כאוס נדל"ני: מבקר המדינה חושף – 900,000 דירות נעלמו מהרשויות

מבקר המדינה בדו"ח השנתי: 900,000 דירות נעדרות ממאגר רשות המיסים, ומאות אלפי נתונים שגויים | הפערים מובילים לשלילת מענקי עבודה מזכאים | המבקר מתניהו אנגלמן: "יד ימין לא מתואמת עם שמאל"

בנייה ברכסים | צילום: דוברות מועצת רכסים

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם את הדוח השנתי, המתמקד בנושאי כלכלה בחינוך. בין השאר בחן המבקר את תשתית המידע על נדל"ן בישראל, ומצא כי למעלה מ-900,000 דירות – כחצי מהדירות המופיעות בטאבו – אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן ברשות המסים.

זאת ועוד, נמצא כי מאות אלפי נתונים המוזנים למאגר המידע של רשות המיסים – כגון שנת הבנייה של הנכס, מספר הקומות בבניין ושטח הדירה – הם שגויים. במסגרת חישוב נתון העלייה במדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשל התלות בנתונים המדווחים לרשות המיסים – לא הובא בחשבון בזמן אמת מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרט מבצעי המימון על דירות והנחות בגובה ההצמדות והריביות שעתידות להצטבר עד התשלום בעת האכלוס.

מבקר המדינה מוסיף כי עד למועד סיום הביקורת טרם הכניסה הלמ"ס את הנתונים על הימצאות או אי הימצאות ממ"ד בדירות ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי.

"יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל", אמר המבקר אנגלמן. "לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים: 'מאגר מידע נדל"ן', המנוהל על ידי רשות המיסים, ו'אתר הנדל"ן הממשלתי', המנוהל על ידי המרכז למיפוי ישראל. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית, באופן שעלול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה".

הנתונים החסרים, גורמים לדברי אנגלמן לכך שייתכנו מקרים בהם אזרחים לא יקבלו מענק עבודה על אף שהם זכאים לו, זאת בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ מאגר מידע נדל"ן של רשות המיסים. כך, לדוגמה, בשנת 2022 הוגשו 5,700 פניות לבחינה מחודשת של שלילת מענק עבודה מהן 4,783 (83.9%) התבררו כנכונות. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים.

המבקר קובע כי "על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות".

בפרק אחר בדוח בחן המבקר את טיפול הממשלה ביבוא. "לפתיחת השוק הישראלי לתחרות קיימת חשיבות במלחמה ביוקר המחיה", אמר המבקר אנגלמן. "ממשלות יזמו 'רפורמות', אך  אלו לוו בליקויים: יישום הרפורמה בתקינה (משנת 2022) על ידי משרד הכלכלה גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון; ברפורמת 'לא עוצרים בנמל' (משנת 2024) משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות; ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' (מינואר 2025) – היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פרסמו את הדרוש מהם לביצוע הרפורמה. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי.

המבקר המליץ לבחון את העלאת הפטור ממס ביבוא מקוון על מוצרים שמייבאים יבואנים בעלי כוח שוק ניכר, והמליץ לשר הכלכלה לבחון את הרחבת הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' למדינות נוספות כגון ארה"ב".

כתיבת תגובה