ידא אריכתא || “נקדם כל אינטרס כלכלי של החברות בישראל”

“עם הקורונה והכנת המשק לברקזיט, צפוי לבריטניה אתגר מאוד לא פשוט” • הנספח הכלכלי וראש נציגות משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון, בריטניה, עופר פורר, בראיון מיוחד לישראל פלר • מבט לעולמם של הנספחים העוסקים במלאכה מאחורי הקלעים, ומשמשים כ’מכבש’ שסולל את הדרך לפני יצרנים, יצואנים ויבואנים ישראליים בחו”ל

לונדון | צילום: shutterstock

זה קרה בראשית ימי הקורונה. הנספחים הכלכליים, מי שעומדים בראש הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי במדינות השונות, נקראו אל הדגל. אם בימים כתיקונם הנספחים אמונים על ניהול הנספחות הכלכלית ומהווים גורם המקשר בין פעילות משרד החוץ במדינה שבה הוצבו (באמצעות שגרירות ישראל באותה מדינה) לפעילות הנספחות ומטה מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה בירושלים – ועיקר פועלם הוא בנושאי מסחר המסייעים ליבואנים ויצרנים ישראליים – הרי שעתה, הם נדרשו לבצע מהלכים שונים.

הנספחים, הזרוע הדיפלומטית של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, התבקשו להניח לרגע את עיסוקם הקבוע בפיתוח שותפויות עסקיות בין ישראל למדינות ידידותיות אלה ואחרות, או לקידום יחסים מסחריים בין חברות ישראליות לחברות בחו”ל – ולפעול מול כלל הגורמים בזירה הציבורית והממשלתית, ולהביא מענה מיידי לצרכים שסימנו מערכות הבריאות במדינת ישראל למען האזרחים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

אם שמיה של ארץ מסוימת נסגרה, אך למפעל תרופות בה היה חומר חיוני למערך הייצור והתעשייה במדינת ישראל, הנספח הכלכלי מפעיל את כל קשריו – על אלפי אנשי הקשר שמחזיקים עובדי הנספחות (קציני סחר) העמלים תחתיו לשימור הקשרים המסחריים לאורך כל ימות השנה – כדי למצוא פתרון.

קציני הסחר הללו, נדרשו עתה להפעיל את כל המי ומי, מזרועות הממשל ועד אחרון הספקים והמובילים במדינה, לארגן אישורים ולפתוח שערי גבול לכל המשאיות שיובילו את הסחורה המבוקשת. היו מדינות שסירבו לספק סחורות ותוצרים, מחשש למחסור עולמי שייווצר בהן. גם כאן הקשרים המיוחדים של הנספחים עם הממשל והתעשייה המקומית במדינות העולם באו לידי ביטוי. כך, אזרחי ישראל – כמו גם מפעלי הייצור שבה, תוצרי מזון ופרמצבטיקה או תעשיות שונות אחרות – יכלו להתמודד טוב יותר עם המשבר והמחסור החל מפרוץ הגל הראשון.

הפאניקה המסחרית העולמית, כך נראה, יחסית דילגה על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שמאז יסודה דאגה לשמר את יחסיה עם יצרני, סוחרי ותעשייני המדינות בחו”ל, כדי לאפשר לתעשייה הישראלית לשגשג בייצוא למדינות אלה וברכישת תוצרתם של מפעלי חו”ל. עם פרוץ המשבר, פעלו הנספחים, למפות ולאתר חברות בינלאומיות שעוסקות ברפואה או בציוד רפואי וניצלו את הקשרים כדי לפתוח את השער למשרדי החוץ, הבריאות וכוחות הביטחון שביקשו לרכוש בהם תוצרת. “אף אחד לא מכיר את העשייה בחו”ל טוב מהנספחים שחיים שם ומכירים את הסחר על כל גווניו”, אומר ל’ביזנעס’ יבואן ישראלי.

והנה סיפור קורונה טרי יחסית: ברק גרנות, מי שכיהן עד לא מכבר כנספח הכלכלי של ישראל בניו דלהי, סיפר בעבר לכותב השורות, כי סייע לחברה ישראלית בינונית מראש העין לחלץ ארגז רכיבים שהיה ממוקם במפעל תעשייתי בעומק שלש מדינות שונות בתוככי הודו (המחולקת ל-29 מדינות). הסגר אסר מעבר ממדינת מחוז אחת לאחרת  – גם למטענים וסחורות – אך גרנות וצוות הנספחות הכלכלית בדלהי, השיגו אישור מיוחד מהממשל הפדרלי של הודו שניתן באופן יחידני ופרטני לרכב ספציפי שיצא מהמפעל וחצה עוד שתי מדינות עד לנמל התעופה בניו דלהי הבירה. “ידענו שארגז הרכיבים, ארגז לא גדול, היה חיוני להמשך הייצור של המפעל בישראל – ולכן התאמצנו. אנחנו יודעים שלעיתים חוסר של ארגז רכיבים חיוניים אחד יכול להשבית מפעל שלם”.

