מחקר חדש של בנק ישראל ומשרד האוצר חושף פערים חסרי תקדים בין ההייטק לשאר המשק | שיעורי התעסוקה הגבוהים, רמות השכר והמיומנויות מציבים את ישראל כחריגה בעולם המפותח ומדגישים כלכלה דו שכבתית שמעמיקה מדי שנה.
שי קליין 02.12.2025
חרדים בהייטק במתחם ביזמקס | צילום: יח"צ מחקר חדש של בנק ישראל ומשרד האוצר חושף פערים חסרי תקדים בין ההייטק לשאר המשק. שיעורי התעסוקה הגבוהים, רמות השכר והמיומנויות מציבים את ישראל כחריגה בעולם המפותח ומדגישים כלכלה דו שכבתית שמעמיקה מדי שנה.
החוקרים מסבירים כי עלייתן של חברות העל היא שהגדילה את הפערים ומושכת את העובדים המיומנים ביותר. לטענתם ללא מהלך ממשלתי משמעותי להרחבת הכשרה מקצועית ולשיפור מיומנויות הפערים ימשיכו לגדול.
המחקר שפרסמו ד״ר אלעד דה מלאך מבנק ישראל וגלעד ברנד ויותם פטרפרוינד ממשרד האוצר חושף תמונת מצב שבה ההייטק הישראלי מתנהל כמערכת נפרדת מהמשק. שיעור העובדים בענף הגיע לכאחד עשר אחוזים מהכלכלה הישראלית כמעט פי שלושה מהממוצע במדינות ה־OECD והוא מושך אליו עובדים הממוקמים בחמישון העליון של המיומנות בשיעור של עשרים ושישה אחוזים נתון שאין לו דוגמה בעולם המפותח. בהתאם לכך השכר החציוני בהייטק גבוה פי שניים נקודה שבע מהשכר בשאר המשק בעוד שבמדינות ה־OECD הפער עומד על אחד נקודה שמונה בלבד.
החוקרים מדגישים כי העלייה הדרמטית בפערים אינה נובעת רק מהכישורים הגבוהים של העובדים אלא מהתעצמות קבוצת חברות העל ארגונים עתירי פריון שמשלמים פרמיות שכר גבוהות במיוחד. בשנת 2010 חברות אלו העסיקו פחות מחמישית מכוח האדם בהייטק אך בשנת 2022 כבר הגיעו לכארבעים אחוזים ושני שלישים מגידול התעסוקה בענף בעשור האחרון התרחשו בהן. כארבעים אחוז מהחברות הן רב לאומיות מה שמעצים את יכולתן למשוך עובדים חזקים במיוחד ולהציע שכר שקשה להתחרות בו.
לפי החוקרים ישראל חייבת להרחיב באופן משמעותי את מאגר העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ולהשקיע בהכשרות איכותיות גם בענפים המסורתיים כולל מגזרים שבהם פוטנציאל הפריון עדיין לא מומש. רק מהלך כזה יוכל לשמור על הצמיחה ולצמצם את הפערים שמאיימים לייצר כלכלה שבה קטר אחד ממשיך לרוץ בזמן ששאר הקרונות נותרים מאחור.
