקצועות החיוביים ניתן למנות את האדריכלות, הנדסת חשמל, משפטים, עבודה סוציאלית, עזר רפואי, חשבונאות ומדעי המחשב.