הודו | ארכיון

“עבדנו בימים הראשונים של הקורונה סביב השעון”, מתאר לי נספח כלכלי בשיחת רקע. “בפרט בתחומים הרפואיים הבוערים. החל מאיתור יצרני פרצטאמול, דרך ספקי ציוד מגן ועד לקשר עם ספקי אתנול ליצרני אלכוג’ל”.

גם עולם הייצוא הישראלי שמר על מעמדו בסגר העולמי הראשון. חברות ישראליות ששלחו בהטסה את סחורותיהן מצאו שערים נעולים במדינות היעד. החברות המזמינות לא יכלו לקבל את הסחורות, ובוודאי שלא להכניס את אנשי המקצוע שהיו אמורים להרכיבן או לתפעלן. הנספחים הכלכליים סייעו בין היתר להכניס נותני שירות, מומחים ואנשי מקצוע ללקוחות שרכשו ציוד שזקוק להרכבה – ואלה בהחלט דוגמאות על קצה המזלג, המלמדות על הכלל.

שירות מלא

“אנחנו עסוקים ביומיום בייזום, שימור וניהול קשרי מסחר, כלכלה, דיפלומטיה כלכלית, קשרי חדשנות וכל מה שקשור לסיוע לחברות ישראליות בשוק יעד מסוים”, אמר ל’ביזנעס’ אחד מנספחי הכלכלה בשיחת רקע, כהכנה לראיון עם הנספח הכלכלי בבריטניה. “אם בסיוע בהכנתם של הסכמי סחר לחתימה, בהסרת רגולציה בשוק היעד באופן שיעזור לחברות ישראליות שמייצאות לאותו שוק, מפיצים מקומיים, ובעצם בכל דבר שהתעשייה בישראל צריכה”.

השירות שהנספחים נותנים, מקיף. יצואן חרדי-ישראלי סיפר ל’ביזנעס’ כי הוא זכה פעם לאירוח VIP מפנק רק בזכות קשרי הנספחות הכלכלית במדינה שאליה ביקש להיכנס. הוא קיבל מידע על מכרזים ממשלתיים שיעניינו אותו, הופנה לבית מלון שאירח את משפחתו (על חשבונו, אך ביחס ובמחיר מיוחד) בהמשך שהותו במקום, קיבל פרסום בחומרי המדיה שמפיצה השגרירות קיבל הכוונה לחברת השכרת רכב שניתן לסמוך עליה במדינה שבה התארח וכל דבר שהזדקק לו.

נכון להיום מחזיק משרד הכלכלה והתעשייה כחמישים משרדים קדמיים של נספחים כלכליים ברחבי העולם, מהודו וסין ועד ארה”ב (ארבעה נספחים שונים ביבשת) – ובקרוב גם תשמעו על נספח כלכלי שיישב באיחוד האמירויות.

לא בראש כל אחת מהנספחויות הכלכליות עומד נספח כלכלי מסחרי. יש כאלה שמתנהלות ללא ראש נספחות, אם על ידי נספח במדינה סמוכה או עיר אחרת ואם ישירות ממשרד הכלכלה – מהארץ.

גופים כמו איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא, גופי ההייטק, וכל התאגדויות המייצגים השונות, כולם פונים בעת בקשה כלכלית-מסחרית, אל הנספחים הכלכליים. ויש כמובן, גם, פניות יחידניות למידע על שווקי יעד או קבלת סיוע שמגיעות מחברות שונות שיודעות את הכתובת שתפתח עבורו את השערים לשת”פ בדרך זו או אחרת.

ולמתאבן האחרון שלפני המנה העיקרית: הנספחים עוסקים בשימורם, הכנתם והבאתם לחתימה של הסכמי הסחר של ישראל עם מדינות העולם. ההסכם מוריד את המכסים לפטור מלא או להנחה גבוהה ומאפשר יבוא ויצוא לאותה מדינה וממנה. כך נחתמו הסכמים עם ארה”ב, קולומביה, האיחוד האירופי, מו”מ מתנהל עתה עם הודו, גם דרום קוראה על סף חתימה. כולם, תוצאה ופרי עמלם של עובדי האגף למדיניות סחר במינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה, בסיוע הנספחים.

חתומים עם בריטניה

מי שהוכשר לתפקידו ובחודשים האחרונים יצא למלא את תפקיד הנספח הכלכלי בבריטניה, הוא עופר פורר, שמונה לציר הכלכלי ולראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון.

