חרוכים ומדממים: סיכום תוצאות השריפות בסופ"ש

מי יספוג את העלויות?

במידה ואכן מדובר בהצתה על רקע לאומני, ויצליחו להוכיח זאת למעלה מכל ספק, סביר להניח שהמדינה תפצה את התושבים שניזוקו מהצתות אלו באמצעות קרן מס רכוש.

עיקר הקושי בשיפוץ בית אחרי שריפה, הוא ההיקף הגדול של העבודות. ישנם בתים שהאש רק חלפה דרכם וכובתה במהרה על ידי כוחות הכיבוי שהיו פרוסים בשטח, כשלעומת זאת ישנם בתים שהאש השתוללה בהם במשך זמן רב. במקרה כזה, יש צורך להביא מהנדס שיבדוק עד כמה נפגעו היסודות והעמודים מהחום הרב ששרר בתוך הבית במהלך השריפה.

לאחר מכן יש לבדוק את מערכות החשמל והאינסטלציה של הבית, בכדי לברר עד כמה הן נפגעו. בבתים אלה אין מדובר על צביעה וניקוי לבד, משום שבית כזה יש לשפץ מלמטה עד למעלה. הערכה היא ששיפוץ כזה עשוי לעלות כ-25% יותר משיפוץ בית בנסיבות רגילות.

סביר להניח שהמשטרה תשתתף בפעולות החקירה, בכדי להגיע למסקנה האם יש להפעיל כאן את מס קרן רכוש, או לשלוח את התושבים להתמודד לבדם מול חברות הביטוח.

בשנת 1961 הוקמה קרן מס רכוש, במטרה לפצות את מי שרכושו נפגע באופן ישיר במהלך מלחמה או פעולת איבה, לאור העובדה שחברות הביטוח אינן מבטחות מקרים אלו.

הקרן, שכוללת מיליארדי שקלים, מתמלאת מדי שנה על ידי הפרשת 25% מההכנסות ממס רכישה. במסגרת תשלום מס רכוש, ניתן תשלום על נזקי מבנה, ולצורך כך עובדי קרן הפיצויים בסיוע אנשי מקצוע יבקרו בבתים שניזוקו ויערכו שמאות.

את חפצי הבית מעריכים השמאים על פי רשימה, כפי שכבר פרסמנו בעבר ב'ביזנעס', אשר כוללת רשימת פיצויים בגין חפצי בית שנפגעו, המשולמים בהתאם לתקנות ולפי מחירון של סוגי 'חפצי בית' וגודל המשפחה, עד לתקרות שנקבעו.

קרן הפיצויים (מס רכוש), משלמת גם את הנזק שקרו לרכבים שנפגעו, ובתנאי ששמאי מטעמם יאשר את התיקון לפני ביצועו. כמו"כ משלמת הקרן נזקים לעסקים שנפגעו, אם בציוד בהתאם לשווי השוק של הציוד ואם לגבי מלאי. התשלום הוא בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ), לאחר שמוכיחים כי המלאי היה בבעלות העסק.

אם ממצאי החקירה יעלו שאין מדובר כאן באירועי טרור, או אז רק מי שרכש בעבר ביטוח דירה יקבל פיצוי. לדעת מומחים, יותר ממחצית הבתים בישראל מבוטחים בביטוח דירה סטנדרטי, המכסה את הנזק שנגרם הן למבנה והן לתכולה, וכולל כיסוי גם למקרים של אסונות טבע ופגעי מזג אוויר. רוב המבנים בישראל מבוטחים מכוח דרישות הבנקים בעת לקיחת המשכנתא.

לפני כשנתיים וחצי פרסם ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, באתר 'וויינט', השוואת מחירים מחירים בין שיפוץ לאחר שריפה לעומת שיפוץ רגיל. על פי ההשוואה, עלות צביעת דירה – עומדת על כ-1,600 שקל לחדר לאחר שריפה, לעומת 1,200 שקל לחדר שעובר שיפוץ רגיל; פירוק והחלפת ריצוף – 320 שקל למ"ר בבית שניזוק משריפה, לעומת 280 שקל למ"ר לבית שעובר שיפוץ רגיל; התקנת נקודת אינסטלציה – 1,400 שקל בבית שניזוק משריפה, לעומת 1,200 שקל בבית שעובר שיפוץ רגיל; והתקנת נקודת חשמל חדשה – 250 שקל לנקודה בבית שניזוק משריפה, לעומת 220 שקל במסגרת של שיפוץ רגיל.

הסיפור הגדול, הן משפחות אשר ביתן לא היה מכוסה בביטוח, והם יצטרכו לכסות את עלויות השיפוץ הגבוהות לבדן. כשמלבד השיפוץ ישנן עלויות גבוהות נוספות של הריהוט ומוצרי החשמל והביגוד, עד ציוד לבית הספר עבור הילדים.

גם בנושא זה, סביר להניח שארגוני הצדקה והפילנתרופיה ייקחו על שכמם את העזרה למשפחה, וינסו לגייס אליהם את תמיכת הציבור במשפחות אלו, לצד העזרה שיעמידו המועצות המקומיות. אחד מהארגונים שהתגייס לסייע הוא ארגון 'הכל מהלב', שלקח על עצמו לסייע לנפגעי השריפה. ארגון נוסף, הוא עמותת 'תושבים למען תושבים חבל מודיעין', המסייעת לתושבי הישוב שבתיהם נשרפו, והם קוראים לאלו הרוצים לעזור לבצע הפקדה בחשבון העמותה. כעת נראה, כי ככל שמתבררים ממדי האסון מצטרפים עוד יחידים ועמותת לסייע בידי הנפגעים.