עופר פורר, הנספח הכלכלי בבריטניה | צילום: משרד הכלכלה

כשאני משוחח עימו על הנעשה בממלכה המאוחדת, זה קורה בזמן של תהפוכה כלכלית קלה עד מתונה: ימים ספורים אחרי שראש ממשלת בריטניה, בוריס ג’ונסון, הכריז ששיחות הברקזיט עם האיחוד האירופי על הסכם סחר חדש הסתיימו, התפרסמה הודעה כי דיוני המו”מ התחדשו. כל זה מתרחש כשברקע, מוכרז בממלכה הבריטית סגר שני של חודש ימים במאמץ להתמודד עם מגפת הקורונה, שמשפיעה רבות על הצמיחה והפעילות הכלכלית במשק הבריטי.

תכנית הרמזור של ג’ונסון קרסה, והולכים לסגר שצפוי להסתיים ב-2 בדצמבר. מוד’יס הורידה את דירוג האשראי של בריטניה באמירה שהצמיחה שלה “חלשה באופן משמעותי מהמצופה”. לדעתך, בריטניה תוכל לשוב לעצמה אחרי הצמיחה הכה חלשה שלה לאחרונה?

“זו שאלה מורכבת כי היא תלויה מספק רב של גורמים. מצד אחד ממשלת בריטניה מוציאה הון עתק מהרזרבות שלה על-מנת להחזיק את המשק המקומי, ומצד שני בעוד פחות מחודשיים בריטניה תצא מהאיחוד האירופי, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה.

“הממשלה מנסה לבנות מספר חבילות תמריצים לעסקים מקומיים לתקופה של היציאה מהאיחוד האירופי מתוך מטרה לשמר את מעמדה של לונדון כבירה פיננסית אירופית ומעמדה של בריטניה כמרכז תעשייתי. מעבר לחבילה התמריצים למשק בריטניה עובדת מסביב לשעון על סגירה של הסכמי אזורי סחר חופשי עם מס’ רב של מדינות כגון אוסטרליה, ניו-זילנד, ארה”ב, וכמובן האיחוד האירופי. בנוסף בריטניה חתמה על הסכמים עם מס’ מדינות אחרות כגון יפן וישראל, באופן שיאפשר לסחר בין בריטניה למדינות אלה להתנהל כרגיל ואף להתחזק לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי.

“מטרתם של הסכמים לאזורי סחר הוא לאפשר זרימה חלקה של סחורות מבריטניה לשותפות הסחר שלה. כרגע בריטניה חתמה עם חלק קטן משותפות הסחר שלה על הסכמים ולכן יש תחושה של עבודה מסביב לשעון על-מנת להשלים כמה שיותר הסכמים טרם ה-01/01/2021, היום בו בריטניה תצא ממסגרת הסכמי הסחר של האיחוד האירופי”.

לנוכח סיומן של תוכניות הסיוע הממשלתיות – נראה לך שהמדינה תצליח להימנע ממיתון נוסף? ומה התחזית לשיעור האבטלה? כיצד נלחמים בעלייה החדה שצפויה לחול בה?

“שיעור האבטלה בבריטניה, באופן רשמי, עומד על 4.8%. טרם המשבר אחוז האבטלה עמד על פחות מ-4%. אומנם זה נראה כמו עליה קטנה ופחות משמעותית מאחוז האבטלה בישראל, אך יש לקחת בחשבון שאחוז האבטלה לא כולל מס’ גדול של עובדים שיצאו למודל של חל”ת. מודל החל”ת הבריטי לא כולל עובדים אלו כמובטלים ולכן המספרים שכוללים את העובדים שבחל”ת גבוהים יותר.

“לפי ניתוחים של הלשכה הבריטית לסטטיסטיקה, מצב התעסוקה כיום זהה לשיא משבר התעסוקה בעקבות המשבר הכלכלי של 2008. רוב המובטלים החדשים הם צעירים יחסית, עד גיל 24, כאשר גברים נפגעו יותר ממשבר האבטלה מנשים.

“ניתן לשער כי הכלכלה הבריטית ניצבת בפני אתגרים קשים ואולי אף מיתון לאור האבטלה הגואה והכנסות העובדים בחל”ת שמשתכרים 80% מהשכר שלהם, מה שמוריד את כוח הקניה במדינה. הממשלה בוחנת מספר אופציות לתכניות תמריצים למשק אך לאור אתגר הקורונה, יחד עם ההכנה של המשק לברקזיט, אין ספק שצפוי לה אתגר מאוד לא פשוט”.

החלטה מושכלת

במאבק המתמשך שבין הצורך לשמור על הבריאות לבין השמירה על הפרנסה, הייתה הצדקה לסגר כעת מבחינת ההשפעה הכלכלית ארוכת הטווח של הצעדים?

“בריטניה מתמודדת עם עליה משמעותית בתחלואה, אשר מביאה לקשיים בספיקה הכללית של שירותי הבריאות. ההחלטה על הסגר התקבלה כאשר היה ברור שמערכת הבריאות הבריטית עומדת בפני התמוטטות ומטרת הסגר היא להציל חיים.

“ראש ממשלת בריטניה ג’ונסון קיבל ייעוץ מהצוות המדעי שלו מס’ שבועות טרם ההחלטה על הסגר. הוא המתין עם ההחלטה ככל הניתן. עם זאת, המציאות בפניה ניצבו בתי חולים – לדוגמא בתי חולים במנצ’סטר, העיר השנייה בגודלה בבריטניה, שהגיעו ל-96% ספיקה – ככל הנראה לא הותירו בפני ממשלת בריטניה ברירה”.

870/135 ליינר ארטקל

אתה סבור שמערכת הבריאות הלאומית של בריטניה חזקה דיה, או שהיא עלולה בכל רגע לקרוס?

“מערכת הבריאות הבריטית, באופן מסורתי, שימשה לאורך הדורות כמודל למערכת בריאות ציבורית כללית מתפקדת. עם זאת מערכת הבריאות הבריטית היא גם מערכת מבוזרת בתצורתה. היכולת של מערכת זו להתמודד עם אתגרי המגפה – בהשוואה למערכות בריאות מתקדמות יותר, אשר עברו דיגיטליזציה מלאה (כמו מערכת הבריאות הישראלית, למשל) – היא ככל הנראה מוגבלת יותר.

“הבריטים הכינו תכניות להרחבת הפלטפורמות הרפואיות – כגון הכנת בתי חולים שדה באולמות ספורט – שמטרתם לטפל בזרם הבלתי פוסק של חולי קורונה לשם קבלת טיפול רפואי. בשלב זה הממשלה הבריטית נמנעת מלפתוח את אותם בתי חולים ונכון להיום נתוני התחלואה מתחילים לרדת, כך שנראה שמערכת הרפואה הבריטית תצליח להתמודד עם הגל הנוכחי של התחלואה בבריטניה”.

יש צפי למועד השקת חיסון בריטי שיחזיר את המשק לעצמו?

“יש מספר חברות וגופי אקדמיה בריטיים העובדים על חיסון. מוקדם לצפות מתי הוא יהיה מוכן, ומתי תכנית מתן חיסונים כלל ארצית תצא לפועל”.

בוריס ג’ונסון עם נתניהו | צילום: חיים זך, פלאש 90

הסכם סחר לשירותכם

מה דעתך על החתימה על הסכם הסחר עם יפן, המו”מ על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי כולו? בריטניה עולה על הגל?

“בריטניה יצרה אסטרטגיה לתעדוף שותפות סחר מתוך מטרה לאפשר לחברות בריטיות להנות מגישה פשוטה לשווקים מרכזיים. יש לקחת בחשבון שבריטניה לא חתמה על אף הסכם סחר מאז הצטרפותה לאיחוד האירופי ולכן אין לה את תשתית כוח האדם לניהול מס’ רב של הסכמים בו זמנית. לאור זאת ייקח זמן עד שבריטניה תחתום על הסכמים עם כל אחת מהשותפות הגדולות שלה.

“לשמחתה של ישראל, בריטניה כבר חתמה על הסכם עימה ולכן מבחינת חברות ישראליות הגישה לשוק הבריטי תישאר כשהייתה.

“מעבר לכך, מבחינת חלק מהחברות הישראליות הגישה לשוק הבריטי תהיה טובה יותר מבעבר כי כרגע בריטניה חתומה על הסכמי סחר עם מס’ רב של מדינות כחלק מחברותה מאיחוד האירופי, למשל טורקיה.

“לאחר היציאה מהאיחוד טורקיה לא תהיה חתומה על הסכם סחר חופשי עם בריטניה ולכן על מוצרים טורקיים יוטל מכס, בעוד שעל מוצרים ישראלים לא יוטל. לכן יש הזדמנות לחברות ישראליות לזכות בנתח שוק גדול יותר מול מתחרים ממדינות אחרות שאין לבריטניה עימן הסכם סחר.

“צוות נספחות מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בלונדון עומד לרשות היצואנים, התעשיינים וכלל הגורמים העסקיים בישראל המבקשים לפעול בשוק הבריטי. נשמח לעמוד לרשות הפונים, לייעץ, להכווין ולסייע בקידום האינטרסים הכלכליים של החברות הישראליות בשוק”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה